אם ראיתם את הראשון בסדרת הסרטים "צעצוע של סיפור" אז אתם מכירים את הילד המרושע ההוא - סיד...
זה שפירק את הצעצועים שלו, חיבר אותם חזרה והפך אותם לתפלצות שקמות לנקום בו (זה סרט לילדים? עד היום יש לי סיוטים מבובת ה"צ'אקי" על גלגלים שרודפת אחריו)...
ובכן, יש לי וידוי...
מסתבר ש"סיד" הוא כנראה הילד שלי...ואם נדייק...הילדה שלי!
(למה יש לי תחושה שהייתם בטוחים שמדובר ביובל??)
אז כן, "סידה" הקטנה גדלה אצלי בבית, אמנם ההתפתחות שלה בתחום קצת איטית והיא עוד לא הגיעה לשלב ה"מתקדמים" (זה השלב שבו ממש מפרקים צעצועים עד לקישקעס שלהם ומחברים אותם חיבור פרמננטי ליצירת ה"תפלצעצוע" האולטימטיבי)...אבל היא בהחלט בדרך!
כרגע היא בשלב ה-"פירוק לא קטלני של צעצוע, שימוש בחלקיו עם צעצוע אחר ומשחק בתפלצת הזמנית" (לפחות עד שאמא באה ועושה סדר עולמי חדש...)
אבל תדעו שהיא לא רק מפרקת צעצועים, היא גם עושה בהם שימוש "יצירתי" אחר וככה בשעת ערב כשצריך לאסוף את המשחקים, אני מוצאת את עצמי מסתובבת בבית אחוזת אמוק, פותחת דלתות בארון, מרימה מפות ועושה פזצט"א מתחת למיטה במסע לחיפוש המטמון כי העדשות של המשקפת שפורקו קודם לכן, משמשות עכשיו כתחתיות לביצי המשחק בתוך הקופסה שלהן וקליפות הביצים משמשות עכשיו מתקן הרמה למשאית שהמכולה שלה פורקה ומשמשת עכשיו קורה לברבי שעשתה הסבה ועכשיו היא מתמודדת אולימפית בהתעמלות מכשירים (וזה בטח יקבל כיוון אחר עד שהיא תגיע לשחק בזה באמת)...
פסח זה כנראה החג הכי מבאס בשבילה...במיוחד כשאני עוברת בבית ונפטרת מכל העב"מים שעליהם אני דורכת בטעות ובכך מפחיתה משמעותית את חומרי הגלם שלה...
נכון שאפשר להסתכל על זה מהזוית החיובית של ילדה עם דמיון, מעוף וחוש התנסות מפותח ולקוות שכל מעלליה נובעים אולי מאיזה חלום שלה להיות מהנדסת חלל או משהו שכזה...אבל כשאני צריכה לעבור אחריה ולהתחיל לעשות פאזלים מכל חלקי המשחקים במשך שעה, או לנסות לתקן את המשחק היקר שנחנך רגע קודם וכבר מוצא את עצמו במצבו ההתחלתי כמו במפעל הצעצועים...אני לא רואה שום זוית חיובית!
אבל מה אני רוצה ממנה?
מי שמתפללת במשך כל ההריון שלא תצא לה ילדה חננה מפונקת ומגדילה לעשות בכך שקוראת לה מכשפה שניה אחרי ששולפים אותה החוצה...שלא תתפלא שיוצאת לה ילדה שנראית תמימה ועדינה אבל מתנהגת כמו טום-בוי!
ובכל זאת, על אף ולמרות...היא קיבלה שפע משחקים חדשים ליום הולדתה הרביעי שנחגג בשבוע שעבר (כי אני עדיין תומכת בה ובשאיפות המקצועיות שלה לעתיד - מהנדסת משהו...אמרנו?)
ובכל מקרה אני מתה עליה (אם יש בכלל ספק למישהו)
זה שפירק את הצעצועים שלו, חיבר אותם חזרה והפך אותם לתפלצות שקמות לנקום בו (זה סרט לילדים? עד היום יש לי סיוטים מבובת ה"צ'אקי" על גלגלים שרודפת אחריו)...
ובכן, יש לי וידוי...
מסתבר ש"סיד" הוא כנראה הילד שלי...ואם נדייק...הילדה שלי!
(למה יש לי תחושה שהייתם בטוחים שמדובר ביובל??)
אז כן, "סידה" הקטנה גדלה אצלי בבית, אמנם ההתפתחות שלה בתחום קצת איטית והיא עוד לא הגיעה לשלב ה"מתקדמים" (זה השלב שבו ממש מפרקים צעצועים עד לקישקעס שלהם ומחברים אותם חיבור פרמננטי ליצירת ה"תפלצעצוע" האולטימטיבי)...אבל היא בהחלט בדרך!
כרגע היא בשלב ה-"פירוק לא קטלני של צעצוע, שימוש בחלקיו עם צעצוע אחר ומשחק בתפלצת הזמנית" (לפחות עד שאמא באה ועושה סדר עולמי חדש...)
אבל תדעו שהיא לא רק מפרקת צעצועים, היא גם עושה בהם שימוש "יצירתי" אחר וככה בשעת ערב כשצריך לאסוף את המשחקים, אני מוצאת את עצמי מסתובבת בבית אחוזת אמוק, פותחת דלתות בארון, מרימה מפות ועושה פזצט"א מתחת למיטה במסע לחיפוש המטמון כי העדשות של המשקפת שפורקו קודם לכן, משמשות עכשיו כתחתיות לביצי המשחק בתוך הקופסה שלהן וקליפות הביצים משמשות עכשיו מתקן הרמה למשאית שהמכולה שלה פורקה ומשמשת עכשיו קורה לברבי שעשתה הסבה ועכשיו היא מתמודדת אולימפית בהתעמלות מכשירים (וזה בטח יקבל כיוון אחר עד שהיא תגיע לשחק בזה באמת)...
פסח זה כנראה החג הכי מבאס בשבילה...במיוחד כשאני עוברת בבית ונפטרת מכל העב"מים שעליהם אני דורכת בטעות ובכך מפחיתה משמעותית את חומרי הגלם שלה...
נכון שאפשר להסתכל על זה מהזוית החיובית של ילדה עם דמיון, מעוף וחוש התנסות מפותח ולקוות שכל מעלליה נובעים אולי מאיזה חלום שלה להיות מהנדסת חלל או משהו שכזה...אבל כשאני צריכה לעבור אחריה ולהתחיל לעשות פאזלים מכל חלקי המשחקים במשך שעה, או לנסות לתקן את המשחק היקר שנחנך רגע קודם וכבר מוצא את עצמו במצבו ההתחלתי כמו במפעל הצעצועים...אני לא רואה שום זוית חיובית!
אבל מה אני רוצה ממנה?
מי שמתפללת במשך כל ההריון שלא תצא לה ילדה חננה מפונקת ומגדילה לעשות בכך שקוראת לה מכשפה שניה אחרי ששולפים אותה החוצה...שלא תתפלא שיוצאת לה ילדה שנראית תמימה ועדינה אבל מתנהגת כמו טום-בוי!
ובכל זאת, על אף ולמרות...היא קיבלה שפע משחקים חדשים ליום הולדתה הרביעי שנחגג בשבוע שעבר (כי אני עדיין תומכת בה ובשאיפות המקצועיות שלה לעתיד - מהנדסת משהו...אמרנו?)
ובכל מקרה אני מתה עליה (אם יש בכלל ספק למישהו)
זה נשמע כמו תענוג גדול לעקוב אחרי ההמצאות שלה...הלוואי שלבת שלי יהיה כזה דימיון!
השבמחקעדיה יקרה, זכית בילדה מיוחדת, בעלת דמיון ומוכשרת. מהתמונה אפשר לראות את היופי החיצוני ואת העצמאות והבגרות שנובעים מפניה. תהנו עד כמה שאפשר. חני.
השבמחקמזל טוב יקירתי לכבוד יום הולדתה של המקסימה!!!!!
השבמחקללא ספק בורכת בילדה מלאת סקרנות, יופי, חושים מפותחים וכשרון.
נשיקות וחג שמח אהובה!!
אויש, היא מתוקה כזאת, תתנחמי לפחות שהיא מפרקת ובונה משהו אחר (אצלי סתם מפרקים לראות אם זה פריק...כן זה פריק...).
השבמחקשיהיה חג שמח ונהדר והמון מזל טוב
מן הסתם תגלי יום אחד שהיא גאונה, וההמצאה הבאה של המאה תהיה שלה.
השבמחקחחח....הרסת אותי, אחרי שלוש בנות חננות וצעצועים שלמים (שלא לומר פאזלים מורכבים), ששרדו שלוש בנות הגיע הסיד הפרטי שלי שמחרב כל דבר שזז.... זרקתי בכאב לפני פסח עשרות משחקים טובים שעברו את נחת זרועו ולא יזכו לשימושים חוזרים - אני מתנחמת ומאחלת לך גם בעובדה שבטוח מסתתר פה גאון / ממציא / מהנדס/ איש תוכנה / או מדען ושזה המחיר שצריך לשלם על הגאונות הזו . בכל מקרה הבובה שלך מהממת והמון מזל טוב !!!!
השבמחק