(מאחר וההחלפה שלי טרם יצאה לדרכה, לא אחשוף את שם המקבלת כדי לא להרוס את ההפתעה, אבל אומר שאני מכירה אותה גם באופן לא וירטואלי ולדעתי, מניפה מתאימה לה פיקס!)
גלגלתי את הרעיון בראש...והחלטתי להכין מניפה ממוחזרת...
כבר דמיינתי את עצמי נכנסת לסניף הום סנטר הקרוב, ניגשת למחלקת הצבע ובמסווה של צביעה מחודשת של הבית (חייבת שינוי!) לוקחת לי כמה פסי קטלוג של גיוון צבעים ונותנת להם טיפול עשרת אלפים שיהפוך אותם למניפה א-לה טים הולץ (Yeah right!)
אלא שלא ממש יצא לי להגיע להום סנטר או לכל חנות אחרת שיש בה קטלוג שכזה (המחשבה על יציאה מהבית עם הקטנה וכל המשתמע מכך עושה לי ממש חשק לסגור את עצמי במרתף ולזרוק את המפתח לים), כך שנאלצתי לשנות קצת את התכנון המקורי של המיחזור...
נזכרתי שהיתה לי פעם מניפה כזו שנפתחת למעין עיגול עם שני מקלות והחלטתי שזה מה שאני עושה!
לקחתי קרדסטוק ורוד חלק, החתמתי פרפרים ועשיתי עליהם אמבוסינג לבן, צבעתי את הקרדסטוק בעזרת ספוג ודיו בכתמי צבע והוספתי עוד כמה סלסולים בדיו כחול בשביל הצבעוניות...
זה מה שיצא ואהבתי את התוצאה! (השארתי כתמי קרדסטוק לא צבועים ורודים)...
הכנתי ארבעה פסים כאלו על מנת שייצא לי עיגול מושלם...לאחר מכן, סימנתי פסים במרחק ס"מ זה מזה לכל אורך הפסים והתחלתי לקפל לאקורדיון...(מסקנת ביניים: לא מקפלים לאקורדיון, נייר שבוצע עליו אמבוסינג...ההבלטה מתפרקת ומתקלפת...פיכס!)
הדבקתי את ארבעת החלקים כדי ליצור רצועה ארוכה ותפרתי אותם זה לזה בחלק התחתון על מנת ליצור את המניפה.
הכנתי שני מקלות מקרטון אפור שצופה בקארדסטוק טורכיז והוחתם בסלסולים והדבקתי לשני הקצוות של המניפה שנוצרה...
פתחתי את המניפה, קשרתי לה סרט זמני כדי לראות איך היא נראית ואם אין צורך בתיקונים של הרגע האחרון ופשוט התאהבתי!
כבר ראיתי בדמיוני את העטיפה הקטנה והחמודה שאכין לה ואת הכרטיס עם "הוראות ההפעלה" למקרה שזוגתי להחלפה לא תבין מה זה המפוח הזה ששלחתי לה (בחיי, ככה זה נראה כשהמניפה סגורה).
בזמן שהפלגתי בדמיוני, עשיתי למניפה גם הרצה וטסט, אבל בשלב בקרת האיכות נכשלתי... בגדול!
המניפה התחילה להתכופף לצדדים (בכל פעם לצד הנגדי אליו נפנפתי)...
בשלב מסוים חשבתי להפוך אותה למיני מגן שמש, כמו מטרייה קטנה שתסוכך על העיניים (הנה תצלום פרופיל של הזוועה)...
אבל בסופו של דבר החלטתי לגנוז את הרעיון ובפנים נפולות (ולא בגלל כוח המשיכה) שיניתי שוב את התוכנית המקורית...
הנחתי את המניפה/סוכך השמש בצד ושיחקתי עם שאריות הקרדסטוק שנשארו לי אחרי שפצורים וקיצורים (ארבעה פסים הם יותר מדי ו-15 ס"מ גובה יוצרים מניפת-פלצת)...
אחת השאריות הספיקה בדיוק למניפה קטנה, אבל חשבתי שזה יהיה פחות מרשים ואפילו מביש לשלוח דבר שכזה...הבנתי שמשהו שימושי כבר לא ייצא לי בהחלפה הזו, למרות שזה הקו המנחה אותי בהחלפות... אם ליצור, אז שיהיה שימושי באמת ולא תמונה או קישוט (שאולי יזרקו לפח או ינתנו כמתנת חג לדודה שאנחנו הכי פחות אוהבים)...
לכן החלטתי ליצור משהו עם קריצה...הרעיון היה להכין איזו מסגרת עם חלון ולתוכה להכניס את המניפה עם שלט קטן "לשימוש בשעת חירום"...אבל מסגרת שכזו לא היתה לי. ניסיתי לאלתר, לחפש...אבל לא הצלחתי.
בסוף התפשרתי על תמונת קנווס, עליו הדבקתי את המניפה שנשארה מהשאריות, הוספתי את הכיתוב שרציתי (מודפס על דף מספר שנצבע באקריל לבן), עוד קצת טפטופי צבע, לכלוך בדיו וחותמות...וזהו...
זה לא בדיוק מה שתכננתי, אבל יצא חמוד וצבעוני ואני שמחה שלפחות יש בזה קצת הומור (מוזר, אבל הומור)...
מקווה שבת זוגתי תהיה גם שותפה למחשבה...
להחלפה עצמה קדם שאלון חמוד, שהיה בעצם הטריגר להצטרפותי (מתה על שאלונים וסקרים! כן אני יודעת, אין לי חיים...)
אז הנה עוד כמה דברים עליי (שלא באמת חשוב לכם לדעת):
* גופייה או שרוולים - שרוול קצר
* ים / בריכה / מזגן - מזגן (לא אוהבת ים, לא מתה על בריכה)
* ארטיק קרח או שוקו/וניל/בננה - בננה
* כפכפים או סנדלים - סנדלי אצבע
* כובע מצחיה או רחב שוליים - מצחיה עם קוקו
* אבטיח או מלון - גם וגם
* אייס קפה או שייק פירות - אייס קפה
* פרי הקיץ הכי הכי שלי... לא מתה על פירות באופן כללי
* שלושת צבעי הקיץ שלי...כתום, ירוק תפוח, ורוד
* פריט הקיץ האולטימטיבי...קרם הגנה?
ואיך אתם בקיץ??
איזה החלפה קיצית ומרעננת, אהבתי מאוד מאוד את הדף המקושט, אם לא היית כותבת, לא הייתי מאמינה שזה דף מקושט תוצרת בית, הוא מקסים.
השבמחקתודה :-)
השבמחקהרעיון נפלא והבחצוע נהדר.
השבמחקהתוצאה של הדף שעיצבת בעצמך מהממת.
חבל שניסית לנפנף במניפה,כי בצורה הישרה שלה היא מדהימה ןהיתה יכולה לשמש כפריט קישוט מרהיב !
התוצאה הסופית חמודה מאד במיוחד אם קוראים את "עלילות המניפה":-)
תודה מימי,
השבמחקהמניפה עדיין משמשמת כפריט קישוט (פשוט צריך לתת לה קונטרה קלה שתתיישר חזרה)...
רק חבל שלא הצליח לי לגרום לה להיות שימושית באמת...