במסיבת סיום הלימודים של הבכור (לפני כשלושה שבועות), חילקה להם המחנכת ברכה לסיום הלימודים, את הברכה היא הצמידה לחוט ברזל ירוק (כאלו שקונים בחבילות בחנויות היצירה) יחד עם פרפר מגנטי מקסים.
כשהגענו הביתה מהמסיבה, הברכה הוצמדה למקרר עם פרפר המגנט וחוט הברזל תוכנן לעבור לקופסאת החומרים שלי, בה אני שומרת חומרים שלא קשורים לסקראפ, אבל יודעת שהם ישולבו בעבודות שלי.
אלא שהחוט היה קצת ארוך בשביל הקופסא וכך בזמן שחשבתי איך אני שומרת על החוט ומצליחה להכניס אותו לקופסא, ליפפתי אותו בחוסר שימת לב על אצבעי ויצרתי קפיץ ברזלי...התלהבתי מהעובדה שהצלחתי למצוא פתרון בלי להתכוון והכנסתי את החוט לקופסא...
אתמול בערב ממש דגדג לי ליצור משהו, הורדתי את הקנווס מהמדף, פתחתי את קופסת החומרים "הלא סקראפיים" שלי ושלפתי את חוט הברזל, באותו רגע נזכרתי בפוסטים של דונה עם העבודות בהן שילבה חוטי ברזל והחלטתי שאני הולכת עם הקונספט...השראה אמרנו?
ליפפתי את החוט לצורת גבעול עם עלים, גזרתי צורות של פרחים מדפי ספר באנגלית שיש לי, התזתי עליהם קצת צבעי מים ליצירת הכתמים (אני מעדיפה את הדרך המכוונת על פני "עפתי עם מיץ פטל"), כשהצבע התייבש, לכלכתי קצת עם דיו אדום וחום, שלפתי פרחי פרימה שקניתי לפני מליון שנה, כפתורים בגוונים ירוקים וחוט רקמה טורכיזי וחיברתי הכל לכדי פרחים.
חברתי האהובה חן שבאה לבקר אותי אתמול בצהריים הביאה לי חבילת חוטי ברזל ששכבה אצלה ולא נעשה בה שימוש וכך יכולתי אני ליצור מהם עוד גבעול ליצירת הזר שלי...והדבקתי הכל על הקנווס.
הכיתוב רץ לי בראש כבר הרבה זמן וידעתי שאני רוצה לעשות איזו יצירה שעליה אכתוב את המשפט הזה והנה סוף סוף מצאתי איפה לדחוף אותו.
בסיום העבודה, היה לי קצת ריק בעיניים, אז התזתי כמה טיפות של צבע מים כחול בשביל ה"לכלוך"...
התבוננתי ביצירה שיצאה לי והייתי מאוד מרוצה...היה לי שם קצת מדינה וקצת מדונה ובעיקר הרבה מעדיה...
המצחיק הוא, שהבוקר כשקיבלתי עדכון מהבלוג של קרן-פרפרים, גיליתי שאתמול, ממש בזמן שאני עבדתי על הקנווס, הבנות עבדו עם דונה בסדנת אלבום הבד שלה!
אז למרות שאני מבואסת קשות שלא היתה לי אפשרות לקחת חלק בסדנא של דונה, אני מרגישה שבכל זאת עבדתי איתה.
ובלי שום קשר לדינה או דונה, הבעל נסע לחתונה של חבר בתחילת החודש והיה לי ברור שאני מנסה להתגבר על הפחד שלי מיצירת כרטיסים ומכינה לו כרטיס ברכה לחתונה (לא טובה בהם, לא עזר הטיפ של להסתכל עליהם כעל דף אלבום וליצור...יש לי מחסום כרטיסים).
נזכרתי שראיתי בבלוג של gallish, כרטיס חתונה עם כיס לצ'ק, אהבתי את הרעיון והחלטתי ליישם...התחלתי מציור סקיצה, כדי לדעת איפה ואיך ליצור את הכיס (הכל בנוי מדף אחד עם קיפולים והדבקה), בצד שמאל של החלק הפנימי הדבקתי דף מדוגם בהיר עליו נכתבה הברכה לזוג הטרי.
אני חושבת שיצא לי לא רע.
אם יש מישהי/ו שמצליח/ה להצחיק אותי ועוד צחוק בקול זו את, מכורה לפוסטים שלך - מכורה!!!
השבמחקהקנווס שלך מקסים, מקסים, מקסים יופי של רעיונות, יופי של צבעים ויופי של ביצוע כמובן, יש סיבה מעולה לכך שאת מרוצה.
והכרטיס לחתונה - יש לך עתיד בובה, תמשיכי הוא יצא לך ממש חמוד
חיפושולי
יו, תודה (איזה באסה שאין בבלוגר אייקונים!! דמייני אייקון של חיוך נבוך ואינפנטילי)...
השבמחקשמחה שאני גם מצליחה להצחיק אנשים, בדרך כלל אני רק גורמת להם לבכות...
איזה פוסט כייפי :-)
השבמחקהקנווס משגע!!!! אהבתי מאוד את ה"לכלוכים" ואת חוט הברזל ואת... הכל!
הכרטיס יצא אחלה, הגיע הזמן להפסיק "לפחד" מהם :-)
חבל שאנחנו לא יותר קרובות, היינו עושות מפגש "איך לא לפחד מכרטיסים" :-)
שבת שלום!
גלי.
כיף לקרוא את הפוסטים המצחיקים שלך.
השבמחקיופי של קנווס ושל כרטיס!
גלית
את קורעת אותי מצחוק!!
השבמחקהקנווס יצא לך מקסים ןהכרטיס משגע - בהחלט יש במה להתגאות!
הקנווס ממש מקסים, אבל פעם הבאה...רק עם מיץ פטל
השבמחקאם דונה היתה רואה היא היתה גאה :-)
השבמחקמקסים!
מקסים!!
השבמחקקודם כל הקנווס משגע!!!!
השבמחקאיך איך אני אוהבת את היצירות האלה שנוצרות כשאנחנו מרשים לעצמינו לשחק כמו ילדים בגן , להתלכך בצבע ולהנות ו"מה שיוצא אני מרוצה"
לדעתי את שמחת היצירה ממש אפשר לראות דרך היצירה עצמה
את דינה לא הכירתי ותודה שכתבת עליה כי נהנתי מאד להתבונן בכתמי הצבע שלה
לעניין כרטיסי הברכה:
כמוני כמוך
קשה לי איתם מאד
לא מתחברת
מנסה לפעמים ולא ממש מצליחה
טוב שעשית והתגברת על המחסום
אבל נכון שיותר כייף קנווסים ודפי אלבום?