הוא עלה לארץ מרומניה בשנת 1964, עם הוריו ושלושת אחיו. אדם סגור וביישן. מעולם לא נישא ולא עזב את בית הוריו. את אהבתו לילדים העניק לי, כאחייניתו הראשונה.
כילדה, ביליתי חופשים רבים וארוכים בביתם של סבתא וסבא, כך שלדודי היתה הזדמנות לחשוף אותי לעולם התרבותי שלו. הוא נהג להשמיע לי את תקליטי האופרה הרבים שלו ולספר לי את סיפור המעשה שלהם, הוא חשף אותי לסוגי מוסיקה שונים, לקח אותי לצפות בסרטים בקולנוע הישן בעיר מגוריי, קנה לי ספרי קריאה רבים ועודד אותי לקרוא עוד ועוד...הוא הראה לי דברים שהוריי לא חשפו אותי אליהם (אולי כי היו עסוקים כל כך במריבות?)
כשבגרתי, גיליתי גם את נדיבות ורוחב לבו כשעזר לנו ברכישת הדירה הראשונה שלנו כזוג נשוי, או כשנתן לבכור סכומי כסף יפים לימי ההולדת שלו (וגם כשסתם באנו לבקר...). הוא לימד אותו לשחק שחמט, קנה לו ספרי קלאסיקה רבים כדי לעודד אותו לקרוא...
דוד שלי מאוד אהב לקרוא...הכל! הוא לא למד באוניברסיטה, אבל למד מהספרים.
הספרייה הביתית שלו תמיד היתה מלאה ספרים, החל מספרי קריאה של יוצרים מפורסמים שהם קלאסיקות, וכלה בספרי עיון כמו בישול, תרופות, גידול צמחי בית, גידול כלבים, מקרמה (כן...פעם בילדותי הוא לימד אותי גם את אמנות המקרמה), ספר ללימוד קראטה, ספר שחמט כמובן ועוד...
אהבה נוספת שלו, מלבד הספרים והמוסיקה היו פאזלים...הוא יכול היה לשבת שעות וימים ולהרכיב פאזלים, שאח"כ נתלו על קירות חדרו...
במשך השנים הוא איבד את הוריו ושניים מאחיו (הראשון, על שמו אני נקראת, התאבד בצעירותו והשני שבמשך שנים היה חולה במחלת כליות, עבר השתלות כושלות וחי על דיאליזה נפטר לפני כארבע שנים).
הוא נותר כמעט לבדו, הוא ואבי.
לפני כמה שנים הוא חלה במחלת נשימה, אולם מהיותו אדם עקשן סירב להבדק ולטפל...המחלה התפתחה והתקדמה...הפכה ללייפת ריאתית ומצבו הדרדר, אבל גם אז...הוא התעקש.
בשלב מסוים כבר נזקק לסיוע של חמצן חיצוני, בהתייעצות עם מומחים הוצעה לו השתלת ריאות...אבל הוא פחד...
המצב המשיך להדרדר, החמצן כבר לא עזר הרבה, השיעולים שלו הפכו תכופים ומפחידים (פעמים רבות כשבאנו לבקרו נאלצנו להמתין בחוסר אונים בעוד הוא משתעל דקות ארוכות ומנסה להסדיר נשימה כדי לדבר)...פעולות יומיומיות הפכו קשות עבורו
ניסינו לדבר איתו שיקבל עזרה...כבר לא דיברנו איתו על השתלה...אלא על עזרה בבית, אדם שיהיה איתו ויעזור לו באותם דברים בסיסיים...אבל הוא התעקש להשאר לבד, סיפורי הזוועה על מטפלים מתעללים הצליחו להפחיד אותו.
כשהנסיעות לביה"ח אחרי התקפי שיעול הלכו וגברו, הוא הסכים לעבור לבית אבות סיעודי...
לאחר חיפושים וכמעט יאוש, אבי מצא עבורו בית אבות כזה, שם טיפלו בו בחום ואהבה שגרמו לו לצאת קצת מהקונכיה בה חי בכל השנים.
סוף סוף היתה תחושה שלמרות המחלה הקשה, טוב לו...הצוות אהב אותו ולהיפך.
ביקרנו אותו שם, על אף שנראה כאילו הזדקן פתאום בכמה שנים, הוא נראה מאושר...הוא שמח לראות את הגורים, ניהל עם הבכור שיחות ונהנה מהחיינדלעך של הקטנה...הבאנו לו ספרים שיעביר את זמנו, כבר עמדנו להזמין עבורו מכשיר DVD נייד שיוכל לצפות בסרטים בחדרו ואז הוא שוב הובהל לביה"ח אחרי התקף קשה...
הרופא בביה"ח הסביר לאבי שלפי צילום הריאות לא ברור לו איך הוא עדיין נושם ומבית האבות הודיעו במקביל כי לא יוכלו לקבלו חזרה, מאחר וצריכת החמצן שלו עולה על מה שהם יכולים לספק על פי חוק...הרגשנו אבודים...שוב לחפש מקום אנושי עבורו...
כעבור כמה ימים הגיע אישור כי יוכל לקבל תוספת חמצן באותו בית אבות והשמחה שלו היתה גדולה...
ביום שלישי שעבר, בל"ג בעומר בשעה ארבע אחה"צ הוא חזר לבית האבות, שמח...התבדח עם הצוות והודה לאבי מעומק לבו על המאמצים שעשה עבורו כדי להחזירו לשם...
יממה בדיוק לאחר מכן, קברנו אותו, חודשיים לפני שמלאו לו 70.
12 שעות לאחר שחזר לבית האבות, במהלך סיור ביקורת של אחות הלילה היא מצאה אותו במיטתו מת...
בשעה שבע בבוקר צלצל הטלפון בביתי, הרמתי את השפופרת...אחי בצד השני לא אמר דבר מלבד "הלו" ואני כבר ידעתי. נשברתי בבכי.
הבעל שנשאר באותו יום בבית כי תכננו יום כיף יחד, בכה אחריי וכך גם הבכור שהתעורר לבית הספר...
זה היה יום עצוב, במקום יום כיף, התעסקנו בהכנות ללוויה ובסידורי השבעה.
אבי נשאר לבד, בת זוגו מאושפזת בבי"ח...לכן הזמנו אותו לשבת אצלינו. הקטנה הצליחה להשכיח ממנו מעט את הכאב במהלך השבוע הזה, היא זחלה לה בבית, חייכה אליו בכל רגע וגרמה לו אושר...
הבוקר לפני שקם מהשבעה, העצב חזר...דיברנו על דוד שלי, העלינו זכרונות...עדיין קשה להאמין שהוא איננו...
אדם בעל ידע רב, במגוון רחב של תחומים, אוטודידקט שיכול היה להנות ממה שיש לחיים להציע...
לנצח ישאר בזכרוני.
ולמשהו קצת אחר, בקומונת Craftime בתפוז התקיימה החלפת חיות, הוגרלתי לשלוח החלפה לדולפיננה, שהחיה האהובה עליה היא...דולפין.
הכנתי לה נרתיק למשקפיים מלבד, עם אפליקציה שגזרתי על פי סקיצה שציירתי. הוספתי אפליקציית לבד נוספת שתוכל לשמש אותה לקישוט וכרטיס אקורדיון (שונאת להכין כרטיסים, לא טובה בהם).הנה ההחלפה:
