יש לנו זוכה בהגרלה...

עבר עליי שבוע לא פשוט (דוד שלי נפטר בנסיבות טרגיות כך שביליתי את מרבית השבוע בבית האבלים, בעזרה ותמיכה)...
אתמול חגגתי את יום הולדתי ואני מבטיחה סיפורים, אבל יש לי הזמנות שמחכות שאסיים אותן ואשלח בהקדם, כך שהסיפורים יחכו קצת...

לצערי לא היתה הענות גדולה לבלוגולדת...
בעזרת האתר random.org ערכתי את ההגרלה בין הבנות שפרסמו אותה (מי שפרסמה ביותר מערוץ מדיה אחד, קיבלה כניסה נוספת בהתאם למספר הפרסומים שלה)...
והזוכה שעלתה בגורל היא:


שלומית!

יקירתי, ברכות, צרי איתי קשר לעיצוב החישוק שלך...

לשאר הבנות שהגיבו לפוסט והשתתפו, אני מודה מקרב לב...מאחר ולא היתה הענות גדולה, לא יהיו פרסי ניחומים, אבל כן תוכלנה לזכות ב-10% הנחה לרכישה באחת החנויות שלי...
אני מזמינה אתכן לשלוח אליי מייל כדי לקבל את קוד ההנחה.


שיהיה לכולם המשך שבוע אביבי...

אני פורים...אני פורים...

איפה שהוא סביב נובמבר האחרון התחילו הגישושים סביב התחפושות לפורים...
לגבי גאיה היה לי ברור שאני עושה לה משהו עם חצאית טולים, (יותר מדי שעות מול pinterest גרמו לי להתאהב בחצאיות האלו)...הכיוון ההתחלתי היה תחפושת טווס...אבל עם הזמן ההתלהבות שככה...בשלב מסוים נתקלתי ברשת בתחפושת בובת סמרטוטים מתוקה וחשבתי שזו זו התחפושת לגאיה, אלא שאחותי הצליחה להוציא ממני את רוח ההתלהבות גם מהתחפושת הזו...
כשכבר כמעט נואשתי (בעיקר מהעובדה שאנשים אחרים מצליחים לבאס אותי ולגרום לי לשנות את דעתי) החלטתי שגאיה תהיה בובה ויהי מה!

נזכרתי באחד הפוסטים שקראתי אצל חגית מהבלוג גם וגם וגם (בלוג שאני מאוד אוהבת)  פוסט על תרבות הנוער המתחפש ברובע הרג'וקו ביפן, כבר אז אהבתי את סגנון התחפושות...
חזרתי אל הפוסט ההוא, קראתי ברשת עוד קצת על התרבות הזו והחלטתי שגאיה תהיה "נערה מרובע הרג'וקו"...התחפושת התגבשה והתחילה לרקום בד וחוטים...
הבעיה התחילה כשפורים התקרב והתחילו השאלות של "למה היא מתחפשת"...לכי תסבירי לאנשים את כל הקונספט של התחפושת...בסופו של דבר מצאתי את עצמי מקצרת עניינים ואומרת שגאיה תהיה בובה יפנית...
כל כך נהניתי להכין לה את התחפושת!!
חוץ מחצאית הטולים הכנתי פפיונים לשיער, לצמיד ולשרוולונים שתפרתי, הכנתי גם סיכות ושרשרת...
יפנית או לא, היא יצאה בובה!! (ואני לגמרי לא אובייקטיבית)...

ואיך אפשר בלי תמונה של הבובה היפנית עם פרסאוס (או במילים אחרות, גאיה ואבנר החבר הנצחי שלה מהגן :))

יובל החליט שהוא רוצה להיות דמות מ "אקס-מן" (הקומיקס - יש שם לא מעט דמויות!)...
דמויות אקס-מן התחילו לעוף בחדר ואני פסלתי אותן אחת - אחת (האמת שחששתי שלא אצליח לעמוד במשימת תפירה של חליפות לייקרה שונות וקיוויתי למשהו פשוט יותר)...בסופו של דבר סיכמנו על גמביט ואחרי שהתגברתי על כמה מכשולים (איך לעזאזל אני עושה לו את מסיכת הפנים הזו ומאיפה אני משיגה מעיל בלי לקנות אחד ב-500 ש"ח) התגבשה התחפושת הסופית עד לאישור של המתחפש...

הבוקר ליוויתי את גיבור העל הפרטי לביה"ס, אבא ליווה את הבובה שלו כמו בשנה שעברה...היה לא פשוט עם כל הבלגן והרעש ויובל כהרגלו הגיב בפרצוף חמוץ ושתיקה כששאלו אותו למה הוא התחפש...היתה לי הזדמנות פז לתווך וללמד אותו איך מגיבים נכון בסיטואציה חברתית כזו, אלא שכשאני בסביבה יובל משתמש בי כפה שלו, לכל היותר עונה "תשאלו את אמא שלי"...ובורח לפני שאני מספיקה להגיב ולשלב אותו בסיטואציה...איזה פספוס!

אוטוטו יובל יוצא עם אבא למסיבת פורים שכבתית באיזה מועדון, מקווה שיעבור בסדר...אבל בסך הכל אפשר לסמן וי על פורים השנה  :-)

ורגע לפני סיום, בפוסט הבלוגולדת שלי כבר ביקרתם??

שיהיה לכולם פורים שמח!!

יש לי יום הולדת ומישהו יקבל מתנה!

אני מאוד אוהבת ימי הולדת...הקישוטים, העוגה, תשומת הלב הכמעט בלעדית (בהנחה שלא שכחו אתכם או שמישהו אחר החליט לקחת אליו את הפוקוס באותו יום...)
יום הולדת עבורי הוא יום מיוחד וזה תופס גם לגבי הקרובים אליי - ע"פ (עיין פוסט - איך ההמצאה הלשונאית שלי??) יום ההולדת של יובל ומנדי...

בעוד שבועיים בדיוק אני חוגגת יום הולדת ... 39, תודה ששאלתם!
לא שברור לי איך זה קרה, מנטלית אני מרגישה איפה שהוא בין גיל 17-20, אם כי פיזית הגיל עושה את שלו וכבר הזמנתי את קטלוג הקיץ היוקרתי לחלקי חילוף (ראיתי ברכיים בעיצוב מדליק במיוחד!)

Any way,  יום הולדת הוא סיבה למסיבה או לפחות למתנות...אני אוהבת לקבל מתנות, מודה! (מכירה את הפתגם "שונא מתנות יחיה", אבל הוא לא באמת מפחיד אותי, גם שונאי מתנות מתים בשלב מסוים, לא?)
אני אוהבת לקבל מתנות אבל גם מאוד אוהבת לתת ולכן לכבוד יום ההולדת שלי אני רוצה לתת למישהו מתנה - חישוק רקמה ולבד בהתאמה אישית!


כדי להכנס להגרלה ולקבל סיכוי לזכות, אתם צריכים למלא אחר שלושה שלבים פשוטים:

1. בקרו באחת החנויות שלי: במרמלדה או באטסי, חזרו לכאן וספרו לי מהו הפריט האהוב עליכם במיוחד ומה בפריט הזה "עשה לכם את זה".

2. לחצו "לייק" בדף הפייסבוק שלי.

3. פרסמו את ההגרלה בכל מדיה שתרצו - פייסבוק, פורומים, בלוג אישי וכו', בפרסום ספרו על אחד הפריטים שאהבתם מהחנויות שלי, חזרו לכאן והשאירו את הקישורים לפרסום (על כל פרסום - תכנסו להגרלה פעם נוספת).
ניתן להכנס להגרלה עד ה-20.3 בחצות, ההגרלה תערך ב-21.3 ואז אכריז על הזוכה (אם תהיינה תגובות רבות, אוסיף עוד 2 פרסי ניחומים).

(ובלי קשר להגרלה, אבל אם אתם כבר פה...כתבו מה אתם אוהבים בבלוג שלי...מה אתם אוהבים לקרוא יותר, מה פחות?)


ונשאר עוד רגע בענייני מתנות ודברים טובים:
יום ההולדת שלי - 20.3 הוא גם יום המעשים הטובים של עמותת רוח טובה...
אז תקליקו ותעשו מעשה טוב!

לסיכום אני חייבת כמה מילים של התנצלות:
אני כבר לא מבקרת כמו בעבר בבלוגים אחרים, זה לא שאני לא רוצה, אני לא מוצאת את הזמן להשקיע בזה, אני גם לא מוצאת כוחות נפש לזה...איך אמרתי בפוסט הקודם? רכבת הרים דוהרת? היא לא עושה הרבה עצירות ובטח לא בשביל לקרוא בלוגים אחרים...
אני גם לא בודקת את הגוגל רידר כמו בעבר כך שבנות שמפרסמות את הפוסטים בפייסבוק זוכות ממני ליותר ביקורים (אבל לא תמיד לתגובות...סורי)
אז מי שלא ראתה אותי מבקרת בבלוג שלה כבר זמן רב, אני שם, מדי פעם אבל בעיקר בשקט...

******************************************************

הבהרה לגבי הבלוגולדת:

כדי להכנס להגרלה צריך למלא אחר שלושת השלבים (למעט מי שאין לה פייסבוק ולא יכולה לעשות לייק לדף).
כשאתם מפרסמים את הבלוגולדת, חזרו לכאן והשאירו את הקישור לפרסום כדי שאוכל לראות אותו.
* רק תגובות שתמלאנה אחר שלושת השלבים תכנסנה להגרלה  (למעט מי שציינה שאין לה פייסבוק).


 

רגעים קטנים של אושר...

בתוך כל המהומה של החיים, כדאי לפעמים לעצור, "לרדת לרגע מהרכבת" ולהנות מהרגעים הקטנים שמעלים על פנינו חיוך...הרגעים הטריוויאליים לפעמים...

התקופה האחרונה די מבולבלת עבורינו...
בשנה הבאה יובל עובר מסגרת לימודים לחטיבה, מה שאומר שאני כבר בעיצומן של פגישות, בירורים, בדיקות שונות...כיתת תקשורת? שילוב יחידני? איפה יהיה לו טוב, מה נכון עבורו?
זה לא קל...המחשבות, התהיות, הלבטים, האחריות!

גם שאר דיירי הבית נמצאים בלבטים אישיים משלהם (כן, אפילו גאיה מתלבטת האם להתלונן הבוקר על כאבי בטן, אוזניים או סתם להכנס להתקף בכי הסטרי שמכניס את כל הסביבה לסטרס כי לך תבין מה קורה איתה עכשיו)...

בקיצור, תקופה לא פשוטה והתחושה היא שאנחנו באמת נמצאים על רכבת דוהרת וקצת קשה לעצור...

אבל עצרנו...לכמה רגעים...

בשבוע שעבר חגגו בגן של גאיה את יום המשפחה במסיבה רבת משתתפים...(אמנם מסיבת יום המשפחה, אבל אם אומרים לא להביא אחים, זה אומר לא להביא אחים ובטח לא נספחי משפחה אחרים!)...

אחרי שצלחנו את שלב הקיטורים (ביני לבין עצמי, ברור) על הצפיפות, העיכוב וסתם על הורים שלא מקשיבים למה שאומרים להם...המסיבה סוף סוף התחילה...
גאיה כהרגלה בשנה האחרונה, שיחקה אותה ונהנתה מכל רגע...תראו...

יומיים אח"כ ליוויתי את יובל לכנס מקהלות, בניגוד לשנה שעברה האירוע היה קטן יותר, רגוע יותר...וליובל היתה יותר אפשרות להנות ממנו, לא שזה עבר בלי דרמות...חיינו בלי דרמות אינם חיים.
יום לפני הכנס, המורה למוסיקה הורידה את יובל מהסולו שלו בגלל שהיה חולה ולא הספיק להתאמן עם המלווה המוסיקלית המקצועית שהביאו...בשביל יובל, הודעה שכזו ברגע האחרון זה סערה בלב ים! לוקח לו זמן לעבד דברים...בטח דברים שכאלו שמבחינתו הם בעלי משמעות גדולה...(ולא משנה אם מבטיחים לו שוב סולו ביום הזכרון).
אם ניקח את מה שקרה בכנס הקודם (וזה מלווה את יובל כל הזמן) ונוסיף את זה...קיבלנו דרמה מהסרטים!
בקיצור, יום לפני הכנס היה לנו לא פשוט והיתה לי המון עבודת החזקה וחיזוק, אבל ביום הכנס היה נדמה לי שהוא הצליח גם להנות...

ורגע נוסף של אושר מחכה לנו השבוע, בפורים כשהם יתחפשו...(אני מתה על פורים!!)
גם השנה לא פסחנו על תחפושת ה"אמא, התחפושת הזו בכלל לא קשה, אני רק צריך מעיל כזה ומגפיים כאלו ואת הדבר הזה על הצוואר והמסיכה שעוברת מעל הראש וצמודה לפנים והאוזניים יוצאות ממנה..." (הבנתם את הרעיון, נכון?)
ויובל יקבל את התחפושת שהוא רוצה (פחות או יותר, לפחות עד השלב שהוא אישר) אבל אני לא אגלה בינתיים מהי פן יחרימו אותי לנצח...

לגבי גאיה, במהלך הכנת התחפושת, השתעשעתי במחשבה לחפש אותה ל"דובון לא 'כפת לי" כי זה המשפט הנפוץ בביתינו לאחרונה, אבל פעם פסיכולוגית אחת אמרה ש"לא מאירים בזרקור התנהגות שרוצים להכחיד" אז ירדתי מזה וחזרתי לרעיון המקורי...

אני מודה שהרעיון המקורי שהיה לי לתחפושת מאוד הדליק אותי והתוצאה נכון לעכשיו מאוד מוצאת חן בעיני אם כי הקונספט של התחפושת מתחיל להשמע לי הזוי ואני רואה כבר גבות רבות מורמות ותוהות אם לקחתי את הכדורים הנכונים כשחשבתי על תחפושת בשבילה...אבל מה 'כפת לי? ;-)

פוסט תחפושות ממש בקרוב...ובינתיים אלו מביניכם שעדיין תקועים בלי תחפושות ומחפשים רעיונות, אתם מוזמנים להציץ בפוסטים קודמים שלי על פורים, אולי משם תבוא הישועה ;-)
פורים נוסטלגי
מסיבת פורים

***************************************************************************************************
ובינתיים, זוכרים שנתתי לכם להציץ לתהליך העבודה על החישוק עם הפרחים הרקומים?
ובכן, סדרת החישוקים הזו מוכנה והיא כבר בחנות האטסי ומרמלדה שלי...

מדובר בסדרה ייחודית של 4 חישוקים (שניתנים לרכישה כל אחד בנפרד), הבד הוא בד וינטאג' בן למעלה מ-40 שנה, ממנו תפרה סבתא שלי ז"ל ציפות לכריות...
אחרי שנפטרה, לקחתי את הציפות אליי ולאחרונה, אחרי שהייה ארוכה במעמקי הארון, הן יצאו החוצה ולאחר שרקמתי את קוי המתאר שלהם, הם הפכו לפריט דקורטיבי נוסטלגי לקיר...

אם יש לכם מצעים מבית סבתא שאתם שומרים בעומק הארון רק בגלל הערך הנוסטלגי שלהם, אבל הייתם רוצים לראות אותם מוצגים לראווה על הקיר, אתם מוזמנים לפנות אליי ונחשוב יחד איך להחיות אותם מחדש.

תודו שהתמונות האלו עושות מצב רוח אביבי...

שיהיה לכולנו שבוע חמים ונפלא ופורים שמח!!