רגע לפני פסח ולפני שמאפסנים את החמץ בבוידעם, חגגנו לנסיכה שלנו יום הולדת שנתיים...
אני עדיין מנסה להבין איך שנתיים עוברות כל כך מהר ואיך הפצפונית שלי שרק הגיחה לאויר העולם כבר יודעת להגיד "לא'תי" (לא רוצה), להשתטח על הרצפה כאילו היא במסגד ולעשות את הפרצוף הכי נעלב ביקום...
החגיגה היתה בקטנה, המשפחה הקרובה, קפה ועוגת יום הולדת (לא שמעתם כמה התבייכנתי על הנקיונות לפסח? נראה לכם שאארח עם כמויות חמץ שיחזירו אותי לעבדות?)
לקטנה לא היה אכפת מי הגיע ומי לא, העיקר שיש שירי יום הולדת כדי שתרקוד ותקצור מחמאות וקריאות עידוד מכל מי ומה שזז...
ובסופו של דבר, זה היה הכי חשוב, שהיא נהנתה...כי זה יום ההולדת שלה וכל החגיגה היא עבורה ובשבילה...
אז הנה היא...הקטנה-גדולה שלי ביום הכי הכי שלה...
יום למחרת, ערב פסח, נקיונות אחרונים, החלפת כלי החמץ בכלים כשרים, יובל וגאיה עוזרים לי, בעיקר לרדת מהפסים...מצאו מקום מצוין לשחק בו...המקום הכי אסטרטגי באותם רגעים...המטבח!
אחרי שראיתי דבקיות ירוקות מתחילות להצמד לרצפה בלי יכולת קילוף, ירדתי על הברכיים (האמת שכבר הייתי עליהם, קילפתי דבקיות מהרצפה!) והתחננתי אליהם להעביר את הפעילות המהנה למשהו זמני יותר כמו ניירות ומהר...אבל באין ניירות בסביבה, השניים החליטו שלהדביק דבקיות זה על זה, זה הרבה יותר כיף! כמובן שהייתי מוכרחה לנטוש הכל ולצלם (בכלל לא מתחשבים באמא הקשישה שלהם...תרדי על הברכיים, תקומי על הרגליים)...
נכון שהם נראים כאילו חטפו איזו מחלה נוראית ומדבקת??
בין חג לשבת מצאתי לי יומיים ליצירה, בהם הספקתי להכין קוביות לחברה שהזמינה את שמות ילדיה, ככה למקרה שתשקע בשלווה פתאומית ותשכח את הטורנדו שמחכה לה בבית...
הכנתי גם תמונה...קשה לי להגדיר בדיוק מה זה...במהלך הנקיונות איווררתי פרצופי גבס שהכנתי לפני שנתיים עם יובל בחופש הגדול, ידעתי שהם חייבים להיות על השולחן אחרת לא אעשה בהם כלום והם ישכבו שם עוד שנתיים...אז התגלגל לי רעיון, ביקשתי מהבעל שיארגן לוח עץ בגודל של 30X30, צבעתי אותו בכחול מאוד כהה (נראה בתמונה כמו שחור), את פרצופי הגבס צבעתי באקריל לבן פנינה, הוספתי חותמות, כיתוב בלבן גליטר (שלא רואים) וזהו! אהבתי את המראה הדרמטי והמאוד שונה ממה שאני נוהגת ליצור...
יש עוד יצירה בדרך, אני לא יכולה עדיין להעלות אותה גם כי היא לא גמורה וגם כי היא צריכה להגיע ליעדה לפני שאוכל לחלוק...וגם כי בשעה כזו אני מתפלאת שבכלל מצליחות לצאת לי מילים הגיוניות ולא בליל שטויות שלא קשור לכלום...או בקיצור, אני ע-י-פ-ה!
אז שיהיה לכולם לילה טוב וחג שמח (שוב...)
אני עדיין מנסה להבין איך שנתיים עוברות כל כך מהר ואיך הפצפונית שלי שרק הגיחה לאויר העולם כבר יודעת להגיד "לא'תי" (לא רוצה), להשתטח על הרצפה כאילו היא במסגד ולעשות את הפרצוף הכי נעלב ביקום...
החגיגה היתה בקטנה, המשפחה הקרובה, קפה ועוגת יום הולדת (לא שמעתם כמה התבייכנתי על הנקיונות לפסח? נראה לכם שאארח עם כמויות חמץ שיחזירו אותי לעבדות?)
לקטנה לא היה אכפת מי הגיע ומי לא, העיקר שיש שירי יום הולדת כדי שתרקוד ותקצור מחמאות וקריאות עידוד מכל מי ומה שזז...
ובסופו של דבר, זה היה הכי חשוב, שהיא נהנתה...כי זה יום ההולדת שלה וכל החגיגה היא עבורה ובשבילה...
אז הנה היא...הקטנה-גדולה שלי ביום הכי הכי שלה...
יום למחרת, ערב פסח, נקיונות אחרונים, החלפת כלי החמץ בכלים כשרים, יובל וגאיה עוזרים לי, בעיקר לרדת מהפסים...מצאו מקום מצוין לשחק בו...המקום הכי אסטרטגי באותם רגעים...המטבח!
אחרי שראיתי דבקיות ירוקות מתחילות להצמד לרצפה בלי יכולת קילוף, ירדתי על הברכיים (האמת שכבר הייתי עליהם, קילפתי דבקיות מהרצפה!) והתחננתי אליהם להעביר את הפעילות המהנה למשהו זמני יותר כמו ניירות ומהר...אבל באין ניירות בסביבה, השניים החליטו שלהדביק דבקיות זה על זה, זה הרבה יותר כיף! כמובן שהייתי מוכרחה לנטוש הכל ולצלם (בכלל לא מתחשבים באמא הקשישה שלהם...תרדי על הברכיים, תקומי על הרגליים)...
נכון שהם נראים כאילו חטפו איזו מחלה נוראית ומדבקת??
הכנתי גם תמונה...קשה לי להגדיר בדיוק מה זה...במהלך הנקיונות איווררתי פרצופי גבס שהכנתי לפני שנתיים עם יובל בחופש הגדול, ידעתי שהם חייבים להיות על השולחן אחרת לא אעשה בהם כלום והם ישכבו שם עוד שנתיים...אז התגלגל לי רעיון, ביקשתי מהבעל שיארגן לוח עץ בגודל של 30X30, צבעתי אותו בכחול מאוד כהה (נראה בתמונה כמו שחור), את פרצופי הגבס צבעתי באקריל לבן פנינה, הוספתי חותמות, כיתוב בלבן גליטר (שלא רואים) וזהו! אהבתי את המראה הדרמטי והמאוד שונה ממה שאני נוהגת ליצור...
אז שיהיה לכולם לילה טוב וחג שמח (שוב...)
מזל טוב לקטנטונת!
השבמחקהקוביות והלוח שהכנת מדהימים!!!!!!!
עדיה לקטנה שלך אני מכורה כבר מזמן במיוחד אחרי שלמדתי אותה להגיד "משו-משו". היא תמיד מקסימה כל פעם מחדש. את הגדול אני פוגשת בעיקר בפייסבוק.
השבמחקיצאה מקסימה התמונה עם איזה דבק הדבקת את הפרצופים בסוף ? חג שמח שלומית
ממש נעים לקרא
השבמחקהקוביות יצאו ממש אחלה
והתמונה מקורית ומרשימה-מגניב
תחזיקי מעמד עוד קצת, תיכף חוזרים לשיגרה(לפחות מנסים עם כל המועדים שבדרך...)
תודה בנות :-)
השבמחקשלומית, את הפרצופים הדבקתי בסוף עם דבק מגע...מקווה שיחזיק...
כל כך מיוחדים הילדים שלך. מקסימים.
השבמחקאני מאוד אהבתי את הלוח שיצאה לך. מאוד מיוחד עם אמירה חזקה.
מזל טוב לגברת הקטנה!
השבמחקואני מאוד אוהבת את הקוביות שלך, תמיד זה מקסים
gilior
מזל טוב לחמודה הקטנה, התוצרים משגעים כרגיל.
השבמחק