מיד עלתה לי אסוציאציה של בובות הנייר מילדותי...דמויות שונות המודפסות על דפים, כשרק בגדים תחתוניים לגופן ולצידן צוירו שלל בגדים אותם ניתן היה לגזור ולהלביש על הבובות בעזרת חתיכות נייר קטנות ש"יצאו" מהבגדים.
בהתחשב בכך שזה היה בעידן טרום-הברביות, כשכל מה שהיה לי זה דובי ישן חד עין שנראה כאילו נחטף מסצינת אימה בסרט מפחיד, אותו הלבשתי בבגדי אחותי התינוקת (טוב שאמא שלי לא קוראת פה!)....הבובות האלו היו עולם ומלואו עבורי...
אבל כששוטטתי ברחבי העולם הוירטואלי כדי לחפש השראה ליצירת בובת הנייר להחלפה הבנתי שלא בדיוק בזה מדובר (אם כי אין פה ממש חוקים ולמעשה כן יכולתי ליצור בובה כזו, כמו של פעם)...
בתחילה חשבתי שיהיה לי קל, אבל ככל שניסיתי לתכנן את הבובה, המחשבות התרוצצו במוחי לכל כיוון, מנסות לתפוס איזו מוזה שתעזור להן, בעוד אלו נסות על נפשן...
ואז בזמן שניקיתי את המזווה לקראת הפסח (כמה טוב שעושים סדר בארונות לפעמים!) מצאתי קופסת מנז'טים קטנים שקניתי לכדורי השוקולד שטרם הכינותי... חשבתי לעצמי..."כבר יצרתי עם המנז'טים האלו שמלה לפייה, למה לא למחזר את הרעיון?"
הכנתי איזו סקיצה של בובה ועליה התחלתי לשחק עם חתיכת המנז'ט, ברגע שהנחתי אותו על צוואר הבובה, זה מיד יצר אצלי אסוציאציה של ליצן...משם האסוציאציה יצאה לטיול במרחבי הדמיון הפתוחים, נזכרתי בליצן העצוב פיירו והחלטתי שזה הכיוון...
בתחילה הבובה היתה ללא פנים, רק עם זוג עיניים, חשבתי שיש בזה משהו אמנותי...אבל לאט לאט היא נראתה לי יותר ויותר מפחידה, אז לקראת סוף תהליך העבודה הוספתי לה אף, פה ואפילו קצת סומק ללחיים.
הייתי די מרוצה מהבובה, אבל היא נראתה לי משעממת בלי שום רקע ולכן החלטתי להוסיף לה רקע כלשהו...בשלב הזה זרמתי, שלחתי ידיים לכל מיני מדפים והוצאתי כל מיני חומרים, מפה לשם התגבשה תמונה...וזו התוצאה הסופית.
לצערי, היו רק 3 נרשמות להחלפה (חבל!! אני חושבת שזו היתה יכולה להיות החלפה מאוד מאתגרת מבחינה יצירתית) ואחת מהן היא מנהלת ההחלפה, אליה עושה הבובה שיצרתי את דרכה, מקווה שהיא תהיה מרוצה :-)
בובת הנייר מקסימה, שמחה מאוד שהנקיונות הביאו לך את המוזה :-))))
השבמחקחג שמח
אני כל כך אוהבת אותה והיא מעטרת את קיר חדר העבודה שלי!
השבמחק