עלילות עדיה בעיר הקודש - חלק ג' ואחרון בהחלט!

שבת, היום האחרון לטיולינו בירושלים...

ידענו שזה יהיה היום הכי "נעים" מבחינת מזג האויר כי נבלה אותו בביקור במוזיאונים, כלומר במקום ממוזג!!

הידיעה שבסופו של יום חוזרים הביתה, ל-Comfort zone שלנו גרמה לכך שהיינו מעודדים יותר וגם ההבנה שאנחנו כבר מכירים את ירושלים מכל כיווניה ואין מצב שנטעה שוב בדרך עשתה את שלה...היינו רגועים!

המוזיאון הראשון אליו נסענו היה המוזיאון לאמנות האיסלאם...היתה לנו מטרה די ברורה לביקור שם, תערוכת השעונים הגנובים .

הגענו ממש בזמן פתיחת המוזיאון, כך שהיה עדיין ריק יחסית והיתה לנו אפשרות להסתובב...בתחילה הסתובבנו באולמות התצוגה הקשורים לאמנות האיסלאם ורק אח"כ ירדנו אל חדר הכספת המיוחד בו נמצאים השעונים...לצערי הרב מאוד לא הורשינו לצלם במוזיאון ולכן אין לי תמונות מהביקור שם (וחבל! כי אם לשפוט לפי הזכרון שלי, מה שראיתי שם לא יחזיק מעמד הרבה זמן).

הבכור היה מהופנט ובצדק. בכניסה קיבלנו מעין טלפונים כאלו, עליהם מקישים את מספר הויטרינה ושומעים הסבר על שעינינו רואות, בנוסף להסברים הקצרים הכתובים. השעונים מרהיבים ביופיים וייחודם וגם ההסטוריה של חלקם מעניינת מאוד...יכולנו לבלות שם יום שלם, לולא גאיה התחילה לצווח בקולי קולות כי כבר די נמאס היה לה להיות מוחזקת בידיים (אין כניסה לעגלות, החדר מאוד קטן) ובנוסף התחילה תנועה ערה מאוד של אנשים וכבר היה צפוף ולא נעים...אז נאלצנו לסיים ולצאת אבל שמחתי שהצלחנו לראות את השעונים וגם את מרבית התצוגות האחרות...חוץ מזה שהיתה חניה קרובה ולא היו מדרגות! לרגע לא הייתי בטוחה שאנחנו עדיין בירושלים! אבל בהמשך התברר שאנחנו בהחלט שם!

המשכנו למוזיאון המדע, ידעתי שזו תהיה חוויה עבור הבכור שאוהב לגעת, לסובב, לחקור כל דבר...

הבעל הוריד אותנו בכניסה למוזיאון ונסע להחנות את הרכב...עמדתי ליד המאבטח, הרמתי עיניי ואמרתי לעצמי "לא יאומן! שוב מדרגות"...המאבטח כנראה קרא את מחשבותיי או שפשוט לא שמתי לב שאני מדברת בקול וענה "כל ירושלים זה מדרגות"...

יופי! אם הייתי יודעת את זה מראש, הייתי נערכת בהתאם! מביאה מהבית איזה מנוף או מעלית מתקפלת!

למזלי היה שביל גישה לנכים, לא הייתי צריכה לטלטל את העגלה במדרגות אלא פשוט לדחוף אותה במעלה הכביש...
כשהגענו למעלה, אני דהרתי פנימה אל המזגן...והבכור דהר אל עבר פינות ההתנסות השונות והתחיל לסובב, למתוח, למשוך, לדחוף...לפעמים גם את מה שלא ממש צריך...

מאחר והוא התרוצץ לכל כיוון והיה בלתי אפשרי לעקוב אחריו, לא צילמתי הרבה ובינינו אחרי יומיים של סיבובים בחום במשך שעות כבר לא נותר בי הרבה כוח לזוז בכלל.

את התמונה הזו צילמנו בכניסה, פשוט כי מאוד התלהבנו מאיך שנראינו במראה המצחיקה הזו...

בחלק הזה של המוזיאון, היו ניסויים שונים שקשורים לספרי ילדים, גם פה הבכור התרוצץ ולא יצא לי לצלם הרבה, מה גם שילדים כל הזמן הסתובבו שם אז לא ממש היתה אפשרות צילום...אבל השלט הזה אומר הכל...

פה הצלחתי לתפוס צילום אחד נורמלי, ניסוי של ניפוח בלון, ברקע דף מהספר "מעשה בחמישה בלונים" (שהיה הספר האהוב על הבכור והיום אהוב על אחותו), מתחת לדף מהספר יש הסבר על התופעה...
בין הספרים שהופיעו כהשראה לניסויים היו "איה פלוטו", "הכינה נחמה", "על עלה ועל אלונה" "שמוליקיפוד", "דירה להשכיר" ועוד רבים וטובים...

אחרי התרוצצויות אין ספור, החלטנו שמיצינו...יצאנו מהמוזיאון, הבעל הלך להביא את הרכב מהחניון ואני המתנתי עם יובל וגאיה, כמובן שזו היתה הזדמנות לעוד כמה צילומים של יחד...

אולי צילומי היחד שלהם נראים טריוויאליים לצופה מהצד (בעיקר לאלו שיש להם כמה ילדים ומכירים את הדינמי), אבל פה אציין שיובל הוא ילד עם צרכים מיוחדים והקשר שלו עם אחותו אינו מובן מאליו, לא עבורינו...כך שמבחינתינו כל תמונה שלהם יחד, עם הבעות החיבה הרבות הן פשוט אושר צרוף!

בדרך חזרה עצרנו במסעדה הלבנונית באבו-גוש, מומלץ מאוד!

הגענו הביתה אחה"צ רצוצים, אבל שמחים...אחרי הכל, זו היתה חוויה ובראיה לאחור עם כל הקשיים והקיטורים, בילינו יחד כמשפחה ונהננו.

ובכל זאת יש לי כמה תובנות שהייתי רוצה לחלוק ואולי לעזור למי מכם שחושבים על טיול בירושלים:

* אל תסתמכו על המפות והוראות ההגעה מאתרי האינטרנט (למעט אלו של המוזיאון לאמנות האיסלאם שהיו הכי ברורות! הכנסו לעיר, התחילו לספור תשעה רמזורים, ברמזור התשיעי, קחו שמאלה, ברח' X יש חניה!)

* קנו מפת רחובות של ירושלים ואם אפשר הצטיידו ב-GPS (בהנחה שאתם סומכים עליו שיקח אתכם לירושלים ולא יטעה בדרך ותגיעו לשכם).

* אם אתם לא בטוחים לגבי קני המידה במפות, תשאלו באתר בו אתם מבקרים מה המרחק לאתר היעד הבא שלכם...כדי שלא תצטרכו לגלות שהכנסתם את הילדים לרכב, חגרתם אותם, הכנסתם תיקים ועגלה, בשביל להוציא אותם מחדש אחרי שניים וחצי מטרים (שלא לדבר על תשלום מחדש על חניה).

* שקלו שנית נסיעה עם תינוקות ופעוטות, במיוחד כאלו שעדיין לא נועלים נעליים, לא אוהבים לשבת בעגלה ושונאים להדחף לתוך מנשא מכל סוג שהוא! בעצם, אולי תעדיפו לחכות לטיול בת/בר מצוה!

* אם אתם בוחרים להתעלם מהתובנה שלמעלה, דאגו לשפע אמצעי הסחה, שלפחות הנסיעה תעבור עליכם בשלום.

* הכנסו לכושר כחודש לפני הנסיעה...רצוי בעזרת מכשיר מדרגות או טיפוס על מדרגה אירובית, כשתגיעו לירושלים כבר תהיו מיומנים!

* השתדלו לתכנן את הנסיעה לזמן בו מזג האויר ידידותי לסביבה ובעיקר אליכם.

ותובנות ספציפיות לגבי המקומות בהם ביקרנו:

* גן החיות התנכ"י, אם אתם רוצים למצוא חניה קרובה יחסית לכניסה ולא להדחף כאילו הייתם בני ישראל ביציאה ממצרים, אל תגיעו בשעות אחה"צ...

* אם אתם מתכוונים לטייל בעיר העתיקה, אל תבואו עם עגלת ילדים! ובכלל, אם המטרה היא הכותל ואתם עם עגלה, ותרו על טיול בעיר העתיקה והכנסו מהשער הקרוב ביותר לכותל .

* המוזיאון לאמנות האיסלאם שווה ביקור!! במיוחד תערוכת השעונים...אבל לא רק...הגיעו בשעות פתיחת המוזיאון, והתחילו מתערוכת השעונים, המקום עדיין ריק יחסית ויש אפשרות להסתובב בנוחות בחדר הקטן ולהנות באמת בלי להתקל באחרים כל רגע.

ולירושלמים שביניכם, אתם מוזמנים לבקר אצלינו בצפון המדהים, מבטיחה לכם..אין הרבה מדרגות (טוב, אולי רק במקדש הבאהיים בחיפה)...

Pin It