השיר הזה תקוע לי בראש ולא בגלל שאני אוהבת אותו (האמת שהוא עושה לי אסוציאציה של ילדים משחקים בלגו או פליימוביל..."אני בניתי בית...אז יש לנו גשר ויש לנו כביש ויש לנו עץ ויש לנו בית..." ועכשיו אפשר לשחק במשחק דמיון!) הוא תקוע לי בראש כי אתמול שמענו אותו בלופ בערך מליון פעם (יחד עם עוד כמה שירי "ארץ ישראל" שעשו לי אסוציאציות לא מי יודע כמה...)
את יום העצמאות של מדינתינו חגגנו כבר שלושה ימים קודם בחגיגת יום העצמאות המסורתית לילדי הגנים בעיר...
כמו בכל שנה, כ-ל ילדי הגנים קיבלו חולצות לבנות מודפסות והתבקשו להגיע לפארק העירוני בשעה היעודה...
בתוכנית: נאום ראש העיר, נאום "האחראית על מופע יום העצמאות לגני הילדים שתקועה בתפקיד עוד מאז שיובל היה בגן פרטי", מופעי זאטוטים (כלומר ילדי גנים נבחרים) ומופע הזאטוט המגודל - יובל המבולבל (ההוא מהטלויזיה, לא זה שלי) שגרר לפארק גם כמה תושבי חוץ שהחליטו להנות על חשבוננו...
לא ארחיב, כי באמת שאין מה (הורים שעומדים ומסתירים, הורים שעומדים ומדברים כששרים את ההמנון, ילדים שמדקלמים את שירי יובל המבולבל בטירוף חושים שאותי אישית הפחיד מאוד...) אז קבלו מקבצון תמונות...
את יום העצמאות של מדינתינו חגגנו כבר שלושה ימים קודם בחגיגת יום העצמאות המסורתית לילדי הגנים בעיר...
כמו בכל שנה, כ-ל ילדי הגנים קיבלו חולצות לבנות מודפסות והתבקשו להגיע לפארק העירוני בשעה היעודה...
בתוכנית: נאום ראש העיר, נאום "האחראית על מופע יום העצמאות לגני הילדים שתקועה בתפקיד עוד מאז שיובל היה בגן פרטי", מופעי זאטוטים (כלומר ילדי גנים נבחרים) ומופע הזאטוט המגודל - יובל המבולבל (ההוא מהטלויזיה, לא זה שלי) שגרר לפארק גם כמה תושבי חוץ שהחליטו להנות על חשבוננו...
לא ארחיב, כי באמת שאין מה (הורים שעומדים ומסתירים, הורים שעומדים ומדברים כששרים את ההמנון, ילדים שמדקלמים את שירי יובל המבולבל בטירוף חושים שאותי אישית הפחיד מאוד...) אז קבלו מקבצון תמונות...
יומיים אח"כ, טקס יום הזכרון בביה"ס...יובל כמו תמיד מקבל תפקיד שירה שבדיעבד היה עדיף לו לא קיבל אותו...להכנס ללחץ ולמצב רגשי לא פשוט שעשה פה לא מעט בלגן, בשביל לשיר מילה בכל בית (הוא שר את תפקיד הפצוע ב"בלדה לחובש"), זה ממש לא שווה את זה! (Note to self לפעמים הבאות).
את חגיגות יום העצמאות הרגילות שלנו שכוללות בדרך כלל צפיה בטקס המרכזי בהר הרצל בטלויזיה, יציאה מהבית לצורך התפעלות מהזיקוקים, ניווט חזרה הביתה תוך התחמקות לוליינית ממטחי קצף, עשן מנגלים, סתם ילדים שמחליטים להתנהג כמו חיות חסרות רסן כלפי כל מה שנקרה בדרכם וטיול ארץ ישראלי בטבע החלפנו השנה בחגיגה אחרת, מיוחדת...בת/בר מצוה במצדה!
לי אישית מאוד קשה כשכופים עליי משהו ובמיוחד כשמדובר על משהו שכולל שינה מחוץ לבית, אבל הרבה ברירה לא היתה, בכל זאת אלו האחיינים (התאומים) של הבעל...אז ארזתי את בגדינו, ילדינו וקיטוריי ויצאנו לנסיעה של שלוש שעות דרומה...לא בניתי על החום שתפס אותנו שם - הבדל של עשר מעלות! אבל הנוף היה עוצר נשימה! התעלפנו מחום, אבל נהנינו מהמראות הכל כך שונים מהצפון...במיוחד אלו כשעשינו עצירות פיפי/שחרור עצמות/תצפית...
בערב יום העצמאות חגגנו את סיום שנת בת המצוה של האחיינית בארוחת ערב חגיגית, נאום חוצב דמעות, מצגת משעשעת ומשחק בינגו/טריוויה מדליק שזיכה את כולנו בפרס - כובע מצחיה "משפחתי".
לעומת זאת, בר המצוה של אחיה שצוין למחרת היה סוג של גיבושון (ואני לא מדברת דווקא על הסוג המשפחתי)...טיפסנו על המצדה (הגברים, הצעירים והצעירות, כל השאר זכו בפריווילגיה של הצטופפות ברכבל יחד עם עוד מיליארד סינים, כמה נורבגים ואחד מפעיל רכבל), קיבלנו סיור מודרך באתר מילד בר המצוה, חווינו קריאת ספר תורה על המצדה וקינחנו בארוחת צהריים באחד המלונות בים המלח...
בין לבין הילדים התרוצצו בהתלהבות בין סבא, סבתא ובני דודים, יובל שממילא מצליח למצוא דרכי תקשורת ייחודיות עם בני הדודים הלא נורמטיביים שלו, התלהב במיוחד מהעובדה שכל ילדי הצד השני של המשפחה הם דוברי אנגלית כשפת אם, מה שאפשר לו לתקשר איתם באנגלית בלי להרגיש מוזר או לחטוף הערות ומבטים מכל כיוון (אין ספק שהוא פורח בסביבות חברתיות מהסוג הזה)...
אם נסכם הכל, היה שונה ומתיש, הילדים חזרו שפוכים ולא הצליחו לקום בבוקר לבי"ס/גן, אני חזרתי חולה מעולפת...אבל בשביל חוויה של פעם ב...היה שווה!
מאחר ואין לי אישור להעלות תמונות של המשפחה המורחבת, תאלצו לדמיין את רוב התיאורים שלי ולקבל בעיקר תמונות נוף...
ובתחום היצירתי, יש בעיקר הרבה רעיונות שנכתבים/מצוירים במחברת הסקיצות, חלקם יצאו לפועל ועלו לחנויות כמו החישוק הזה שמשלים את חישוק גשם הלבבות...(אבל פחות פופולרי ממנו, אולי בגלל הצבעים?)
חלקם נגנזו ונתלו על קירות הבית במקום בחנויות (בשל חוסר שביעות רצון מהתוצאה הסופית ולכן גם לא טרחתי אפילו לצלם)...
וחלקם נוצרו כמתנות שטרם הגיעו ליעדן (כמו חישוק מתוק לתינוקת יפייפיה שנולדה לא מזמן והפכה את מנדי גיסתי לדודה באופן רשמי :)) ולכן אי אפשר עדיין להראות תמונות...בקצב הכתיבה שלי זה כנראה יקרה בפוסט הבא...
ואיך עבר עליכם יום העצמאות של מדינתינו??
Love the photos and the scenery- it sounds like a full and satisfying time! :)
השבמחקThank's Kori...we had a great time :)
מחקיו! גם אנחנו היינו שם! ;-)))
השבמחקהילדים שלך מהממים כמו תמיד, ואפילו עוד יותר במציאות, והחישוק מקסים בעיניי. אנחנו לא עלינו למצדה, אז התמונות שלי אחרות לגמרי. אני לא אוהבת נוף מדברי בכלל, אז כל התמונות שלי הן של ים, מהדרך :-))
את רצינית?? ;-)
מחקהיה ממש כיף לפגוש אותך ככה בספונטניות... תודה על המחמאות :)
זיהית את הילדודס עוד לפני שאני הגעתי?
ניצן ממש מתוק והאמהות ממש הולמת אותך :)
המדבר מאוד שונה ממה שיש לנו פה בצפון או מהטיולים הרגילים שלנו באיזור...אני הוקסמתי...אבל אני אוהבת נוף וטבע בכלל...דווקא את הים פחות ;-)
איזה יופי של תמונות. כן הבלאגן בפארק הרצל לפני יום העצמאות עצום אבל איזה כיף שכולם מגיעים עם אותה החולצה?!
השבמחקהתמונות של המצדה יפיפיות והחישוק שלך מקסים
יום נפלא
שולי
גם אני הייתי חולה בעצמאות.. התמונות נראות משגע ואני שמחה שהאירוע עבר בשלום..עד לפעם הבאה..
השבמחקהרבה מזל טוב לבר/בת מצווה.
השבמחקאני מאד אוהבת את הנוף של המדבר,
זה מה שאני רואה מהחלון שלי כל בוקר. בצירוף של מזג האויר קריר של גוש עציון, שילוב מנצח.
יום העצמאות אצלינו עבר רק עם המנגל המסורתי.
אבל מעניין לשמוע על דברים מקוריים אחרים.
יקירה, התמונות נהדרות, חבל שהיה כל כך חם במצדה (אבל מתי לא חם שם?),הרעיון לקחת את כל המשפחה לבר מצווה שם מהמם בעיניי (בתור אמא ששברה את הראש לא מזמן איך לעשות בר מצווה מקורית ומהנה...ככה זה,בסוף תמיד מישהו מקטר...).
השבמחקהעיקר שהילדים נהנו ויש מזכרת נחמדה.
דווקא בעיניי מרגש לעשות בר מצווה במקומות היסטוריים. בן דוד שלי עשה בכותל. מה עדיף? אולם אירועים קיטשי ואורחים שמוזמנים רק בשביל הצ'ק כאילו זו חתונה? או טיול לחו"ל לילד שלא יזכור אותו אבל עלה כמו בית? במפת ארץ ישראל יש כל כך הרבה אתרים היסטוריים בעלי משמעות שילדים יכולים גם לקבל קצת חינוך ואהבת הארץ.
השבמחק