שבת בבוקר (הוא גם נולד בשבת!)...יובל התעורר בקושי ואחרי איחולי מזל טוב מכולנו הוא הלך אפוף שינה לסלון, נמרח על הספה ופתאום קלט את הבלונים התלויים מהתקרה...
ההתרגשות שלו התחילה להבנות...הוא ידע שבערב תבוא המשפחה לחגוג איתו ובעוד כשעה הוא יסע עם אבא למוזיאון המדע בחיפה ויפגוש שם את בני הדודים שלו שהגיעו במיוחד מהדרום (והבילוי במוזיאון הוא חלק ממתנת יום ההולדת שלהם ליובל)...
לפני שנסע, שתה שוקו ואכל חתיכה מעוגת יום ההולדת של אתמול...
בערב הגיעו בני המשפחה לחגוג...מאחר ובני הדודים היו צריכים לחזור הביתה דרומה, הקדמנו את טקס הדלקת הנרות...פה המקום לציין שזו פעם ראשונה שהם נוכחים ביום ההולדת שאנחנו עורכים ליובל...בגלל המרחק הגיאוגרפי, ימי ההולדת נחגגים באיחור אצל סבא וסבתא, כשבני הדודים מגיעים אליהם לסופ"ש...
אחרי הדלקת הנרות, אכילת העוגה (עוגת גבינה פירורים טעימה בטירוף!) ועזיבתם של בני הדודים, נשארנו במתכונת מצומצמת...זה היה הזמן לפתיחת המתנה שלנו...
יובל לא ידע שקנינו מתנה, הוא חשב שנלך יחד אחרי יום ההולדת ונקנה לו איזה משחק...היו לו חלומות לדברים ספציפיים, אבל אבא שלו שאוהב לעבוד עליו הצליח בזה גם הפעם...
יובל התחיל לפתוח את המתנה שלו בידיעה שיש שם ספר והיה די מאוכזב (אולי כי זה מה שהוא מקבל בכל יום הולדת/חג/מבצע 4 ב-100 וכבר קצת נמאס לו?)...
אבל כשהאריזה נפתחה לגמרי...התגובה שלו היתה אחרת לגמרי...(התמונה יצאה מטושטשת קצת כי הפלאש לקח את הזמן שלו ולא התחשב במהירות התגובה של יובל...שיצא די דומה לאמא שלו בכל הקשור להבעות פנים קיצוניות)...
אחרי כמה רגעים של עיכול, הראה לנוכחים ממה הוא מתלהב...(ipod בדיוק כמו של בת הדודה המוערצת עליו)...
ועוד כמה רגעים אח"כ הילדון ניגש אל אבא שלו ואליי בחיוך ענק ועם דמעות בעיניים ונתן לנו את החיבוק הכי מוחץ שקיבלנו ממנו בחיים (והילד הזה בדרך כלל מחבק מחץ!)
מאותו רגע ועד שהלך לישון, החיוך לא ירד לו מהפנים והוא לא הפסיק לחזור ולומר שזה יום ההולדת הכי מאושר שהיה לו...
(גאיה קיבלה פטור מהתפנפנות והורשתה להסתובב בפיג'מה, בגלל שהיא חולה...שוב...)
אני חייבת לומר שמעבר לחומריות של המתנה, זה ככל הנראה באמת היה יום ההולדת הכי מאושר של יובל מבחינת החוויה הרגשית.
ראיתי אותו שמח בעבר...אבל אף פעם לא ראיתי אותו מאושר ומתרגש כמו בסופ"ש הזה...הוא היה ילד אחר! חיבק ואיפשר לחבק ולנשק, נענה בקלות לבקשות שלנו, חייך בלי סוף, היה רגוע יותר...וכאמא שלו שעברה איתו לא מעט תקופות לא פשוטות, הייתי הכי מאושרת לראות אותו ככה...(ומי שלא רגיל לקבל חיבוקים מהילד שלו, או רגיל לכך שהילד נרתע מהחיבוקים...יכול להבין כמה אושר יש ברגע הזה שהוא מחבק ומאפשר לתת חיבוק ונשיקה מכל הלב!)
ל-ipod החדש תפרתי כיסוי לבד חמוד והכנתי כרטיס ברכה שאני מאוד מרוצה מאיך שיצא...
ולילדון היפה והמיוחד שלי, אני מאחלת שיהיה לך כל הטוב שבעולם, שתמיד תמשיך לחייך ולהיות מאושר כמו שהיית ביום ההולדת ה-11 שלך!!
אוהבת אותך עד הירח ובחזרה!
ההתרגשות שלו התחילה להבנות...הוא ידע שבערב תבוא המשפחה לחגוג איתו ובעוד כשעה הוא יסע עם אבא למוזיאון המדע בחיפה ויפגוש שם את בני הדודים שלו שהגיעו במיוחד מהדרום (והבילוי במוזיאון הוא חלק ממתנת יום ההולדת שלהם ליובל)...
לפני שנסע, שתה שוקו ואכל חתיכה מעוגת יום ההולדת של אתמול...
בערב הגיעו בני המשפחה לחגוג...מאחר ובני הדודים היו צריכים לחזור הביתה דרומה, הקדמנו את טקס הדלקת הנרות...פה המקום לציין שזו פעם ראשונה שהם נוכחים ביום ההולדת שאנחנו עורכים ליובל...בגלל המרחק הגיאוגרפי, ימי ההולדת נחגגים באיחור אצל סבא וסבתא, כשבני הדודים מגיעים אליהם לסופ"ש...
אחרי הדלקת הנרות, אכילת העוגה (עוגת גבינה פירורים טעימה בטירוף!) ועזיבתם של בני הדודים, נשארנו במתכונת מצומצמת...זה היה הזמן לפתיחת המתנה שלנו...
יובל לא ידע שקנינו מתנה, הוא חשב שנלך יחד אחרי יום ההולדת ונקנה לו איזה משחק...היו לו חלומות לדברים ספציפיים, אבל אבא שלו שאוהב לעבוד עליו הצליח בזה גם הפעם...
יובל התחיל לפתוח את המתנה שלו בידיעה שיש שם ספר והיה די מאוכזב (אולי כי זה מה שהוא מקבל בכל יום הולדת/חג/מבצע 4 ב-100 וכבר קצת נמאס לו?)...
אבל כשהאריזה נפתחה לגמרי...התגובה שלו היתה אחרת לגמרי...(התמונה יצאה מטושטשת קצת כי הפלאש לקח את הזמן שלו ולא התחשב במהירות התגובה של יובל...שיצא די דומה לאמא שלו בכל הקשור להבעות פנים קיצוניות)...
אחרי כמה רגעים של עיכול, הראה לנוכחים ממה הוא מתלהב...(ipod בדיוק כמו של בת הדודה המוערצת עליו)...
ועוד כמה רגעים אח"כ הילדון ניגש אל אבא שלו ואליי בחיוך ענק ועם דמעות בעיניים ונתן לנו את החיבוק הכי מוחץ שקיבלנו ממנו בחיים (והילד הזה בדרך כלל מחבק מחץ!)
מאותו רגע ועד שהלך לישון, החיוך לא ירד לו מהפנים והוא לא הפסיק לחזור ולומר שזה יום ההולדת הכי מאושר שהיה לו...
(גאיה קיבלה פטור מהתפנפנות והורשתה להסתובב בפיג'מה, בגלל שהיא חולה...שוב...)
אני חייבת לומר שמעבר לחומריות של המתנה, זה ככל הנראה באמת היה יום ההולדת הכי מאושר של יובל מבחינת החוויה הרגשית.
ראיתי אותו שמח בעבר...אבל אף פעם לא ראיתי אותו מאושר ומתרגש כמו בסופ"ש הזה...הוא היה ילד אחר! חיבק ואיפשר לחבק ולנשק, נענה בקלות לבקשות שלנו, חייך בלי סוף, היה רגוע יותר...וכאמא שלו שעברה איתו לא מעט תקופות לא פשוטות, הייתי הכי מאושרת לראות אותו ככה...(ומי שלא רגיל לקבל חיבוקים מהילד שלו, או רגיל לכך שהילד נרתע מהחיבוקים...יכול להבין כמה אושר יש ברגע הזה שהוא מחבק ומאפשר לתת חיבוק ונשיקה מכל הלב!)
ל-ipod החדש תפרתי כיסוי לבד חמוד והכנתי כרטיס ברכה שאני מאוד מרוצה מאיך שיצא...
ולילדון היפה והמיוחד שלי, אני מאחלת שיהיה לך כל הטוב שבעולם, שתמיד תמשיך לחייך ולהיות מאושר כמו שהיית ביום ההולדת ה-11 שלך!!
אוהבת אותך עד הירח ובחזרה!
יובל כל כך מתוק!!
השבמחקכל כך כיף לראות את האושר שהוא גורם לך :)
מזל טוב!!
כיף של יומולדת אירגנתם לו והאושר על פניו-תענוג (-:
השבמחקשיהיה לו המון מזל טוב ושנים ארוכות של אושר, הנאה ולכם נחת (-:
אתם פשוט משפחה מקסימה!!
השבמחקהמון מזל טוב ליובל והחלמה מהירה לגאיה.
כמה שהוא גדל!
השבמחקשירבו ימים נפלאים כאלה.
המון מזל טוב.
מזל טוב מזל טוב מזל טוב!!!
השבמחקואכן, החיוך שעל פניו מקרין אושר רב!
איזה כיף, אין כמו האושר שיש בעיניים שלו.המון מזל טוב, אנחנו חוגגים יחד כפי שכבר כתבת בבלוג אצלי, רק ששלי בן שנה...:-).
השבמחקשתדעי רק אושר מיובל ומכל שאר בני משפחתך, והכי חשוב, בריאות כמובן.
יו, התרגשתי בשבילו :-)
השבמחקהמון מזל-טוב ליובל!
החלמה מהירה לגאיה.
הרבה אושר ושמחה.
מגיבה לך לשתי רשומות ביחד, הפעילות בבית הספר מקסימה גם אני אוהבת נורא לעבוד עם סי די ממוחזרים. מזל טוב ענקי ליובל ולכל המשפחה, המסע הזה המשותף שלכם שבו את חולקת איתנו הקוראים, מעניין ומרגש כל פעם מחדש, מאחלת לך הרבה נחת וברגעים של הקושי תזכירי לעצמך את הרגעים הללו!!!!!
השבמחק