היא עם החבר'ה המגניבים שלה שיוצאים לטיול סופ"ש בהתראה של שעה ואני בחבורה של ה-Control freaks שמתכננים מה הם יאכלו לארוחת הערב, כשהם מכינים את ארוחת הבוקר...
וזה לא שלא ניסיתי להכנס לקליקה שלה...זה פשוט לא הלך...גם כשניסיתי לזרום ולשנות את הלו"ז שלי הרגשתי ויברציות לא טובות...כאילו סדרי עולם משתנים ואני לא יכולה למנוע זאת.
אבל היי, אני טיפוס חרדתי (בחיי, צ'אלו את הפסיכולוג של הבכור)...אז להיות מתוכננת זה חלק מהשריטה...
יש שיאמרו שזה לרעה (כמו גברת ספונטניות וחבריה) ויש שיאמרו שזה לטובה (אני אעדכן את הרשומה אחרי שאמצא אותם)...לי זה עושה סדר בחיים.
גם את הרשומות שלי אני לרוב מתכננת...לא ברמה של "מחר אכתוב רשומה על חסה", אלא יותר ברמה של "באה לי מחשבה מעניינת, זה רעיון טוב לכתוב עליה"...
בדרך כלל, בזמן שאני מתקלחת ו/או חותכת 12 קישואים לפשטידה ו/או מקפלת 3 מכונות כביסה בבת אחת ו/או מבצעת איזו מטלה אחרת מה-זה מצ'עממת והמחשבות יוצאות לטיול (זוכרים? Control freak, גם המחשבות לא יוצאות ככה סתם להתאוורר, יש להן לו"ז לטיול היומי, ממש כמו לכלב), הן מגיעות לכל מיני מחוזות מעניינים, נתקלות ביצורים מסקרנים, אבל הן בניגוד אליי, כן ספונטניות וכך יוצא שהן חוזרות עם סיפורים וחוויות ותוך כדי שהן מדווחות מה היה ואיך...מתגלגלת לה רשומה שלמה ונבנית אצלי במוח...שם יש מנגנון שלם שמקליט את הרשומה, עורך, משפר ואז בתום הפעילות הארוכה והמצ'עממת שלי...אני ניגשת ופשוט פולטת הכל למקלדת.
אז כמו שאתם מבינים, רשומות אצלי הן משהו מאוד לא ספונטני, מאוד מתוכנן שעובר מקצה שיפורים לפני שאני לוחצת על כפתור ה"פרסם רשומה"...
גם הרעיון לכתוב רשומה בנושא עלה לי תוך כדי חפיפת שיער לפני כשבועיים...זה קרה כשאחת המחשבות חזרה וסיפרה לי עוד חוויה מרתקת ותוך כדי שהיא מספרת, אני חושבת לעצמי "וואלה, אני מוכרחה לכתוב על זה" והנה התחילה להבנות רשומה בראש, אלא שאז התערבה מחשבה אחרת (מהמחשבות הדעתניות האלו...) ואמרה לי "מעניין אם יש עוד בלוגרים שבונים ככה רשומות מראש"...
"באמת מעניין..." חשבתי לעצמי "אכתוב על זה בבלוג!" וככה רשומה חדשה התחילה להבנות, כמובן שזה עשה Delete על הרשומה הקודמת (צריך לשפר את המנגנון המוחי, עוד אין לו שמירה אוטומטית)...אבל אז מחשבה שלישית שכבר ממש בער לה בישבן, קפצה מסוף התור ואמרה "מעניין אם את המופרעת היחידה שמנהלת דיונים עם המחשבות שלה או שיש עוד כמה שרוטים בשטח...אולי תשאלי על זה בבלוג שלך?"
אחרי שהרגשתי באמת קצת פסיכית, החלטתי לגנוז את הרעיון לרשומה...
אלא שאתמול הופיעה בשער של פורטל "תפוז" הכותרת הטיזרית "הכל בראש או שהכל בבלוגיה" וזה נתן לי את הלגיטימציה להרגיש קצת פחות מטורללת ולכתוב את 2 הגרוש שלי בנושא.
ומה אתכם? מתכננים או ספונטניים?
אלוהים אדירים!! מתוכננת מאוד.
השבמחקאבל אצלי, בגלל כל מיני שריטות כאלה ואחרות - הרשומות לא תמיד מתפרסמות, כי אני תמיד מרגישה שחסר משהו (גם כשאני מפרסמת אותן).
למשל - כבר עכשיו אני חושבת לעצמי לענות לך בפוסט משלי בבלוג, אבל המחשבות רצות קדימה ואני כבר יודעת שעד שאכתוב את הפוסט, כבר אשכח מה רציתי לכתוב ולכן - עד שאפרסם את הפוסט (אם בכלל) זה כבר לא יהיה רלוונטי.
אז - הנה התגובה שלי כמיני פוסט אצלך בבלוג :-)
אוהבת!!
זה היה פוסט הכי אמיתי שקראתי לאחרונה - הכי אמיתי!!!
השבמחקאני לא ממש ספונטנית למרות שיש אצלי ניצוצות של ספונטניות אבל לעיתים זה "מזעזע" את יומי ומוציא אותי משיווי משקל - מה לעשות? בכל אופן אהבתי את הדו/תלת - שיח של המחשבות ובינינו אצל כולם/ן בראש אני בטוחה שזה קורה ואת בכלל לא Control freaks לפחות לא לדעתי
שבוע נפלא
חיפושולי
מוזר, כתבתי תגובה והיא לא נקלטה, נו שויין!!!
השבמחקיפה אמרת!!!!!!!!!
ספונטניות ממש לא מדברת אליי - ממש לעיתים רחוקות ולא ברורות מופיעות ניצוצות של ספונטניות
אומנם אני גם לא הבנאדם הכי מתוכנן והכי מסודר בעולם אבל טוב מה לעשות - אף אחד לא מושלם!!!
שבוע נפלא ממני חיפושולי
בלוג קשה קליטה יש לי ;-)
השבמחקהאמת שצריך להמתין לאישור התגובות...אני מסננת...מפרסמת רק את מה שמפרגן...
סתם...מפרסמת את כולן, פשוט דואגת שלא תהיינה תגובות טרוליות מנבלות מקלדת...