צר עולמי כעולם נמלה...כמילות שירה של רחל...
טוב, אולי לא כזה צר, אבל כשתמר הסופר-גירל קראה ליוצרות אחרות להצטרף אליה ובעקבותיה לראיין את עצמן (איזה קונספט מגניב!) תהיתי האם להענות לקריאה...כי סה"כ אני די משעממת!
חוץ מזה שאני נרתעת משאלות של "הכי", כי אני קשת החלטה ולכן אין אצלי משהו שהוא "הכי"...
ולמרות זאת, מכיוון שהבלוג מיועד גם כדי לתעד ולא רק כדי לספק עניין לקוראים, החלטתי לראיין את עצמי בעזרת השאלות המנחות שסיפקה תמר...
אז הנה מתחילים...
- מי אני?
לשמחתי, אני לא במצב רוח פילוסופי, אחרת הייתי דופקת תשובה מרדימה לאללה!
אז אני עדיה, אוטוטו בת 37, אמא של יובל בן העשר (כמעט) וגאיה בת שנה ושמונה חודשים. נשואה 14 שנים לחבר הראשון שלי, גרפיקאית במקצועי, אבל אמא במשרה מלאה. בנוסף, עורכת המגזין "סקראפהוליק" ויוצרת בפוטציה (אם יתנו לי זמן ושקט!)
שטותניקית בנשמה, קשקשנית בלתי נלאית וצינית עם חוש הומור קצת מוזר. משוגעת על בעלי חיים - כלבים בעיקר (וגם קצת בראש), חובבת אפיה ואכילת עוגות!
- מה רציתי להיות כשהייתי קטנה?
רציתי להיות ספרית! לשמחתי זה עבר לי...אין לי אישיות של ספרית ולא הייתי שורדת בג'ונגל הזה של נשים קשקשניות בתוך חלל אפוף תרכובת של עשן סיגריות, ספריי לשיער ועוד כמה גזים בלתי מזוהים.
- התמונה הכי יפה שראיתי בזמן האחרון...
אני משוחדת, כי זו תמונה שאני צילמתי ומככבת בה גאיה שלי, אבל בעיני זו התמונה הכי יפה שראיתי בזמן האחרון...(וכן, למי שתוהה, היא מוצצת אצבע!)
- מה השיר האחרון ששמעתי בבוקר?
נרותיי הזעירים...
חנוכה או לא חנוכה?? (חוץ מזה שאני אמא במשרה מלאה לפעוטה שצריכה להיות מעודכנת, אחרת הגננות העתידיות עוד ידווחו על הזנחה פושעת).
- מה המתנה הבאה שאקנה לעצמי?
לא קונה לעצמי מתנות...קונה דברים שצריך, אבל אף פעם לא רואה אותם בגדר מתנה, קשה לי לפרגן לעצמי...
- מה הדבר המופרע ביותר שעשיתי בחיי?
לידת ילדיי!
הן במובן הפיזי של החוויה והן מבחינת המשמעות של הבאת ילדים לעולם...
לא משנה אם הלידות הן ארוכות, קשות וכואבות או זריזות, קלות ונטולות כאב...הגוף עובר חוויה מטורפת!
והבאת ילדים לעולם, גידולם, האחריות שיש בתפקיד הורה...זה הדבר המופרע ביותר שעשיתי!
- מה המילה היפה ביותר בעיני?
לא חושבת שיש מילה כזו עבורי...
- מה אני אוהבת לעשות בזמני הפנוי?
זמן פנוי...מממ...לקח לי רגע להזכר מה זה!
האמת שבזמן הפנוי אני אוהבת לחלום ולטפח את החווה שלי בפייסבוק, אולי פעם תהיה לי כזו גם באמת...
- מה החלום שלי?
לא עניתי על זה בשאלה למעלה?
אבל אם נהיה רגע רציניים (כי חוץ מהחווה של אריק שרון לא שמעתי על חוות בארץ)...החלום שלי הוא לפתוח פנסיון לכלבים...להיות מוקפת כלבים...האו-האו
- כשאהיה גדולה אני רוצה להיות כמו...
אין לי אישיות מיוחדת שאני רוצה להיות דומה לה...יש כמה אמניות שהייתי שמחה להיות כשאהיה "גדולה", אבל אני יודעת בוודאות כמו מי אני לא רוצה להיות...אני לא רוצה להיות כמו אמי.
- מה הייתי לוקחת איתי לאי בודד?
אי בודד...מממ...פנס! כי אני מפחדת מהחושך...הייתי לוקחת כלב, שישמור עליי ויארח לי לחברה, הייתי לוקחת כלי וחומרי יצירה (לבד, חוטי רקמה, צבעים וקנווסים) ואם לא מבטיחים לי שתוך שבוע באים לחלץ אותי, אז הייתי לוקחת גם את הבעל והילדים.
- מה היעד הבא?
מאחר והשאלה פתוחה ולא מגבילה ליעד תיירותי או גיאוגרפי בכלל...אני הולכת על יעד אחר ועבורי היעד הבא הוא לסיים את האבחונים של הבכור ולשלב אותו בצורה הכי נכונה, מתאימה ומפרה. (שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בביה"ס, למי שלא בקיא בטרמינולוגיה).
- מה הייתי הכי רוצה ללמוד לעשות?
לתפור במכונה, לצלם באופן מקצועי ולאלף כלבים!
- איפה הייתי רוצה להיות ממש ע-כשיו?
בדיוק איפה שאני! בחדר העבודה שלי...
- דבר אחרון- המלצה חמה מכל הלב:
שוקו חם (טוב, אפשר גם קפה/תה...העיקר שיהיה חם!), מתחת לשמיכה מפנקת ומול מסך עם האנטומיה של גריי/עקרות בית נואשות/מרפאה פרטית...
חנוכה שמח!!
טוב, אולי לא כזה צר, אבל כשתמר הסופר-גירל קראה ליוצרות אחרות להצטרף אליה ובעקבותיה לראיין את עצמן (איזה קונספט מגניב!) תהיתי האם להענות לקריאה...כי סה"כ אני די משעממת!
חוץ מזה שאני נרתעת משאלות של "הכי", כי אני קשת החלטה ולכן אין אצלי משהו שהוא "הכי"...
ולמרות זאת, מכיוון שהבלוג מיועד גם כדי לתעד ולא רק כדי לספק עניין לקוראים, החלטתי לראיין את עצמי בעזרת השאלות המנחות שסיפקה תמר...
אז הנה מתחילים...
- מי אני?
לשמחתי, אני לא במצב רוח פילוסופי, אחרת הייתי דופקת תשובה מרדימה לאללה!
אז אני עדיה, אוטוטו בת 37, אמא של יובל בן העשר (כמעט) וגאיה בת שנה ושמונה חודשים. נשואה 14 שנים לחבר הראשון שלי, גרפיקאית במקצועי, אבל אמא במשרה מלאה. בנוסף, עורכת המגזין "סקראפהוליק" ויוצרת בפוטציה (אם יתנו לי זמן ושקט!)
שטותניקית בנשמה, קשקשנית בלתי נלאית וצינית עם חוש הומור קצת מוזר. משוגעת על בעלי חיים - כלבים בעיקר (וגם קצת בראש), חובבת אפיה ואכילת עוגות!
- מה רציתי להיות כשהייתי קטנה?
רציתי להיות ספרית! לשמחתי זה עבר לי...אין לי אישיות של ספרית ולא הייתי שורדת בג'ונגל הזה של נשים קשקשניות בתוך חלל אפוף תרכובת של עשן סיגריות, ספריי לשיער ועוד כמה גזים בלתי מזוהים.
- התמונה הכי יפה שראיתי בזמן האחרון...
אני משוחדת, כי זו תמונה שאני צילמתי ומככבת בה גאיה שלי, אבל בעיני זו התמונה הכי יפה שראיתי בזמן האחרון...(וכן, למי שתוהה, היא מוצצת אצבע!)
- מה השיר האחרון ששמעתי בבוקר?
נרותיי הזעירים...
חנוכה או לא חנוכה?? (חוץ מזה שאני אמא במשרה מלאה לפעוטה שצריכה להיות מעודכנת, אחרת הגננות העתידיות עוד ידווחו על הזנחה פושעת).
- מה המתנה הבאה שאקנה לעצמי?
לא קונה לעצמי מתנות...קונה דברים שצריך, אבל אף פעם לא רואה אותם בגדר מתנה, קשה לי לפרגן לעצמי...
- מה הדבר המופרע ביותר שעשיתי בחיי?
לידת ילדיי!
הן במובן הפיזי של החוויה והן מבחינת המשמעות של הבאת ילדים לעולם...
לא משנה אם הלידות הן ארוכות, קשות וכואבות או זריזות, קלות ונטולות כאב...הגוף עובר חוויה מטורפת!
והבאת ילדים לעולם, גידולם, האחריות שיש בתפקיד הורה...זה הדבר המופרע ביותר שעשיתי!
- מה המילה היפה ביותר בעיני?
לא חושבת שיש מילה כזו עבורי...
- מה אני אוהבת לעשות בזמני הפנוי?
זמן פנוי...מממ...לקח לי רגע להזכר מה זה!
האמת שבזמן הפנוי אני אוהבת לחלום ולטפח את החווה שלי בפייסבוק, אולי פעם תהיה לי כזו גם באמת...
- מה החלום שלי?
לא עניתי על זה בשאלה למעלה?
אבל אם נהיה רגע רציניים (כי חוץ מהחווה של אריק שרון לא שמעתי על חוות בארץ)...החלום שלי הוא לפתוח פנסיון לכלבים...להיות מוקפת כלבים...האו-האו
- כשאהיה גדולה אני רוצה להיות כמו...
אין לי אישיות מיוחדת שאני רוצה להיות דומה לה...יש כמה אמניות שהייתי שמחה להיות כשאהיה "גדולה", אבל אני יודעת בוודאות כמו מי אני לא רוצה להיות...אני לא רוצה להיות כמו אמי.
- מה הייתי לוקחת איתי לאי בודד?
אי בודד...מממ...פנס! כי אני מפחדת מהחושך...הייתי לוקחת כלב, שישמור עליי ויארח לי לחברה, הייתי לוקחת כלי וחומרי יצירה (לבד, חוטי רקמה, צבעים וקנווסים) ואם לא מבטיחים לי שתוך שבוע באים לחלץ אותי, אז הייתי לוקחת גם את הבעל והילדים.
- מה היעד הבא?
מאחר והשאלה פתוחה ולא מגבילה ליעד תיירותי או גיאוגרפי בכלל...אני הולכת על יעד אחר ועבורי היעד הבא הוא לסיים את האבחונים של הבכור ולשלב אותו בצורה הכי נכונה, מתאימה ומפרה. (שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בביה"ס, למי שלא בקיא בטרמינולוגיה).
- מה הייתי הכי רוצה ללמוד לעשות?
לתפור במכונה, לצלם באופן מקצועי ולאלף כלבים!
- איפה הייתי רוצה להיות ממש ע-כשיו?
בדיוק איפה שאני! בחדר העבודה שלי...
- דבר אחרון- המלצה חמה מכל הלב:
שוקו חם (טוב, אפשר גם קפה/תה...העיקר שיהיה חם!), מתחת לשמיכה מפנקת ומול מסך עם האנטומיה של גריי/עקרות בית נואשות/מרפאה פרטית...
חנוכה שמח!!
נהניתי מהראיון :-)
השבמחקאולי אאמץ אותו מתישהו.....
חג שמח!
גלי.
נעים מאד :-)
השבמחקחג שמח!!
מה עם מילה: אמא?
השבמחקזה הרי מילה הכי מיוחדת שיש לא?!
אמיליה מותק, אמא זו אכן מילה מיוחדת... כשאת שומעת אותה בפעם הראשונה מהתינוק שלך, אבל לא כשאת שומעת אותה מליון פעם בשעה או כשהיא מלווה ב..."תעשי לי, תביאי לי, תקני לי, תקחי לי".
השבמחקאני לומדת עליך שאת אדם מאד צנוע :-) שמחתי להכיר עוד קצת ממך.
השבמחקחג שמח.
נעים מאוד להכיר ;-)
השבמחקחג חנוכה שמח וחופש נעים!
גלית
קראתי, אהבתי, צחקתי, במיוחד על התגובה שלך על המילה אמא...חחח
השבמחקעלי והצליחי כמו שאמרו לנו כשהיינו קטנות ולא מועילות...חחח
חיה(זו שמפנימה)