יום שישי, 17 ביולי 2009

דונה, דינה או עדיה?

אנ'לא מתיימרת להיות אף אחת משתי המוכשרות האלו: Dina Wakley או Donna Downey, אבל שתיהן מהוות השראה עבורי...

אני מאוד אוהבת את העבודות "המלוכלכות" שלהן שנראה כאילו נעשו כבדרך אגב...(ויחד עם זאת בצורה כל כך מושלמת)...
"הייתי צמאה, הלכתי למטבח, לקחתי כוס מיץ פטל, בדרך חזרה לחדר העבודה נתקלתי ברגל של הספה ברוב קלמזיותי, עפתי כמו יתוש שחוטף מכה מעיתון, נמרחתי על הרצפה וכשהתרוממתי גיליתי שמיץ הפטל עף יחד איתי והתיז כתמים מהממים על מחברת התוים האהובה עליי...אוי! יצאה לי יצירת אומנות! נלך על הקו הזה"

אני, גם אם אתקל ברגל של הספה עם כוס מיץ פטל, הדבר הטוב היחיד שייצא מזה, זה שסוף סוף יהיה לי תירוץ מצוין לזרוק לפח את הכוס המכוערת הזו שנשברה בזמן הנפילה (את הדברים הרעים לא כדאי להזכיר...אצבע שבורה, צווחות אימים, לשטוף את הרצפה מהמתוק הדביק הזה לפני שהקטנה רצה להתפלש בו...בקיצר, עזבו).

אבל עם השראה צריך לשחק, מי יודע, אולי פעם יצליח לי...
את הקנווס עצמו צבעתי כבר במהלך הנסיונות הכושלים לייצר את החלפת הקיץ והמניפה שלי...כשהבנתי שהוא לא מתאים ליצירה עליה עבדתי, הנחתי אותו בצד וחיכיתי למוזה...כי סה"כ אהבתי את תוצאת הביניים (רקע ירוק דהוי עם פסים עמומים של טורכיז, אדום וורוד...כמו הגוונים במניפה)...


במסיבת סיום הלימודים של הבכור (לפני כשלושה שבועות), חילקה להם המחנכת ברכה לסיום הלימודים, את הברכה היא הצמידה לחוט ברזל ירוק (כאלו שקונים בחבילות בחנויות היצירה) יחד עם פרפר מגנטי מקסים.
כשהגענו הביתה מהמסיבה, הברכה הוצמדה למקרר עם פרפר המגנט וחוט הברזל תוכנן לעבור לקופסאת החומרים שלי, בה אני שומרת חומרים שלא קשורים לסקראפ, אבל יודעת שהם ישולבו בעבודות שלי.
אלא שהחוט היה קצת ארוך בשביל הקופסא וכך בזמן שחשבתי איך אני שומרת על החוט ומצליחה להכניס אותו לקופסא, ליפפתי אותו בחוסר שימת לב על אצבעי ויצרתי קפיץ ברזלי...התלהבתי מהעובדה שהצלחתי למצוא פתרון בלי להתכוון והכנסתי את החוט לקופסא...

אתמול בערב ממש דגדג לי ליצור משהו, הורדתי את הקנווס מהמדף, פתחתי את קופסת החומרים "הלא סקראפיים" שלי ושלפתי את חוט הברזל, באותו רגע נזכרתי בפוסטים של דונה עם העבודות בהן שילבה חוטי ברזל והחלטתי שאני הולכת עם הקונספט...השראה אמרנו?

ליפפתי את החוט לצורת גבעול עם עלים, גזרתי צורות של פרחים מדפי ספר באנגלית שיש לי, התזתי עליהם קצת צבעי מים ליצירת הכתמים (אני מעדיפה את הדרך המכוונת על פני "עפתי עם מיץ פטל"), כשהצבע התייבש, לכלכתי קצת עם דיו אדום וחום, שלפתי פרחי פרימה שקניתי לפני מליון שנה, כפתורים בגוונים ירוקים וחוט רקמה טורכיזי וחיברתי הכל לכדי פרחים.

חברתי האהובה חן שבאה לבקר אותי אתמול בצהריים הביאה לי חבילת חוטי ברזל ששכבה אצלה ולא נעשה בה שימוש וכך יכולתי אני ליצור מהם עוד גבעול ליצירת הזר שלי...והדבקתי הכל על הקנווס.
הכיתוב רץ לי בראש כבר הרבה זמן וידעתי שאני רוצה לעשות איזו יצירה שעליה אכתוב את המשפט הזה והנה סוף סוף מצאתי איפה לדחוף אותו.
בסיום העבודה, היה לי קצת ריק בעיניים, אז התזתי כמה טיפות של צבע מים כחול בשביל ה"לכלוך"...

התבוננתי ביצירה שיצאה לי והייתי מאוד מרוצה...היה לי שם קצת מדינה וקצת מדונה ובעיקר הרבה מעדיה...
המצחיק הוא, שהבוקר כשקיבלתי עדכון מהבלוג של קרן-פרפרים, גיליתי שאתמול, ממש בזמן שאני עבדתי על הקנווס, הבנות עבדו עם דונה בסדנת אלבום הבד שלה!
אז למרות שאני מבואסת קשות שלא היתה לי אפשרות לקחת חלק בסדנא של דונה, אני מרגישה שבכל זאת עבדתי איתה.

ובלי שום קשר לדינה או דונה, הבעל נסע לחתונה של חבר בתחילת החודש והיה לי ברור שאני מנסה להתגבר על הפחד שלי מיצירת כרטיסים ומכינה לו כרטיס ברכה לחתונה (לא טובה בהם, לא עזר הטיפ של להסתכל עליהם כעל דף אלבום וליצור...יש לי מחסום כרטיסים).

נזכרתי שראיתי בבלוג של gallish, כרטיס חתונה עם כיס לצ'ק, אהבתי את הרעיון והחלטתי ליישם...התחלתי מציור סקיצה, כדי לדעת איפה ואיך ליצור את הכיס (הכל בנוי מדף אחד עם קיפולים והדבקה), בצד שמאל של החלק הפנימי הדבקתי דף מדוגם בהיר עליו נכתבה הברכה לזוג הטרי.
אני חושבת שיצא לי לא רע.



9 תגובות:

  1. אם יש מישהי/ו שמצליח/ה להצחיק אותי ועוד צחוק בקול זו את, מכורה לפוסטים שלך - מכורה!!!
    הקנווס שלך מקסים, מקסים, מקסים יופי של רעיונות, יופי של צבעים ויופי של ביצוע כמובן, יש סיבה מעולה לכך שאת מרוצה.
    והכרטיס לחתונה - יש לך עתיד בובה, תמשיכי הוא יצא לך ממש חמוד
    חיפושולי

    השבמחק
  2. יו, תודה (איזה באסה שאין בבלוגר אייקונים!! דמייני אייקון של חיוך נבוך ואינפנטילי)...

    שמחה שאני גם מצליחה להצחיק אנשים, בדרך כלל אני רק גורמת להם לבכות...

    השבמחק
  3. איזה פוסט כייפי :-)
    הקנווס משגע!!!! אהבתי מאוד את ה"לכלוכים" ואת חוט הברזל ואת... הכל!
    הכרטיס יצא אחלה, הגיע הזמן להפסיק "לפחד" מהם :-)
    חבל שאנחנו לא יותר קרובות, היינו עושות מפגש "איך לא לפחד מכרטיסים" :-)
    שבת שלום!
    גלי.

    השבמחק
  4. כיף לקרוא את הפוסטים המצחיקים שלך.
    יופי של קנווס ושל כרטיס!
    גלית

    השבמחק
  5. את קורעת אותי מצחוק!!
    הקנווס יצא לך מקסים ןהכרטיס משגע - בהחלט יש במה להתגאות!

    השבמחק
  6. הקנווס ממש מקסים, אבל פעם הבאה...רק עם מיץ פטל

    השבמחק
  7. אם דונה היתה רואה היא היתה גאה :-)
    מקסים!

    השבמחק
  8. קודם כל הקנווס משגע!!!!

    איך איך אני אוהבת את היצירות האלה שנוצרות כשאנחנו מרשים לעצמינו לשחק כמו ילדים בגן , להתלכך בצבע ולהנות ו"מה שיוצא אני מרוצה"
    לדעתי את שמחת היצירה ממש אפשר לראות דרך היצירה עצמה

    את דינה לא הכירתי ותודה שכתבת עליה כי נהנתי מאד להתבונן בכתמי הצבע שלה

    לעניין כרטיסי הברכה:
    כמוני כמוך
    קשה לי איתם מאד
    לא מתחברת
    מנסה לפעמים ולא ממש מצליחה


    טוב שעשית והתגברת על המחסום

    אבל נכון שיותר כייף קנווסים ודפי אלבום?

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)