יום חמישי, 2 באפריל 2009

יש לי סטארט אפ היסטרי!

בית חד פעמי! משתמשים וזורקים!
יהיה קיים גם באריזת חסכון של 50 יחידות, במחיר מיוחד...אפשרות לגג נפתח, עשוי מחומר ניתן למיחזור. יהיו דגמים עם גינה וחניה ובשלב מתקדם גם אפשרות לעיצוב אישי!
אני מזמינה מראש אריזות חסכון לשארית חיי...

ולמי שלא מבין על מה אני מקשקשת, אבהיר בשפה קצת יותר ברורה...נמאס לי מנקיונות הפסח!

זה לא שהבית שלי עובר נקיון רק פעם בשנה (או פעמיים, למקפידים גם בראש השנה), אני מנקה כל יום, הרגל שנשאר מתקופת היותינו בעליו של כלב שעיר באופן בלתי משוער...נוסיף לזה את השריטות הפרטיות שלי לגבי נקיון (לא יכולה לסבול רצפה לא נקיה שעושה "קריצים" כשדורכים עליה)...
אבל מה שלא רואים, לא יודעים שהוא קיים...

ואז מגיע פסח... והופכים את כל הבית (תרתי משמע), גוררים, מזיזים, פותחים, מרימים, מטפסים על סולמות ומגלים פינות חשוכות שלא ממש זכרנו שהגיעו קומפלט עם הבית כשקנינו אותו ובפינות האלו מתקיימים חיים שלמים...
וגם אם ידענו שהפינות האלו קיימות (אלא אם כן קניתם בית עגול) הן כל כך רחוקות מהעין וכל כך גבוהות שתמיד נדמה לנו שאף אחד לא באמת ישים לב שהנקודה ההיא בפינה היא לכלוך ולא איזה יתוש שקפץ לביקור, אז אנחנו מוותרים על הטירחה בגרירת הסולם מהבוידעם או המחסן וכך הנקודה נשארת במקומה ואנחנו מתרצים אותה לעצמינו כטרנד החדש של פחלוץ יתושים ולאט לאט היא הופכת לחלק בלתי נפרד מהבית ואנחנו כבר לא שמים לב שהיא שם...

עד שמגיע פסח...והופכים את כל הבית, גוררים, מזיזים, פותחים, מרימים, מטפסים על סולמות ומגלים פינות חשוכות שלא ממש זכרנו...
וכשאנחנו על הסולם חוקרים את אותן פינות, אנחנו מחליטים שהטרנד הזה של הפחלוץ כבר לא ממש מתאים לאופי החדש שאנחנו רוצים ליצור לבית (ובעצם גם טביעת כף היד של ה"סטיקי" שהדביק הילד על הקיר בסלון כבר לא כזו דקורטיבית) אז אנחנו גוררים את הסולם ובהינף מטלית מוחקים את העיצוב "הטבעי" מהקיר.
על הדרך אנחנו מציצים מעל המזנון (מדהים מה שרואים כשנמצאים על סולם גבוה!) ומגלים שגם הוא צריך איזו הנשמה, לפני שהוא נחנק למוות מאלרגיה קשה לאבק...ואם אנחנו כבר שם, במחוזות העולם החדש שבפאתי התקרה, אז שווה לצאת לסיור בכל האתרים המעניינים (מזגן התקרה, קרניזי החלונות, הוילונות הכבדים מאיקאה) וכשאנחנו מסיימים את הטיול ונוחתים חזרה...במקום לשיר "הבאנו שלום עליכם..." אנחנו מתרסקים לרצפה באפיסת כוחות ומקללים את מי שהמציא את החוק הזה של נקיון פסח ומי שהמציא את הפינות האבודות (ואת התקרות המאוד גבוהות) ומתפללים לאיזה נס או לאיזה סטארט אפ שיגמול אותנו מייסורינו...

אז הנה...עליתי על זה! יש לי רעיון גאוני, גם חד פעמי, גם ניתן למיחזור, גם לא דורש נקיון (אפשר להשתמש גם יותר מפעם אחת במידה והילדים שלכם לא נוהגים להעיף מקרוני לתקרה כדי לבדוק אם הוא נשאר שם)...בית חד פעמי!
אפשר יהיה לעצב עם דפים, בדים, פימו...U NAME IT!
אם תשמעו על חברה שמעוניינת לבצע את הפרויקט, בלי לשלוח אותי קודם להסתכלות פסיכיאטרית...כתבו לי ;-)

ועד שזה יקרה...אין לי הרבה ברירה...אני אורזת את הסולם, שואב האבק והמטלית וממריאה אל מחוזות גבוהים...(היום ברשימת האתרים לביקור: הטלויזיה על הזרוע ועוד כמה חלונות)..

שיהיה לכולם נקיון פסח קל ונעים (גם לאלו שמזמינים עוזרת!)

2 תגובות:

  1. תמיד אפשר לקחת עוזרת... חחח ;-)
    גם אני במרומי הסולם, ושולחת משם חג שמח!

    השבמחק
  2. שקלתי לקחת עוזרת ברגעי השבירה, אבל אני מסתכנת בזה שהיא תנקה טוב יותר ממני ואז איך אוכל לחיות עם הידיעה? ;-)

    חג שמח גם לך יקירתי!

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)