אני עדיין מנסה להבין את הקטע הזה של "ויצאתם מעבדות לחירות" ומתי בדיוק זה אמור לקרות...
על פי הנקיונות של לפני הפסח, העמידה הבלתי נגמרת במטבח במטרה להוציא משהו אכיל ומגוון מתפריט מצומצם של תפו"א/ביצה וקמח מצה או הריצה המתישה אחרי זנבותיהם של הילדודס לפסטיבלים שונים או סתם מחוץ לבית כדי שלא יטריפו לנו את הדעת...אני לא ממש רואה איך כל האמור לעיל מתקשר לחירות!
אני מרגישה יותר כמו יו"ר ועד העבדים!
מאחר ויש לי מוניטין של אמא טובה (זה חתיכת עול הדבר הזה! כל הזמן צריך לעמוד בציפיות!) היה ברור שאקח את ילדיי לאיזה פסטיבל/תערוכה/אירוע תרבותי כלשהו והפור נפל על תערוכת הפרחים בחיפה...
לפני כמה שנים כשעוד הייתי נטולת ילדים, ביקרתי בתערוכה כזו שהתקיימה בתל אביב וזה נשאר אצלי בזכרון כמשהו חוויתי במיוחד...
אחרי שראיתי את הפרסומים האינטראקטיביים של התערוכה הנוכחית (ולא נשכח את המוניטין עליו צריך לשמור) היה ברור לי שאנחנו נוסעים...כרטיסים הוזמנו, אישרתי השתתפות בדף הפייסבוק של האירוע (אני מחכה לרגע שאמצא את דף האירוע ההזוי ביותר בפייסבוק! אתם מוזמנים לעזור לי) ואז...נפלה עליי הבאסה!
התגובות בדף האירוע היו איך לומר...לא מעודדות!
אנשים דיברו על צפיפות קשה, דחיפות, דוחק, חום בלתי נסבל...לרגע חשבתי שאני קוראת על תור לרופא מתנדב באיזה כפר בסומליה...עד שראיתי תמונות והבנתי שמדברים על התערוכה...
בסדר, זה לא חוכמה חשבתי...יום ראשון של התערוכה, גם חג, גם שבת...כל עם ישראל יוצא בהמוניו (יציאת מצרים או לא?), בטח שיהיה צפוף ועמוס, החלטתי להמשיך לעקוב...
ביום השני התגובות היו דומות, ביום השלישי קיבלנו אפילו אישור ממקורבים שהיו במקום והמליצו בחום "אל תתקרבו!"...אז לא התקרבנו וביטלנו את הכרטיסים...
אבל אבא כבר לקח יום חופש ולי היה ברור שמוכרחים לצאת מהבית, כי רעש השיפוצים בקומה מעליי כבר איים להביא אותי לאשפוז מרצון לכל החיים וגם הילדים כבר התחילו להתנהג כמו חתול ועכבר (או במקרה שלנו כמו שתי חתולות צ'ילבות) וכך פניתי ליועץ הקבוע שלי...האינטרנט!
באתר קק"ל מצאתי את התשובה...מסלולי הפתעות!
שיטוט קצר הבהיר לי שלא מדובר בסתם טיול, אלא טיול עם משימות ואתגרים בדרך, בינגו! זה בדיוק מה שיובל אוהב...הדפסנו את דפי המשימות מהאתר, הכנו את כל הפריטים הדרושים ויצאנו לדרך...
(ממליצה לכם להכנס לאתר ולהציץ בדפי המשימות של המסלולים השונים, אם זה ישאיר אתכם אדישים לטיול, אז אתם כנראה לא אנשי טיולים והרפתקאות)...
המסלול הנבחר שלנו היה תל יודפת, לא ארחיב יותר מדי (יש תמונות, זה מסביר המון), רק אומר שהיה יום שמשי חמים ונהדר, מעולה לטיול שכזה! והנוף הגלילי...אחחח...הייתי עוברת לגור שם מחר, עם אוהל!
מתל יודפת המשכנו לפיקניק (או בשפתה של גאיה - פניקניק) ביער שגב באיזור...כל מה שהיינו צריכים זו מחצלת, קצת אוכל ואויר טוב...
בקיצור, לראשונה מאז הוכרז כל עניין "מעבדות לחירות" הזה הרגשתי חירות מהי ונהניתי מכל רגע...
ולמשהו אחר לגמרי, ביומיים האחרונים זכיתי לפרגון בשני בלוגים...
האחד ישראלי, בלוג של היוצרת דנה העומדת מאחורי המותג הצבעוני Pitoti שפרגנה לי ולעוד כמה יוצרות ישראליות...הפוסט שלה נפתח במילים אלו: "נשים הן מדהימות. באמת. זו דעתי הסובייקטיבית בעליל, ואני דובקת בה. הן (כלומר אנחנו) יצירתיות, אינטואיטיביות, יוזמות, רב ערוציות, חושבות למרחקים ארוכים, מטפלות ב- ומכילות את כל מי שעובר לידינו, שמות לב להכול ומתחשבות בכולם, והרשימה עוד נמשכת ונמשכת. אבל מפרגנות… לא. כלומר לא כולן, לא תמיד. מה שבטוח, זה שהעניין הזה בא לנו קצת קשה. "
אני מוכרחה לומר שאני מסכימה איתה ולכן אני מפרגנת לה פה בחזרה :)
אתם מוזמנים לקפוץ לחנות הצבעונית שלה במרמלדה מרקט ולקרוא את הפוסט המפרגן שלה עליי ועל יוצרות נפלאות נוספות מהמרקט...
הבלוג השני שפרגן לי בענק הוא בלוג אמריקאי אותו פתחה אנדראה ממש לאחרונה...ונקרא Indie maven
את אנדראה הכרתי בזכות קורי, יוצרת מופלאה שפגשתי באטסי ועליה עוד אספר בעתיד...
אנדראה ערכה איתי ראיון ואני מוכרחה לומר שמאוד הוחמאתי מהסופרלטיבים שלה עליי...אתם מוזמנים לקפוץ לבלוג שלה, לקרוא את הראיון איתי ולהמשיך לעקוב אחרי יוצרים נוספים שיתארחו ויתראיינו אצל אנדראה בבלוג...
בימים הקרובים אני מקווה לחזור ליצור ולהראות לכם גם עבודות חדשות...
שיהיה לכולכם חג פסח שמח ונפלא!
על פי הנקיונות של לפני הפסח, העמידה הבלתי נגמרת במטבח במטרה להוציא משהו אכיל ומגוון מתפריט מצומצם של תפו"א/ביצה וקמח מצה או הריצה המתישה אחרי זנבותיהם של הילדודס לפסטיבלים שונים או סתם מחוץ לבית כדי שלא יטריפו לנו את הדעת...אני לא ממש רואה איך כל האמור לעיל מתקשר לחירות!
אני מרגישה יותר כמו יו"ר ועד העבדים!
מאחר ויש לי מוניטין של אמא טובה (זה חתיכת עול הדבר הזה! כל הזמן צריך לעמוד בציפיות!) היה ברור שאקח את ילדיי לאיזה פסטיבל/תערוכה/אירוע תרבותי כלשהו והפור נפל על תערוכת הפרחים בחיפה...
לפני כמה שנים כשעוד הייתי נטולת ילדים, ביקרתי בתערוכה כזו שהתקיימה בתל אביב וזה נשאר אצלי בזכרון כמשהו חוויתי במיוחד...
אחרי שראיתי את הפרסומים האינטראקטיביים של התערוכה הנוכחית (ולא נשכח את המוניטין עליו צריך לשמור) היה ברור לי שאנחנו נוסעים...כרטיסים הוזמנו, אישרתי השתתפות בדף הפייסבוק של האירוע (אני מחכה לרגע שאמצא את דף האירוע ההזוי ביותר בפייסבוק! אתם מוזמנים לעזור לי) ואז...נפלה עליי הבאסה!
התגובות בדף האירוע היו איך לומר...לא מעודדות!
אנשים דיברו על צפיפות קשה, דחיפות, דוחק, חום בלתי נסבל...לרגע חשבתי שאני קוראת על תור לרופא מתנדב באיזה כפר בסומליה...עד שראיתי תמונות והבנתי שמדברים על התערוכה...
בסדר, זה לא חוכמה חשבתי...יום ראשון של התערוכה, גם חג, גם שבת...כל עם ישראל יוצא בהמוניו (יציאת מצרים או לא?), בטח שיהיה צפוף ועמוס, החלטתי להמשיך לעקוב...
ביום השני התגובות היו דומות, ביום השלישי קיבלנו אפילו אישור ממקורבים שהיו במקום והמליצו בחום "אל תתקרבו!"...אז לא התקרבנו וביטלנו את הכרטיסים...
אבל אבא כבר לקח יום חופש ולי היה ברור שמוכרחים לצאת מהבית, כי רעש השיפוצים בקומה מעליי כבר איים להביא אותי לאשפוז מרצון לכל החיים וגם הילדים כבר התחילו להתנהג כמו חתול ועכבר (או במקרה שלנו כמו שתי חתולות צ'ילבות) וכך פניתי ליועץ הקבוע שלי...האינטרנט!
באתר קק"ל מצאתי את התשובה...מסלולי הפתעות!
שיטוט קצר הבהיר לי שלא מדובר בסתם טיול, אלא טיול עם משימות ואתגרים בדרך, בינגו! זה בדיוק מה שיובל אוהב...הדפסנו את דפי המשימות מהאתר, הכנו את כל הפריטים הדרושים ויצאנו לדרך...
(ממליצה לכם להכנס לאתר ולהציץ בדפי המשימות של המסלולים השונים, אם זה ישאיר אתכם אדישים לטיול, אז אתם כנראה לא אנשי טיולים והרפתקאות)...
המסלול הנבחר שלנו היה תל יודפת, לא ארחיב יותר מדי (יש תמונות, זה מסביר המון), רק אומר שהיה יום שמשי חמים ונהדר, מעולה לטיול שכזה! והנוף הגלילי...אחחח...הייתי עוברת לגור שם מחר, עם אוהל!
מתל יודפת המשכנו לפיקניק (או בשפתה של גאיה - פניקניק) ביער שגב באיזור...כל מה שהיינו צריכים זו מחצלת, קצת אוכל ואויר טוב...
בקיצור, לראשונה מאז הוכרז כל עניין "מעבדות לחירות" הזה הרגשתי חירות מהי ונהניתי מכל רגע...
ולמשהו אחר לגמרי, ביומיים האחרונים זכיתי לפרגון בשני בלוגים...
האחד ישראלי, בלוג של היוצרת דנה העומדת מאחורי המותג הצבעוני Pitoti שפרגנה לי ולעוד כמה יוצרות ישראליות...הפוסט שלה נפתח במילים אלו: "נשים הן מדהימות. באמת. זו דעתי הסובייקטיבית בעליל, ואני דובקת בה. הן (כלומר אנחנו) יצירתיות, אינטואיטיביות, יוזמות, רב ערוציות, חושבות למרחקים ארוכים, מטפלות ב- ומכילות את כל מי שעובר לידינו, שמות לב להכול ומתחשבות בכולם, והרשימה עוד נמשכת ונמשכת. אבל מפרגנות… לא. כלומר לא כולן, לא תמיד. מה שבטוח, זה שהעניין הזה בא לנו קצת קשה. "
אני מוכרחה לומר שאני מסכימה איתה ולכן אני מפרגנת לה פה בחזרה :)
אתם מוזמנים לקפוץ לחנות הצבעונית שלה במרמלדה מרקט ולקרוא את הפוסט המפרגן שלה עליי ועל יוצרות נפלאות נוספות מהמרקט...
הבלוג השני שפרגן לי בענק הוא בלוג אמריקאי אותו פתחה אנדראה ממש לאחרונה...ונקרא Indie maven
את אנדראה הכרתי בזכות קורי, יוצרת מופלאה שפגשתי באטסי ועליה עוד אספר בעתיד...
אנדראה ערכה איתי ראיון ואני מוכרחה לומר שמאוד הוחמאתי מהסופרלטיבים שלה עליי...אתם מוזמנים לקפוץ לבלוג שלה, לקרוא את הראיון איתי ולהמשיך לעקוב אחרי יוצרים נוספים שיתארחו ויתראיינו אצל אנדראה בבלוג...
בימים הקרובים אני מקווה לחזור ליצור ולהראות לכם גם עבודות חדשות...
שיהיה לכולכם חג פסח שמח ונפלא!
איזה יופי של תמונות ואיזה כיף של פרגונים. מגיע לך! חג שמח
השבמחקנראה שהיה לכם כיף של טיול. התמונות סוף הדרך.
השבמחקאנחנו לא ויתרנו על תערוכת הפרחים והולכים מחר.בערב. שלדבריה של חמותי שהיתה אתמול היא טוענת שהערב היה מעולה לא היו דוחק/צפיפות/תורים וכו'....
ולגבי הפרגונים בהחלט מגיעה לך את יוצרת מדהימה.
ולא אני לא אובייקטיבית אבל מה אכפת לי.
יופי של פוסט! אוהבת את סגנון הכתיבה ושאפו על הפרגונים!!
השבמחקאיזה יום יפה, ממש מתנה
השבמחקחג שמח! התמונה המשפחתית שלכם מהטיול מקסימה, וסחתיין על כל הפרגונים, בצדק!
השבמחקהי עדיה! קפצתי להציץ גם בבלוג שלך, ונהניתי לראות את הפרגון החוזר וגם את התמונות המקסימות מהטיול המשפחתי שבהחלט עושה חשק לבדוק אותו עם המשפחה שלי. שיהיה לך המון בהצלחה, וחג שמח! דנה.
השבמחקבסוף יצא טיול נהדר, וכל הכבוד על הפרגונים בבלוגים, את ראויה לכל מילה (ויותר...)
השבמחקקודם כל, כל הכבוד על הפרגון שקיבלת, מגיע לך!!!
השבמחקולסיום, תודה על שיתוף המסלול, שמחה להכיר, נראה מדליק עם המשימות.
חג שמח (-:
נראה שאחרי הכל היה באמת כיף! הקטנה שלך פשוט יפיפיה אמיתית. ובאמת מגיע לך המון פרגון. החגים יכולים לכער את הארץ, אין מה להגיד. שמחה שמצאת פיסות ארץ יפות ונקיות לטייל בהן ואף לצלם!
השבמחק