בעוד יומיים, יעלה אחי על מטוס ויעזוב אותנו לחצי שנה לפחות במטרה לבדוק את מערכת היחסים שלו עם חברתו האמריקאית מקרוב...או במילים אחרות, הוא נוסע לגור איתה...
אתמול בערב, ערכנו מפגש משפחתי במסעדה כדי להפרד ממנו...
התכנון שלי היה להכין לו מיני אלבום עם תמונות משותפות שלו עם כל אחד מבני המשפחה הקרובה, שיהיה לו למזכרת (לא שזה נחוץ כל כך בעידן האינטרנט והמצלמות, שמגשרים באופן יחסי על עניין המרחק)...
אבל תכנונים ומציאות הם לפעמים שני דברים שונים ובגלל "אילוצים טכניים" נותרתי ללא התמונות עליהן בניתי...אבל אי אפשר לשלח את הילד בלי משהו שיזכיר לו אותנו, אז בהבזק של רגע החלטתי לעשות לו ספר מעטפות שיכיל מכתבים אישיים מכולנו...
ביקשתי מכל בני המשפחה שיכתבו לו מכתב או ברכה, מהצעירים שבינינו ביקשתי שיציירו לו איזה ציור והתיישבתי להכין את הספר...כשסיימתי להכין את הכריכה חשבתי לעצמי שאולי הייתי צריכה לצלם את תהליך העבודה, אבל אז נזכרתי שיעל יניב העלתה הדרכה לכריכה דומה ממש לפני כמה ימים ולכן אני מפנה אתכם אליה (אני אומנם לא עבדתי על פי ההדרכה שלה ובכריכה שלי הקרטון חולק לגמרי לשלושה חלקים עם מרווחים קלים ביניהם וגם לא חוררתי חורים אלא בניתי שדרה להדבקת הדפים, אבל העיקרון דומה)...
בסופו של דבר יצא ספר שמאוד אהבתי!
לכל אחד מבני המשפחה, ייעדתי מעטפה עם שמו עליה...במעטפה הזו "מציצה" היצירה של גאיה, לבבות בריסטול שחתכתי והיא צבעה והדביקה עליהם כוכבים צבעוניים...
שמרתי על קו אחיד בעיצוב המעטפות, החלק הקדמי זהה לכולן, בחלק האחורי הדבקתי בכל מעטפה שניה דוגמה קצת שונה של ריבועים, לא רציתי להשאיר את המעטפות ערומות גם בגלל השעמום שזה יצר לי בעין וגם כי המעטפות היו דקות מדי בעיני ורציתי לחזק אותן כדי שאפשר יהיה להכניס ולהוציא מתוכן את המכתבים בלי שהן תקרענה...
בצד הפנימי של הכריכה האחורית הדבקתי מעטפה נוספת, שונה מהמעטפות של הספר עצמו, בה הכנסתי כמה תמונות של אחי מגילאים שונים וגם כמה תמונות משפחתיות שלנו...מזכרת, לא?
בנוסף לספר המעטפות, קניתי לו מחברת חלקה בכריכה קשה, שיוכל לכתוב בה את מה שעובר עליו או לצייר בה את הרעיונות שלו, בקיצור, שיהיה לו איך להעביר את השעות במטוס ובכלל...
כריכת המחברת המקורית היתה שחורה לחלוטין, היה לי ברור שצריך לתת לה איזה טאץ', אבל שלא יהיה קשקושי מדי...אז הלכתי על קו מינימליסטי ששדרג את המחברת לגמרי!
כמובן שהנסיעה הזו מערבת דמעות (למרות ועל אף האינטרנט והשכלול המודרני שמקל) ויחד עם זאת אני שמחה בשבילו ומאחלת לו הרבה אושר ואהבה!
אני אחתום את הפוסט הזה בשיר שאחי בחר להעלות לפייסבוק שלו כדי להביע את התחושות שלו רגע לפני הנסיעה
אתמול בערב, ערכנו מפגש משפחתי במסעדה כדי להפרד ממנו...
התכנון שלי היה להכין לו מיני אלבום עם תמונות משותפות שלו עם כל אחד מבני המשפחה הקרובה, שיהיה לו למזכרת (לא שזה נחוץ כל כך בעידן האינטרנט והמצלמות, שמגשרים באופן יחסי על עניין המרחק)...
אבל תכנונים ומציאות הם לפעמים שני דברים שונים ובגלל "אילוצים טכניים" נותרתי ללא התמונות עליהן בניתי...אבל אי אפשר לשלח את הילד בלי משהו שיזכיר לו אותנו, אז בהבזק של רגע החלטתי לעשות לו ספר מעטפות שיכיל מכתבים אישיים מכולנו...
ביקשתי מכל בני המשפחה שיכתבו לו מכתב או ברכה, מהצעירים שבינינו ביקשתי שיציירו לו איזה ציור והתיישבתי להכין את הספר...כשסיימתי להכין את הכריכה חשבתי לעצמי שאולי הייתי צריכה לצלם את תהליך העבודה, אבל אז נזכרתי שיעל יניב העלתה הדרכה לכריכה דומה ממש לפני כמה ימים ולכן אני מפנה אתכם אליה (אני אומנם לא עבדתי על פי ההדרכה שלה ובכריכה שלי הקרטון חולק לגמרי לשלושה חלקים עם מרווחים קלים ביניהם וגם לא חוררתי חורים אלא בניתי שדרה להדבקת הדפים, אבל העיקרון דומה)...
בסופו של דבר יצא ספר שמאוד אהבתי!
לכל אחד מבני המשפחה, ייעדתי מעטפה עם שמו עליה...במעטפה הזו "מציצה" היצירה של גאיה, לבבות בריסטול שחתכתי והיא צבעה והדביקה עליהם כוכבים צבעוניים...
שמרתי על קו אחיד בעיצוב המעטפות, החלק הקדמי זהה לכולן, בחלק האחורי הדבקתי בכל מעטפה שניה דוגמה קצת שונה של ריבועים, לא רציתי להשאיר את המעטפות ערומות גם בגלל השעמום שזה יצר לי בעין וגם כי המעטפות היו דקות מדי בעיני ורציתי לחזק אותן כדי שאפשר יהיה להכניס ולהוציא מתוכן את המכתבים בלי שהן תקרענה...
בצד הפנימי של הכריכה האחורית הדבקתי מעטפה נוספת, שונה מהמעטפות של הספר עצמו, בה הכנסתי כמה תמונות של אחי מגילאים שונים וגם כמה תמונות משפחתיות שלנו...מזכרת, לא?
בנוסף לספר המעטפות, קניתי לו מחברת חלקה בכריכה קשה, שיוכל לכתוב בה את מה שעובר עליו או לצייר בה את הרעיונות שלו, בקיצור, שיהיה לו איך להעביר את השעות במטוס ובכלל...
כריכת המחברת המקורית היתה שחורה לחלוטין, היה לי ברור שצריך לתת לה איזה טאץ', אבל שלא יהיה קשקושי מדי...אז הלכתי על קו מינימליסטי ששדרג את המחברת לגמרי!
כמובן שהנסיעה הזו מערבת דמעות (למרות ועל אף האינטרנט והשכלול המודרני שמקל) ויחד עם זאת אני שמחה בשבילו ומאחלת לו הרבה אושר ואהבה!
אני אחתום את הפוסט הזה בשיר שאחי בחר להעלות לפייסבוק שלו כדי להביע את התחושות שלו רגע לפני הנסיעה
מתנה מקסימה!
השבמחקנראה לי שכיף להיות רחוק חצי שנה כשיש "הסנפה" של הבית בכל רגע שרק רוצים!
פרויקט מקסים, ובטוחה שאחיך ישמח למזכרת מתוקה ברגעים של געגועים.
השבמחקכל כך יפה!
השבמחקוכל כך עצוב!
יופי של אלתור...
מאוד אהבתי את הרעיון, והעיצוב הנעים שנותן גם מרחב... לא הבנתי איך חיברת את הדפים, מה זאת שידרה?? תוכלי לפרט?
השבמחקתודה אורית
הרעיון של האלבום מכתבים מקסים ומרגש והביצוע פיצוץ!! מתה על העיצוב מעטפות שעשית!
השבמחקהרעיון נהדר והאלבום פשוט מוצלח!! אני בטוחה שאחיך ירבה להסתכל בו.
השבמחקשיהיה להם בהצלחה ואת - תהיי חזקה :)
חיבוקים!
איזו מתנה מרגשת ומקסימה, כזו שבטח תחמם טת ליבו ברגעי געגוע (יש משהו במכתב וציור אישי שמרגש יותר מכל סמס אן אפילו סקייפ)
השבמחקתודה על הפרגון (-: ושיהיה לו המון בהצלחה
רעיון מרגש למתנת פרידה שכזאת, ועשית את זה בצורה כל כך מתוקה ומקסימה. אני בטוחה שהוא כבר מתגעגע...
השבמחק