יום שישי, 27 באוגוסט 2010

סיבה למסיבה...או איך מצאתי את עצמי במסיבת הסקראפ של אליס

אני לא נוהגת להשתתף במסיבות סקראפ, סדנאות או מפגשי יצירה, מכמה סיבות...(ואל תחשבו שלא מדגדג לי בכל פעם שמתפרסמת סדנה מעניינת או מסיבה עם הבטחות להמון כיף)...

* לרוב, המסיבות/סדנאות/מפגשים האלו נערכים במקומות מרוחקים עבורי ובשעות מאוחרות (מבחינתי אם אני מגיעה למפגש שמתחיל בשמונה, רצוי שאגיע אליו עם פיג'מה ושק"ש)...

* סדר העדיפויות הכלכלי שלי כנראה קצת אחר...

* מפגשים, מעבר להיותם בעלי אופי נושאי מסוים (במקרה הנ"ל יצירה ו/או סקראפ) הם קודם כל מפגש חברתי ואני...אני לא טובה עם אנשים...
אני חותמת בעיניים עצומות על כך שיש לא מעט אנשים, שחושבים שאני הסנובית הכי סנוביסטית שקיימת, בגלל שאני לא ניגשת לאנשים לשוחח איתם ומעדיפה לשבת או לעמוד בצד עם עצמי...וכשמישהו ניגש אליי ויוזם שיחה, אני לרוב מחייכת, עונה ספציפית לשאלה שנשאלת ולא מפתחת שיחה...
אבל אני באמת לא סנובית...אני פשוט לא טובה עם אנשים...

מאז שהילדון שלי נכנס למועדון האקסקלוסיבי של הקשת האוטיסטית, למדתי והבנתי את הקושי שלי עם אנשים...(מדהים כמה דברים אתה מגלה ומבין על עצמך אחרי שהילד שלך מאובחן)...

אני נחשבת "אשת אמצע" (Broader autism phenotype) יש מי שקוראים לזה "בן דוד" של אוטיזם ובמילים פשוטות, אלו אנשים עם מרכיבים אוטיסטיים, בעיקר בתחום קשיי השפה, התקשורת והמיומנויות החברתיות, שאינם נכנסים לטווח האבחוני של אוטיזם על פי המדריכים הדיאגנוסטיים.

כשלמדתי על הנושא קצת יותר, הבנתי למה היה לי תמיד כל כך קשה עם אנשים, למה כל מפגש עם אנשים חדשים הפך לי את הבטן וגרם לי לחרדות ברמה כזו שעם הזמן פשוט הפסקתי לצאת החוצה לעולם...נמנעתי ממפגשים עם אנשים חדשים, מצאתי תירוצים למה לא להענות להזמנות לאירועים של אנשים שאני לא מכירה ונשאבתי לעולם הוירטואלי שסיפק לי רשת בטחון בתקשורת עם אנשים.

על המחיר שהמשפחה שלי משלמת על זה לא ארחיב, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה זה קשה...ועכשיו תחשבו גם על העובדה שאני מגדלת ילד מיוחד, שצריך הכי הרבה תמיכה ועזרה והכוונה במיוחד בתחומים האלו שלי עצמי כל כך קשה איתם...(ואני אומרת תודה שאני אמא לילד הזה, כי בזכותו למדתי להכיר את עצמי ואת הקשיים האלו ולנסות להתגבר עליהם).

בכל מקרה, כשאליס פרסמה בבלוג שלה שהיא מתכננת מסיבת סקראפ בשעה אידיאלית מבחינתי ובעלות שפויה, זה שוב דגדג לי...אפילו לחצתי על כפתור ה"אולי אגיע" באירוע שפרסמה בפייסבוק שלה...בעיקר בנסיון לשכנע את עצמי לעשות סוף סוף איזה צעד בכיוון...זה כמובן לא מנע מעצמי לנהל מאבקים פנימיים של למה ללכת ולמה לא...

בסופו של דבר, ההכרעה ללכת נפלה במפגשון האחרון שהיה אצלי...כשתוך כדי קשקשת ויצירה, אחת הבנות שאלה אם מישהי נרשמה למסיבה ואני עניתי שחשבתי אולי להרשם, אבל אני עוד לא סגורה...
חן, הכפרה הפרטית שלי, קפצה מיד ואמרה "יאללה, אנחנו הולכות! זו המתנה שלך ליום ההולדת" ותוך שניה כבר היתה בשיחה עם אליס, מה שלא אפשר לי אפילו הזדמנות לשלוף תירוצים למה לא ללכת...

מיותר לציין שעד הרגע האחרון עוד נלחמתי בשדים הפנימיים (והיה לי אפילו תירוץ אחד מעולה ואמיתי! גאיה היתה קצת חולה), אבל בסוף, עם המון כאבי בטן וחרדות...נסעתי לתחנת הרכבת להפגש עם הבנות בדרכינו למסיבה...

על תלאות הדרך לא אספר, במיוחד לא על הנסיעה ההזויה חזרה, רק אתנצל בפני חיילי צה"ל על שהצעתי לנשנש אחד מהם, כי היינו מה זה רעבות! ובפני הבחור שישב לידי ברכבת ובטח חשב שאני "על משהו"...כי הצחוקיה שפתחתי עם חן היתה מופרעת לגמרי, אבל זה מה שקורה אם אני עדיין ערה בשעה אחת בלילה...

גם על המסיבה לא ארחיב, כי אני כבר לא בטוחה שאתם עוד פה (ובטח תקראו עליה בעוד מליון בלוגים של הבנות שהיו בה)...רק אומר שהיה כיף! והיו אחלה חידונים, הגרלות ופרסים (זכיתי, בטח זכיתי...)

ולבנות שבאו אליי במהלך הערב לומר שלום...תודה! (אורלי...סאחטיין עלייך, את מותק) מקווה שאחרי הפתיח של הפוסט אתן מבינות קצת יותר את ה"אנטי-סוציאליות" שלי...אני חושבת שאני די נחמדה כשאני כבר מכירה את האנשים :-)

במסיבה עצמה לא הספקתי ליצור הרבה, למעט שני Make and take, שסיימתי בבית הבוקר וזה מה שיצא...





ולפני סיום, חן חגגה יום הולדת ממש לא מזמן וחוץ מהמתנה שקניתי לה, הכנתי לה גם קנווס צבעוני וחמוד...לאור ההתלהבות האישית שלי מהתוצאה (וזה לא קורה תמיד) וההתלהבות של חן, ככל הנראה אכין ליין קנווסים בסגנון, שיעלה לחנות באטסי (לא, היא עוד לא נפתחה...החופש הגדול וההכנות לשנת הלימודים לא ממש אפשרו לי התקדמות בנושא, אבל זה יגיע...)





שבת שלום לכוווולם...

21 תגובות:

  1. ריגשת אותי קצת...
    אני חושבת שאת יוצרת מרשימה ומלאת כשרון, כפי שציינתי עשרות פעמים, ואגב- הבלוג קנדי שזכיתי בו אצלך- יצירה מהממת שלך, תלוי בכניסה לבית שלנו- את יכולה לשאול את מורן או יעל:) ואני בדר"כ ממש לא אוהבת לתלות עבודות לא שלי!

    השבמחק
  2. שמחה שאזרת אומץ ובאת.
    היה כייף להפגש.

    הקנווס מקסים.

    יעל

    השבמחק
  3. בובה!!!!!!!! כמה כיף לקרוא אותך!
    הקנוס מעלף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    איזה כייף שהייתן במסיבה,גם אני רציתי אבל הייתי בחתונה מהממת...
    יאללה שייגמר החופש (מי היה מאמין שאני אחגד את זה..) מפגש את ואני!
    נשיקות!

    השבמחק
  4. איזה יופי של תוצרים!! יפה לך לסיים אותם בבית. וכפרה על החיים שלך את בעצמך!!! מתה עלייך!! תודה רבה על המתנה המושקעת והמקסימה, אין עלייך!!!
    אוהבת המון!!!

    השבמחק
  5. עשית לי חשק לפגוש אותך :-)
    ריגשת אותי מאוד במה שכתבת בכזאת פתיחות ואמיתיות, אם היית לידי עכשיו הייתי מחבקת אותך (אפילו אם לא היית רוצה :-P)
    שמחה שנהנית!!!

    השבמחק
  6. מי אמר שאת לא נחמדה?
    רשומה שכולה פתיחות עצומה!
    שמחה שהעזת ונהנית.
    היצירות שלך מתוקות ממש!

    השבמחק
  7. אני שמחה שפרצת את הגבולות של עצמך בעזרת חן המקסימה {שגם אותי הקסימה למרות שנפגשנו רק פעם אחת}, אני בטוחה שממש נהנית שם והתוצרים שלך יצאו... יפיפיים וכל כך מצדיקים את המטרה - הם יצירתיים ומקוריים ביותר וכיף לקרוא את הפוסטים שלך.
    חיבוקי חיזוק ממני שולי
    SHOULYHZO1

    השבמחק
  8. איזה מרגש.... איזה פתיחות... אנחנו מכירות רק וירטואלית (ובגוגל...), עכשיו סיקרנת אותי להפגש !!! חבל שלא יכולתי להגיע למפגש הזה... מחכה להזדמנות :-)
    הקנבס מתוק, שיהיה המןו בהצלחה באטסי ובכלל שנה טובה !!

    השבמחק
  9. אני שמחה לשמוע שנהנת מהמסיבה אצל אליס. שמעתי שהיה כיף לא נורמלי.. חבל לי שלא יכולתי להצטרף.

    הקנווס מקסים, את עושה דברים יפיפיים. כיף לחזור לקרוא ולראות :)

    רוני - מילשייק

    השבמחק
  10. הי,

    הפוסט הזה הוא אחד המרגשים שקראתי, ולמרות הרגישות הרבה שבו הוא כתוב בסוג של הומור שאני מאוד אוהבת.
    הפתיחות והמודעות שלך מדהימות, וזה רק עושה חשק לפגוש אותך פנים אל פנים.

    מיכל

    השבמחק
  11. WOW
    כל הכבוד על האומץ ועל ההשתתפות במסיבה
    והכי כבוד על התוצרים ובעיקר על הקנווס המהמם!

    השבמחק
  12. אני מעריצה את הפתיחות שלך והנכונות שלך לשתף - זו הדרך הכי טובה להתמודד ולהביא להבנה ואני מאמינה שאט אט תרגישי גם יותר מוכנות לשלבים הבאים של הפתיחות האינטרנטית (אני אט א מגלה את האושר והעושר הרוחני והחברתי שהאינטרנט איפשר לי והחברויות שצמחו בעקבותיו-ואני הכי ביישנית שיכולה להיות)

    הקאנווס ממש מקסים ומחכה בקוצר רוח לחנ (קחי את הזמן עד שתהיי שלמה עם הכל)

    השבמחק
  13. אם הייתי מדפיסה את חלקו הראשון של הפוסט ונותנת לבעלי לקרוא הוא היה בטוח שאני כתבתי את זה. שנים הפריע לו שאני לא מתחברת לאנשים במהירות, במיוחד אם יש קבוצה גדולה של אנשים. הצלחת לבטא את הדברים שאני מרגישה בצורה הכי קולעת.
    ובחלק היצירתי:
    קודם כל אני שמחה שבזכותך הגעתי (בפעם הראשונה בחיי) למפגש. אם לא הייתה שם מישהי שאני מכירה בטוח לא היה לי אומץ להרשם. טוב שהצלחת לסיים את העבודות- אני עוד לא התחלתי, עכשיו תהייה לי דוגמא... :-)
    הקנווס מקסים!

    השבמחק
  14. נראה כאילו היה נהדר.
    אני שמחה שסחבו אותך. לא משנה מי.
    תראי איזה יופי של דברים עשית..
    והקנבס משגע.. אני חולה על דגלים.
    ואני תמיד חשבתי שחלק ממה שהכי מעניין אצלך בבלוג זה השיתוף המלא שלך.
    את אמיתית

    השבמחק
  15. תשמעי, את אומרת שקשה לך עם אנשים ואני אומרת שבכל מה שקשור לתקשורת עם אנשים את אלופה, את יודעת לגעת ולרגש וזו מתנה, זו תכונה ייחודית שיש למעטים. שמחה בשבילך שנהנית, את צריכה לפרגן לעמך יותר :-)

    השבמחק
  16. איזה פוסט מקסים ומרגש, אני תמיד כל כך נהנית לקרוא אותך, והיצירות משגעות ביותר, אין, את מקסימה

    השבמחק
  17. היה כיף אמיתי לפגוש אותך אפילו שזה לחצי משפט
    עכשיו אחרי שקראתי את הפוסט אני יותר שמחה שפניתי אליך. לא יודעת למה אבל משהו אמר לי לקום מהצד השני של החדר ולהגיד שלום.
    איזה מוזר אהה!
    קנווס הורס!!! ואל תפסיקי ליצור

    השבמחק
  18. הגעתי לפוסט הזה באיחור דרך הפרס של קונסטי, ואני שמחה על כך. פתחת לי את העיניים לגבי ההתמודדות של אנשים בסיטואציות מסוימות ואני מסיימת אותו עם תחושה סובלנית יותר. מקווה שהתחושה הזו תשמר! הקנווס מיוחד ואחר.

    השבמחק
  19. הגעתי לפוסט הזה דרך לינק אצל kontsyבבלוג. אנחנו לא מכירות (עדיין?)למרות שאני תמיד רואה את השם שלך והתמונה בתגובות בכל מיני בלוגים שאני משוטטת בהם. היה לי בתכנון מתישהו לבקר אצלך בבלוג, סה"כ אני די חדשה ועדיין לא הספקתי לעבור על כל הבלוגים שאני רוצה. וגם שלך נמצא ברשימה שלי.
    אבל קונטסי סיקרנה אותי. אז קפצתי להציץ..
    אני חייבת לומר לך שריגשת אותי עם הפוסט הזה. אני, שבתחום הזה שונה כ"כ ממך, הרגשתי ישר צורך לחבק אותך. להודות לך על הכנות, על האומץ לחשוף ככה.
    אז ברשותך...נראה לי שאני נשארת כאן....
    שולחת לך חיבוק בלי להכיר, :)
    ליאור-חתולי8

    השבמחק
  20. תודה ליאור :-)
    ריגשת אותי בחזרה :-)

    השבמחק
  21. כל הכבוד על האומץ להחשף ולשתף, זה בטח לא קל, וזה בוודאי צעד גדול בשבילך.
    גם אני הייתי ככה בתור ילדה, וזה עבר לי משום מה כשהתבגרתי, ככה שמאוד הזדהיתי עם מה שכתבת.
    אני מקווה להתראות איתך מתישהו (כי גם אני לא מגיעה יותר מדי למפגשים...)

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)