נסעתי לשדה התעופה לפגוש אותו ולקחת אותו הביתה (איזו אחות אני, אה?) נסיעה של שעה וחצי, אליה הצטרף הבכור...זמן איכות לאמא ובן. בנוסף, הבכור שהיה בשדה תעופה לפני 3 שנים ולא זוכר מזה כלום, היה מאוד נרגש, מהרעיון שדוד שלו חוזר (עם מתנה...) ובכלל מעצם השהיה בשדה התעופה ...כך שרק טוב יצא מזה!
אז כאמור אחי חזר והביא מתנות שוות, ביניהן שתי דובוניות מקסימות לנסיכה שלי ולאחייניתי בת החמש.
עכשיו, דובונים הם דובונים, גם אם הם עלו ארצה מארץ אחרת, אבל הדובוניות האלו מיוחדות...הדובוניות האלו נולדו במקום שנקרא Build a bear, ב"נולדו" אני מתכוונת שממש מכינים אותם במקום!
התהליך מתחיל מבחירת החיה הרצויה (יש שם הרבה יותר מרק דובונים!) לאחר מכן, בוחרים את הקול של החיה...זו יכולה להיות הודעה מוקלטת, צחקוק ועוד...בוחרים לב שאותו מכניסים לתוך החיה...ממלאים את הפרווה במילוי הרך, תופרים ואחרי שהחיה נולדה, ממש כמו תינוק, צריך להוציא לה תעודת לידה, בה מעניקים לה גם שם (הדובונית של הנסיכה קיבלה את השם סופטי ובת דודתה נקראת בימבה...השלב הבא הוא הלבשת החיה באחת מהתלבושות הרבות הקיימות בחנות...ובסיום התהליך, החיה מקבלת קופסא דמוית בית, איתה היא מגיעה ליעדה...יחד עם תעודת הלידה שלה.
בקיצור, זו חוויה מעולם אחר לחובבות ה-Stuffed animals (כנראה שלאחותי ולי יש איזה חסך מהילדות...כי כשראינו את הדובוניות, לא הפסקנו ללטף ולקנא בבנות שלנו! אני חושבת שיש מצב שאני מבקשת לי חיה כזו ליום ההולדת הבא!)
כמובן שגם אני זכיתי במשהו מהנסיעה הזו...זה לא היה התכנון, כי לא שלחתי עם אחי רשימת קניות, רציתי שהוא ימצה את הטיול למטרה לשמה הוא נסע, מה גם שלפי המפה לא זיהיתי חנות סקראפ באיזור אליו נסע, למעט איזו חנות לא ממש מוכרת (לנו...כמובן) משם ביקשתי שיביא לי איזה חותמות שהוא מוצא בסל של ה-2 דולר...(בשביל שני דולר, כל דבר הוא מציאה), אבל אז גילינו שיש חנות של ג'ואן ומייקל'ס ממש קרוב למקום המגורים של מנדי והוא התחיל לשלוח לי הודעות שראה חותמת כזו וכזו...(הוא לא מבין בזה ורצה לבדוק איתי מה אני מעדיפה) אני מרוב התלהבות שכחתי שהוא אמור להביא לי פיצ'פקעס קטנים וזולים וכך הוא חזר עם כמה חותמות רקע גדולות (אחת מהן קיבלתי במתנה ממנדי! שהתגלתה כבחורה מקסימה ומשעשעת...והיא גם יפה!)
בקיצור...אתמול הוא חגג יום הולדת 35...וידעתי שאני רוצה להכין משהו בעבודת יד...בתחילה חשבתי להכין לו איזה יומן לסיכום המסע, כי הוא תיעד את כל הנסיעה בפנקסון. אלא שבסוף הפנקסון מנדי כתבה לו כמה דברים אישיים, אז היה לי ברור שהוא ירצה לשמור את זה, אם כי בדיעבד, גם אם הייתי מכינה יומן, יכולתי להכין בו מעטפה מיוחדת לאותם פתקים שכתבה לו... בכל מקרה, לא היה לי מספיק זמן להכין יומן כזה...חיפשתי רעיון שימושי ומהיר הכנה...ומצאתי! מיני אלבום/ארנקון תמונות!
מאחר והוא העביר לי את כל התמונות מהטיול, יכולתי לבחור משם תמונות נבחרות שלו ושל מנדי, כדי לשים בארנקון.
את ההדרכה הפשוטה והנהדרת מצאתי כאן וזו התוצאה שלי...
נרשמה הצלחה וזה הכי חשוב...כפי שניתן לראות בתמונות, שמרתי על קו נקי יחסית, בכל זאת ארנקון לגבר...לא יכולתי לשים שם יותר מדי קשקושים...אבל שדרגתי טיפה והוספתי יותר תמונות...
וזה כרטיס הברכה שצירפתי לארנקון...חייבת לומר שאני מאוד מרוצה ממה שיצא לי...
איזה אלבום חמוווד! מנדי נראית מאוד חמודה, מקווה שזה יעבוד בין אחיך לבינה. ואת אחלה אחות!
השבמחקאלבום מקסים!!!
השבמחקעושה רושם שאת אוהבת אותו מאוד :-)
בהחלט מקסים :-)
השבמחק