אישית, הייתי זקוקה ליום הזה כמעט כמו שאני זקוקה לחמצן לנשימה...מעבר לזה שבתקופה האחרונה המוזה שלי החליטה כנראה שצפוף לה אצלינו בבית ועברה דירה (המוצא הישר מתבקש להחזירה, היא חולה נוטלת תרופות, אוכלת כמויות של סוס ויכולה להיות די מטורללת לפעמים, ממש לא כדאי לך להשאיר אותה אצלך!) אז בכלל היתה לי תקופה לא משהו עם המון דברים שהשפיעו עליי...דודי שנפטר, אחי שהחליט לעשות סולחה עם גרושתו (לא, זה ממש לא משהו טוב!), הבכור שאחרי תקופה ארוכה ומאוד לא קלה עבר אבחון מחודש עם תוספת חדשה לארון התרופות שלו, הקטנה שמוציאה שיניים ומוציאה אותי מדעתי, תחושה אישית שלי של פיכס כללי קיומי...ומחשב שאיבד שפיות וגרר אותי יחד איתו אל השאול.
בקיצור, הייתי ממש ממש זקוקה ליום הזה!
ואיזה יום זה היה!
הוא התחיל בנסיעה משותפת ומהנה שלי ושל אלכסנדרה לחיפה (לא נסיעה רצינית, אחרי הכל אנחנו "צפוניות" אבל נסיעה מעניינת ומהנה)...המשיך במפגש עם החיוך התמידי של מיקי המקסימה שתמיד משרה עליי אוירה של שנטי ושל "הכל יהיה בסדר" (אם היא היתה מוכרת את התחושה הזו ולא חותמות, היא היתה יכולה להיות סופר מליונרית רק ממני!)...המפגש עם החברות הצפוניות המוכרות והחדשות, עם הבנות המוכרות וירטואלית ועם עולם החותמות הקסום של מיקי.
הבוקר התחיל בחוץ, סביב שולחן ארוך וקנווסים...מודה שפתיחת היום עם קנווס כבר היתה מצוינת מבחינתי, כי אחרי הכל אני תמיד אחזור לקנווס ולמכחול...לא משנה באיזה סוג של יצירה אעסוק.
מרחנו על הקנווסים חומר עיצובי (דבק שפכטל! כמה זול וכמה שימושי...) שיחקנו איתו קצת ואח"כ המתנו לייבוש, בשלב הזה גם המוח שלנו התחיל להתייבש בגלל השמש שהתגנבה מבין ענפי העצים והסוכך מעלינו והחלטנו להכנס פנימה.
האמת שלהכנס זו מילה עדינה...אני לפחות, שעטתי פנימה רק כדי לוודא שאהיה קרובה למיקי ולא אפספס כלום ובסוף מצאתי את עצמי תקועה באמצע השולחן בלי יכולת של ממש להיות ניידת, מה שגרם לכך שהעבודות שלי היו פחות ורסטיליות (איזו מילה מפוצצת, אה?) וליאת שכנתי היקרה לשולחן תוזזה לא מעט על מנת שאוכל להגיע מדי פעם לעוד כמה חלקים באיזור.
בזמן שהמתנו לייבוש הקנווס, היתה לנו סדנא להכנת דף אינטראקטיבי לאלבום. מהסדנא הזו יצאתי בעיקר עם החלק האינטראקטיבי ופחות עם הדף, פשוט כי לא הספקתי...כמו בכל דבר בתחום הזה, לוקח לי בערך שנה להחליט באלו תמונות אשתמש ומה יהיה הקונספט הכללי, כך שכל עבודה אורכת המון זמן.
כשהקנווסים התייבשו, לקחנו אותם לצביעה...פה לא היו לי הרבה לבטים ומחשבות וזה החלק שהלך יחסית מהר...ואז הקנווסים חזרו לעוד סיבוב של ייבוש.
בהמשך היתה לנו סדנת כרטיסים מעניינת, גם פה לא הספקתי הרבה...אבל אני מתנחמת בכך שאף אחת למעשה לא סיימה את הכל.
כמובן שבין לבין היתה ארוחת בראנץ' טעימה וקפה ועוגה של אחה"צ...
כשהקנווסים היו יבשים, התחלנו לעבוד עליהם עם חותמות ומסיכות...סגנון שונה ממה שתמיד עשיתי על קנווסים, למרות שהיתה לי תקופה של עבודה עם חומר על קנווס, זה לא היה דומה כלל...ובכלל, מדהים מה שאפשר לעשות עם חותמות!!
הקנווס היה התוצר הגמור היחיד שלי מאותו יום ואני מאווווווווד גאה בו! (והוא גם התוצר היחיד שאני יכולה להראות).
וכמה תקריבים כדי שתראו את הטקסטורות:
כל כך אהבתי את התוצאה שמיהרתי לרכוש דבק שפכטל ויש לי כבר קנווס נוסף בשלבי עבודה.
תוך כדי היצירה, התחילו להגיע מהמטבח ריחות ששיגעו אותנו! בשלב הזה אני כבר הייתי לגמרי אאוט...הייתי מוצפת מכל הקשקשת והתנועה סביבי ופשוט "כביתי".
לשמחתי, ארוחת הערב החגיגית (והטעימה!) שנערכה בחוץ הצליחה להעיר אותי בחזרה.
בסיומה חזרנו אל שולחן העבודה לסדנא האחרונה של הערב...הכנת כריכה מבד למיני אלבום. קיבלנו תמונות ששלחנו מבעוד מועד כשהן מודפסות על בד, רקמנו סביבן, החתמנו את בדי הכריכה ויצרנו מיני אלבום מקסים (טוב, זה בתיאוריה...המיני אלבום שלי נמצא בשלב בו הכריכות מצופות בבד המוחתם, התמונה רקומה, אבל צריך לחבר את כל החלקים יחד, אני מאמינה שגם זה יגיע לסיומו בשלב מסוים...כשהמוזה תחליט לשוב הביתה ואז הוא יהיה אלבום מקסים).
במהלך היום היה לנו ליווי צמוד ומצולם של נוית (בבלוג שלה ניתן לצפות בתמונות מהיום עצמו), שגם ארגנה את כל היום הנהדר הזה והיה לנו גם ביקור משעשע של מקק בגודל ממותה, שככל הנראה לא קיבל אישור נחיתה בשדה התעופה של המקקים והחליט לעשות חניית ביניים במרכז ביתה של מיקי, לקול צחוקינו וצווחותינו (שלא לומר ריצות האמוק של חלקינו).
חזרתי הביתה מעוכה מעייפות, אך יחד עם זאת מלאת אדרנלין כדי לשתף את בעלי ("לטחון את המוח" זו הגדרה מתאימה יותר) ולספר לו ברבע שעה של דיבור שוטף (תוך כדי ארגון הדברים במקום, הצגת התוצרים הגמורים והלא גמורים עם הסברים על מה זה עומד להיות כשזה יהיה מוכן, הכניסה למקלחת והכנת הקפה שלפני השינה...כן, אני מוזרה) על חווית 12 השעות שעברו עליי...
למחרת הייתי זומבי מוחלט! כל שיכולתי לעשות היה לשבת ולבהות במסך. הזוי!
אבל זה היה שווה! לגמרי!!
הקנווס יצא לך פשוט חלומי (ומאד מזכיר לי דף של BO BUNNY...) אני כ"כ אוהבת שלכל אחת יצא משהו כ"כ שונה ויפה....
השבמחקהקנווס משגע,
השבמחקובכלל עושה רושם שהיה יום מעולה, איך בא לי גם :-)
לגבי ה"נאחס" הכללי ואיבוד המוזה, מזדהה לחלוטין!
הקנווס מיוחד,כיף לך שיכולת לקחת פסק זמן,הלוואי עליי.סתיו love
השבמחקהקנווס משגע
השבמחקאהבתי כך כך את המרקם והצבעים.
גם אני כל כך אהבת את הקנווס והמכחול...
מקווה שהמוזה חזרה
קנווס יפהפה! ניכר שנהנתן.
השבמחק