לכבוד יום המשפחה, נערך ביום שישי יום במב"ה בביה"ס של יובל...
למי שחשב שזה יום שבו הילדים אוכלים במבה להפסקת עשר, הפסקת הצהריים ובמהלך כל שיעור...זה לא הכיוון!
יום במב"ה הוא..."במקום מורים באים הורים"! במהלך השנים היום הזה קיבל שמות רבים ומשונים, אבל זה השם המוצלח ביותר לדעתי...
בעיני זה יום נהדר, מגיעים הורים ומעבירים שיעור חוויתי בנושא שקשור לתחום העיסוק שלהם או כל דבר אחר שעולה בדעתם...
בכיתה הקודמת של יובל היו הורים שהעבירו שיעור ופעילות בנושא תזונה (בהצגה, בהסברים ובהכנת סלט פירות משותף), היה אבא נגר שהגיע עם הכלים וביחד הם בנו פסל דגלונים מעץ...בכיתות אחרות הורים הכינו יחד עם הילדים פנקייקים, קאפקייקס ועוד...ולי יצא לפני שלוש שנים להעביר שיעור בנושא מנדלות (היה מה זה מרגיע!)
בכל אופן, החלטתי להתגייס השנה ולהעביר לילדים פעילות יצירה ליום המשפחה...וטוב שכך, כי הייתי ההורה היחיד שהתנדב והרגשתי שיהיה חבל שהיום הזה יעבור בלי פעילות כיף...
מאחר ויום למחרת (אתמול) יובל חגג יום הולדת 11, החלטנו לשלב את ההפעלה שלי עם חגיגת יום הולדת סמלית בכיתה...יובל חשב שחגיגת יום ההולדת תתקיים ביום ראשון (כדי לא לערבב שמחה בשמחה) וכל הזמן תזכר את אבא שלו שלא ישכח לבוא...אני קצת חששתי מעניין ההפתעה, כי יובל לוקח שינויים בצורה לא פשוטה, אבל ידעתי שגם אבא וגם אני נהיה שם לתמוך בו אם יהיה לו קשה...
בתיאום עם המחנכת, אבא ואני הגענו לביה"ס עם סיום טקסי יום המשפחה ...היא חיכתה לנו מחוץ לכיתה וכדי לשמור על אפקט ההפתעה פשוט דחפה אותנו לכיתה מקבילה כדי שיובל לא יראה אותנו בזמן שהיא שולחת אותו כביכול להביא משהו מהמזכירות...(ואם אתם שואלים איך הגיבו המורה והתלמידים בכיתה אליה "התפרצנו"...הם פשוט התחילו לצחוק!)
אחרי שיובל נשלח למשימה, נכנסנו לכיתה, הכנו את העוגה והזיקוקים, הילדים התחבאו מתחת לשולחנות ויובל נקרא לחזור...כשנכנס לכיתה, הילדים קפצו מתחת לשולחנות בקריאות "מזל טוב" וכולם מחאו לו כפיים...
התגובה שלו היתה שונה משציפיתי...
יובל הושב על כסא המחנכת, מול העוגה והילדים בירכו אותו...יכולתי לראות שהוא נבוך מהעניין...אחרי ברכה מאמא ואבא ("אני לא צריך לברך אותו, הוא ברכה בעצמו!"), נבחרו כמה מבריוני הכיתה לטקס הרמת הכסא ...ולקול הספירה של כולם, יובל הונף על הכסא...
חלוקת העוגה וסוכריות לילדים ותמה חגיגת יום ההולדת...הילדים יצאו להפסקה ואני התחלתי להתארגן לפעילות היצירה...
תכננתי להכין עם הילדים קישוט תלוי קטן שבנוי על חומרים בשימוש חוזר...
כל ילד קיבל דיסק, שעליו הדבקתי מראש עיגול קרטון שחתכתי מאריזת דגנים/עוגיות/פיצה (אותן אני שומרת ליצירת כריכות/דפים למיני אלבומים שלי או גזעי עצים לשלטי הבית שלי) ועליו ציירתי שבלונת לב (שנחתכה גם היא מאריזת קרטון)...
חילקתי להם דפים ממגזינים והם התבקשו לקרוע פיסות קטנות בגוונים שונים של אדום ולהדביק אותן בפסיפס בתוך שבלונת הלב...
הדפסתי להם את הכיתוב "יום משפחה שמח" וחילקתי עיגולים עליהם הוחתמה החותמת "נעשה באהבה" מבית היוצר של מאי-צ'ו וקסם שימושי..
הילדים כל כך נהנו מהיצירה (וכך גם שתי המורות לאנגלית שנותרו חסרות תעסוקה אחרי שהשתלטתי להן על השיעור)...המחנכת פרגנה על ההפעלה ויובל היה מאושר!
היה מעניין לראות שאחרי שלב הדבקת פיסות הפסיפס, הילדים לקחו את היצירה למקום שלהם...רובם הוסיפו נצנצים, מדבקות ועוד...הצלחתי לראות גם כמה ילדים עם יצירות סקראפיות לגמרי!
לא הספקתי לצלם כמעט וחלק מהתמונות יצאו מטושטשות, אני גם לא רוצה להעלות תמונות של כלל הכיתה כדי לשמור על הפרטיות, אבל היתה בהחלט חגיגה של יצירה וכיף...וזה מדגם קטן של העבודות...
וזה התוצר של יובל...(שנהנה בעיקר מההתפלשות הידנית בדבק הפלסטי)
בתום הפעילות, אחת הבנות מהכיתה הקריאה אקרוסטיכון שהכינו לי (הם למדו ותרגלו בניית אקרוסטיכונים לקראת יום המשפחה)...היה מרגש...אבל לא מרגש כמו האקרוסטיכונים שיובל הכין לכל אחד מאיתנו...
כשחזרנו הביתה וקראנו אותם, היה קשה שלא לדמוע מהתרגשות...במיוחד לאור העובדה שהיו לנו שבועיים מדהימים איתו, אחרי תקופה לא קלה...ובכלל, הוא כתב דברים כל כך מרגשים בצורה כל כך בוגרת...
בקיצור...זה היה יום מדהים!! הרגשתי פשוט אושר! וזה נתן לי כוחות להתכונן לשבת, ליום ההולדת המשפחתית...אבל זה כבר בפוסט הבא ☺
למי שחשב שזה יום שבו הילדים אוכלים במבה להפסקת עשר, הפסקת הצהריים ובמהלך כל שיעור...זה לא הכיוון!
יום במב"ה הוא..."במקום מורים באים הורים"! במהלך השנים היום הזה קיבל שמות רבים ומשונים, אבל זה השם המוצלח ביותר לדעתי...
בעיני זה יום נהדר, מגיעים הורים ומעבירים שיעור חוויתי בנושא שקשור לתחום העיסוק שלהם או כל דבר אחר שעולה בדעתם...
בכיתה הקודמת של יובל היו הורים שהעבירו שיעור ופעילות בנושא תזונה (בהצגה, בהסברים ובהכנת סלט פירות משותף), היה אבא נגר שהגיע עם הכלים וביחד הם בנו פסל דגלונים מעץ...בכיתות אחרות הורים הכינו יחד עם הילדים פנקייקים, קאפקייקס ועוד...ולי יצא לפני שלוש שנים להעביר שיעור בנושא מנדלות (היה מה זה מרגיע!)
בכל אופן, החלטתי להתגייס השנה ולהעביר לילדים פעילות יצירה ליום המשפחה...וטוב שכך, כי הייתי ההורה היחיד שהתנדב והרגשתי שיהיה חבל שהיום הזה יעבור בלי פעילות כיף...
מאחר ויום למחרת (אתמול) יובל חגג יום הולדת 11, החלטנו לשלב את ההפעלה שלי עם חגיגת יום הולדת סמלית בכיתה...יובל חשב שחגיגת יום ההולדת תתקיים ביום ראשון (כדי לא לערבב שמחה בשמחה) וכל הזמן תזכר את אבא שלו שלא ישכח לבוא...אני קצת חששתי מעניין ההפתעה, כי יובל לוקח שינויים בצורה לא פשוטה, אבל ידעתי שגם אבא וגם אני נהיה שם לתמוך בו אם יהיה לו קשה...
בתיאום עם המחנכת, אבא ואני הגענו לביה"ס עם סיום טקסי יום המשפחה ...היא חיכתה לנו מחוץ לכיתה וכדי לשמור על אפקט ההפתעה פשוט דחפה אותנו לכיתה מקבילה כדי שיובל לא יראה אותנו בזמן שהיא שולחת אותו כביכול להביא משהו מהמזכירות...(ואם אתם שואלים איך הגיבו המורה והתלמידים בכיתה אליה "התפרצנו"...הם פשוט התחילו לצחוק!)
אחרי שיובל נשלח למשימה, נכנסנו לכיתה, הכנו את העוגה והזיקוקים, הילדים התחבאו מתחת לשולחנות ויובל נקרא לחזור...כשנכנס לכיתה, הילדים קפצו מתחת לשולחנות בקריאות "מזל טוב" וכולם מחאו לו כפיים...
התגובה שלו היתה שונה משציפיתי...
ולתרגום: "מה לעזאזל קורה פה??" (בתמונה עומדת לידו יפית, אחת הסייעות שלו)
חלוקת העוגה וסוכריות לילדים ותמה חגיגת יום ההולדת...הילדים יצאו להפסקה ואני התחלתי להתארגן לפעילות היצירה...
תכננתי להכין עם הילדים קישוט תלוי קטן שבנוי על חומרים בשימוש חוזר...
כל ילד קיבל דיסק, שעליו הדבקתי מראש עיגול קרטון שחתכתי מאריזת דגנים/עוגיות/פיצה (אותן אני שומרת ליצירת כריכות/דפים למיני אלבומים שלי או גזעי עצים לשלטי הבית שלי) ועליו ציירתי שבלונת לב (שנחתכה גם היא מאריזת קרטון)...
חילקתי להם דפים ממגזינים והם התבקשו לקרוע פיסות קטנות בגוונים שונים של אדום ולהדביק אותן בפסיפס בתוך שבלונת הלב...
הדפסתי להם את הכיתוב "יום משפחה שמח" וחילקתי עיגולים עליהם הוחתמה החותמת "נעשה באהבה" מבית היוצר של מאי-צ'ו וקסם שימושי..
הילדים כל כך נהנו מהיצירה (וכך גם שתי המורות לאנגלית שנותרו חסרות תעסוקה אחרי שהשתלטתי להן על השיעור)...המחנכת פרגנה על ההפעלה ויובל היה מאושר!
היה מעניין לראות שאחרי שלב הדבקת פיסות הפסיפס, הילדים לקחו את היצירה למקום שלהם...רובם הוסיפו נצנצים, מדבקות ועוד...הצלחתי לראות גם כמה ילדים עם יצירות סקראפיות לגמרי!
לא הספקתי לצלם כמעט וחלק מהתמונות יצאו מטושטשות, אני גם לא רוצה להעלות תמונות של כלל הכיתה כדי לשמור על הפרטיות, אבל היתה בהחלט חגיגה של יצירה וכיף...וזה מדגם קטן של העבודות...
וזה התוצר של יובל...(שנהנה בעיקר מההתפלשות הידנית בדבק הפלסטי)
בתום הפעילות, אחת הבנות מהכיתה הקריאה אקרוסטיכון שהכינו לי (הם למדו ותרגלו בניית אקרוסטיכונים לקראת יום המשפחה)...היה מרגש...אבל לא מרגש כמו האקרוסטיכונים שיובל הכין לכל אחד מאיתנו...
כשחזרנו הביתה וקראנו אותם, היה קשה שלא לדמוע מהתרגשות...במיוחד לאור העובדה שהיו לנו שבועיים מדהימים איתו, אחרי תקופה לא קלה...ובכלל, הוא כתב דברים כל כך מרגשים בצורה כל כך בוגרת...
בקיצור...זה היה יום מדהים!! הרגשתי פשוט אושר! וזה נתן לי כוחות להתכונן לשבת, ליום ההולדת המשפחתית...אבל זה כבר בפוסט הבא ☺
איזה רשומה מקסימה!!
השבמחקהצחיקה אותי הברכה של מידד אבל כל השאר ריגש,את אמא נהדרת ומשקענית ובכלל בחורה מדהימה..מי ייתן וירבו השמחות בחייך.
אוהבת..
כל הכבוד לאמא הנפלאה!!
השבמחק(למה לא הזמנת אותי? ח ח ח)
ליאותוש...תודה מותק!!
השבמחקגלית, האמת שחשבתי להזמין אותך, אבל ראיתי שהילדים עצבנו אותך, אז לא לקחתי סיכון ;-)
רעיוןנהדר ופוסט ממש מרגש!
השבמחקמילים מרגשות עם חויות מרגשות עוד יותר. כל כך מבינה ומזדהה עם כל ההתרגשות שילדים שלנו מסבים לנו. את אישה מיוחדת ואמא נפלאה.
השבמחקאיזו רשומה כל כך מרגשת, עד כה הייתי קוראת סמויה, אבל אין ספק שנהניתי כל כך. כל הכבוד לך על ההשקעה והמאמץ!
השבמחקחס וחלילה, עצבנו אותי? ממש לא :-)
השבמחקרק התחפשתי למחסום, לפני שיהיה פוגרום... ח ח ח