טוב, אני לא אפרוש פה את כל ההיסטוריה שלי (לא בשלב זה ולא בבת אחת...), אבל את המעט שאמיליה מבקשת כן אספר...
אמיליה מציעה בבלוג שלה בלוגולדה טעימה.
על מנת להשתתף בהגרלה אמיליה ביקשה שנכתוב לה 3 דברים שהיא אינה יודעת עלינו, קוראי הבלוג שלה...
בנוסף, היא ביקשה לכתוב מהו הדבר הכי מדליק שעשינו בחיים שלנו...
אז הנה שלושת הדברים שאמיליה לא ידעה עליי (אני ממחזרת קצת את התשובה שכתבתי אצלה בבלוג, עמכם הסליחה!)
כהקדמה, אספר שאת אמיליה הכרתי בפעם הראשונה בחודש אוגוסט 2008, כשאירחתי את המפגש היצירתי הצפוני הראשון שלי. מאז אנחנו נפגשות אחת לחודש במסגרת אותו מפגש יצירה ונהנות מהחברותא...
חייבת לומר שאני לא בטוחה מה אמיליה יודעת עליי ומה לא, כי ברגע שיש סביבי אנשים שנוח לי בחברתם, אני פשוט הופכת לתרנגולת ומקשקשת בלי הכרה...
אבל מה שלדעתי היא לא יודעת, זה:
1. שאני נועלת נעליים במידה 43 (לפעמים גם 44, תלוי בנעל) ולכן כשאני נכנסת לחנות נעליים אני הולכת מיד למחלקת הגברים (מה שאומר שלא תמצאו אצלי בארון נעלי עקב או כמויות מטורפות של נעליים).
2. בנערותי, שיחקתי כדורסל בקבוצת אליצור קרית אתא לנערות והכינוי שלי היה "טאקי" על שמו של השחקן טאקאצ`נקו שהיה מפורסם בזמנו.
3. יש לי פחד טיסה ומעולם לא יצאתי את גבולות הארץ! לא יודעת, צריכה להרגיש קרקע יציבה מתחת לרגליים כדי להיות רגועה, אם כי בזמן האחרון גם הקרקע כבר לא מי יודע כמה יציבה פה...
ואם אני כבר כותבת פוסט, אוסיף עוד 2 דברים שאתם בטח לא יודעים עליי...
4. בעלי ואני, יחד יותר מעשרים שנה, מתוכם 13 וחצי כזוג נשוי ואם הוא הצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ולסבול אותי...אז מצבי טוב.
5. אני נקראת על שם דודי שהתאבד בגיל 31, כל חיי הייתי בטוחה שעם השם ירשתי גם את הגורל שלו ושבגיל 31 יקרה לי משהו...עברו מאז 5 שנים, אני עוד פה אבל עדיין חוששת שלא אמות בשיבה טובה...
הוא אגב, היה צייר מוכשר שצייר על קירות בית הלוחם בחיפה (יש לי תמונות, מעולם לא ביקרתי שם).
שברתי את הראש לגבי משהו מדליק שעשיתי בחיים שלי והבנתי שאני מה זה משעממת!
מעולם לא עשיתי פירסינג בשום מקום בגוף, לא עשיתי כתובת קעקע (אפילו גבס עם ציורים לא היה לי!), לא קפצתי באנג`י ולא קפצתי ממטוס (נפילה מעץ בגובה 2 מטר, לא נחשבת נכון?), לא עשיתי קרחת או צבעתי את השיער בסגול/כחול/כתום/ירוק (אחותי דווקא כן) ולא נשפכתי בהודו/נפאל/צ`ילה וכו`, לא הייתי באודישנים לשום דבר מעניין, לא צללתי עם דולפינים/כרישים או סתם קרפיונים (אפילו לא באמבטיה לפני שהם הופכים לגפילטע פיש)...
להגיד שהלידות הן הדבר הכי מדליק שעשיתי, זה נדוש...למרות שהלידה של גאיה היתה מדליקה...
בקיצור, באמת שלא עשיתי שום דבר מדליק בחיים שלי...אבל נכון לעכשיו, אם ילדי השכנים שעושים רעש מתחת לחלוני לא ישתקו, יש מצב שאכתוב מחר שהדבר המדליק ביותר שעשיתי הוא ישיבה בחדר מעצר בעוון קליעת עציץ לראשו של ילד!
* ובפינת "מה קשור?"
הערב, יום הזכרון לשואה ולגבורה...יום שתמיד העציב אותי אבל מאז הפכתי לאמא העצב הרבה יותר חזק...הלב נצבט יותר ומאז הפכתי לאמא אני גם ממעטת בצפיה בסרטים על השואה...
לא רוצה לשכוח, אבל מעדיפה להסתכל על ילדיי, על העתיד ולחייך ולקוות ולהאמין שיהיה להם טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)