בלוג הופ לחג החנוכה

לקראת החנוכה הרשת התמלאה בלוגים ובלוגריות שמעבירות הדרכות יצירה והפעלה לכבוד החג...כדי שיהיה כיף, נעים וטעים...
אז הנה, גם אני משתתפת בחגיגת יצירה כזו במסגרת הבלוג הופ של סודות מחדר התפירה לקראת חנוכה -  חג האור ולצורך העניין הכנתי לכם הדרכה קלילה ומהנה במיוחד לילדים הצעירים (שלי בת רבע לחמש, מתה על הדברים האלו)...  

 

~~~ פרטים נוספים לגבי הבלוג הופ ובמה אפשר לזכות, אחרי ההדרכה ~~~

 

הדרכת יצירה - מובייל ויטראז'י

 

זוכרים את תמונות הויטראז' איתן נהגו הגננות לקשט את חלונות הגן לקראת חנוכה?
אני מאוד אוהבת את הויטראז'ים האלו וכמעט בכל שנה אני מכינה אותם עם הילדים כדי לקשט את החלונות בבית לקראת חנוכה (היי, אם לנוצרים יש עץ חג מולד ושאר קישוטים, למה שאנחנו לא נקשט את הבתים שלנו גם?)

אז הפעם הלכתי על ויטראז' עם טוויסט, הפעם הלכתי על מובייל בהשראה ויטראז'ית וקצת פחות "חנוכתי", אבל אתם יכולים בהחלט ליצור אותו עם סמלי החג...

אז מה צריך?
בריסטול שחור (רצוי חלק ללא טקסטורה)
מכשיר חיתוך ותבניות חיתוך - זה ממש לא הכרחי, בהחלט אפשר לגזור/לחתוך עם סכין יפנית או גרפית.
טפט שקוף או שקף ודבק שקוף
ניירות צלופן וקרפ
סרט או חוט לתליה וקשירה.

אם אתם משתמשים במכונת חיתוך כל שהיא, כדאי להשתמש בתבניות Nesting ולבחור שתי תבניות בגדלים שונים, כך שיצא לכם חיתוך של מסגרת הצורה.
אם אתם חותכים ידנית עם סכין גרפית/יפנית, שרטטו על הבריסטול השחור את הצורה שאתם רוצים (סמלי החג או כל דבר אחר שתרצו) ובתוך הצורה או מחוצה לה, ציירו את אותה צורה בקטן או גדול יותר ליצירת מסגרת של הצורה (כדאי שתהיה מסגרת בעובי של חצי ס"מ לפחות).
חתכו לפחות שלוש צורות שונות או שלושה גדלים שונים מאותה צורה.

 

שרטטו על צידו האחורי של הטפט השקוף את קוי המתאר החיצוניים של כל אחת מהצורות (שניים מכל צורה או גודל) וגזרו. אם אין לכם טפט שקוף, השתמשו בשקף ומרחו עליו דבק שקוף.

 

 

 

הסירו את צידו האחורי של הטפט והדביקו את הטפט אל המסגרת של הצורה שלכם. כעת יש לכם צורה שחלקה הפנימי דביק.
גזרו ריבועים קטנים של נייר צלופן וקרפ (אפשר להשתמש רק בצלופן) ותנו לילדים להדביק אותם אל החלק הדביק של הטפט בתוך מסגרת הצורה שלכם.
ההדבקה צריכה להיות אקראית אבל כדאי למלא את כל השטח של הטפט כדי שיהיה צבעוני ושמח.

 

אחרי שהילדים סיימו למלא את כל הצורות שהכנתם, קלפו את הטפט הנוסף שהכנתם לכל צורה והדביקו על הצורה ועל ריבועי הצלופן, כך שהטפט למעשה יסגור את הצלופן בתוכו ויחזק את ההדבקה. במידה והטפט שלכם אינו חזק מספיק אפשר לעבור עם דבק שקוף על שולי המסגרת כדי שהטפט יצמד אל המסגרת בוודאות.

 

חוררו את הצורות שלכם בשני הקצוות (או בצדדים אם אתם רוצים ליצור שרשרת), הוסיפו סרטי קשירה ויש לכם מובייל צבעוני וויטראז'י!

 

 

אגב, אם אתם באמת רוצים לעשות את זה ויטראז'י, חתכו צורה כלשהו, בתוכה שרטטו קוים אקראיים (כמו בתמונת הכד למעלה) וגזרו אותם ליצירת קוי הויטראז'...

 

האמת שהיה לי תכנון אחר להדרכה, אפילו שניים, אבל לקטנה היו קוצים בטוסיק והיא לא סיימה את היצירות...אם נסיים אותן, צפויות עוד הדרכות במהלך השבוע :)

 

 

ועכשיו, מה זה בלוג הופ?

 

בלוג הופ זה שיתוף פעולה בין מספר בלוגים במסגרתו הקוראים צריכים בעצם "לקפוץ" בין הבלוגים המשתתפים כדי "לאסוף" פרטים, עיצובים חינמיים, או כדי להשתתף בהגרלה...

אבל הפעם כל אחת יכולה לזכות!

במה זוכים?

במתנה שווה באתר סודות מחדר התפירה

מה צריך לעשות כדי לזכות?

1. לעבור בין כל הבלוגים המשתתפים בבלוג הופ ולאסוף אותיות שירכיבו סיסמה (הוראות לאן להמשיך מהבלוג שלי, בסוף).

2. האות שלי היא: u והיא האות החמישית של הסיסמה.

3. לאחר שאספתם את כל האותיות (לפי הסדר) אתם מוזמנים להרכיב מהן את הסיסמה הסופית.

יש לכם סיסמה? גשו לאתר "סודות מחדר התפירה" בכתובת הזאת:
http://www.tfira.net/?page_id=2868

 

הכניסו את הסיסמה שהרכבתם באנגלית, לפי הסדר של הבלוגים המשתתפים בבלוג הופ.

4. תיפתח לכם מתנה מנחמה שור - בעלת "סודות מחדר התפירה".

 

♥ מהבלוג שלי את צריכה לעבור לבלוג של אנג'לה בן אליעזר- מלכת הקרטון בכתובת:

http://www.angela.co.il/5387 

 

הבלוג לפניי הוא של זהבית שקד

http://www.tapuz.co.il/blog/net/UserBlog.aspx?foldername=zehavitshaked&skip=1

 

אם התחלת את הסבב מהבלוג שלי, הכנסי לבלוג הראשון בבלוג הופ כדי לאסוף את כל האותיות:

הבלוג של דנה הדר - פיטוטי

http://pitoti.co.il/ 

נחגוג את חנוכה בריקוד ובשירה

שירים יד זה שהמשפט הזה גורם לו לקפצץ בעליצות!!
כשאני שומעת את המשפט הזה אני מיד נכנסת לכוננות, כוננות מצלמה בעיקר, אבל גם כוננות הגנה היקפית.
המחשבות על מסת הורים דחוסה, מליוני ידיים (טוב, רק עשרות) מורמות בגבהים שונים בדרך כלל מול הפרצוף שלכם עם אייפונים, מצלמות ולמגזימנים - טאבלט! כדי לצלם את הגוזל הפרטי כשהוא מסתובב כמו סביבון או צועד כמו מכבי, לא עושות לי חשק לחייך...מה ל'שות, לא אוהבת דוחק.
ובכל זאת, כשהקטנה הביאה את ההזמנה למסיבת החנוכה שלה, התרגשתי, בערך...(באמת? מסיבה ברבע לשמונה בבוקר? פלא שנראיתי זעופה, עייפה וסתם לא פוטוגנית?)

אין הרבה מה לספר, הנוהל הקבוע, עם מנורות אולטרה סגולות וילדים בחולצות לבנות, ריקודים שכבר ראיתי פעם בעבר, סופגניה נוטפת ריבה, חנוכיה יצירתית (של הגננת כנראה) וסביבון ממתקים (וזה עוד לפני שהתחיל חנוכה!! איזה כמויות ממתקים הולכות להצטבר אצלי בשביל משלוחי המנות של פורים!)

הקטנה היתה מבסוטית, השתתפה, רקדה ושרה והביאה גאווה רבה לביתנו...אז מה שנותר זה קצת תמונות...

את ה"תפאורה" אני עיצבתי, הגננת שמאוד התלהבה מיוסף (מהפוסט הקודם) נידבה אותי לפרויקט התפאורה...גם פה הכל עשוי סול, עליו ציירתי, הדבקתי וחיברתי לבד...לצערי צילומי התקריב לא יצאו משהו, אבל אפשר להתרשם גם ככה...לא?

 

 

גם אצל הבכור חגגו את חנוכה בשירה, אלא ששם זה היה קצת אחרת...ערב זמר קהילתי של שירים ישנים וטובים...

הגברברון, הצטרף באופן טבעי אל להקת הזמר הקהילתית של ביה"ס ...החזרות למופע של חנוכה (שכל קשר בינו לבין החג הינו מקרי ביותר ומסתכם בסופגניות המעלפות שחיכו על השולחנות) היו קדחתניות...זו כבר לא מקהלת ביה"ס היסודי, זו להקת זמר!

 

הגיע התאריך המיועד, אחרי שתי הופעות בוקר לפני תלמידים, הוא שוחרר הביתה למנוחה לקראת המופע העיקרי בערב...הלחץ בו היה הגברברון נתון יצא בצורת התפרצות זעם לא פשוטה, מה שלא הפריע לו להתעשת ולצאת לערב ארוך של חזרות, בלאנס ובסופם "ההופעה"...

 

אל הערב הוזמנו כל הורי התלמידים, הגיעו בעיקר הורי כיתות ז', אלו שעוד לא יודעים שלא חייבים להגיע לכל ערב קהילתי...אבל בינינו, היה שווה ומי שלא הגיע, הפסיד!

הקטנה הצטרפה אלינו וכולנו יחד, הלכנו לעודד את הגברברון...ולהתרגש יחד איתו...

והיה מרגש!

 

לראות אותו מופיע במופע מוזיקלי שכזה, לשיר יחד איתו, להחסיר פעימה כשהיה לו קטע שירה לבד ובעיקר לפגוש במקרה בסוף הערב את יו"ר ועדת ההשמה שרק כמה חודשים קודם לכן ניסתה לעזור לנו להשיג מקום בכיתת תקשורת (ובסופו של דבר זה לא צלח) ולשמוע ממנה שברגע ששמעה את שמו של יובל כשהציגו את חברי הלהקה, היא חיפשה אותי בין כל ההורים רק כדי לומר לי כמה שיובל מדהים, כמה שהיא התרגשה בשבילו ובשבילינו ולקבל ממנה חיבוק חם ואמיתי...זה הרגע שבו כבר היה לי קצת קשה להחזיק את הדמעות...

 

כך נראתה הבמה לפני תחילת המופע

 

 

אל להקת הזמר של ביה"ס הצטרפה להקת "קולות שלובים בעמק" - להקת זמר של מבוגרים מיישובי עמק יזרעאל, מה שעשה את הערב הזה אפילו מרגש יותר...

 

מכירים את השיר "אינני אשם" ששרה להקת בצל ירוק במקור? בסוף השיר יש חזרה על המילים "אינני אשם" בקול בס נמוך (נדמה לי ששמעון ישראלי שר אותן)? אז יובל קיבל את השורה הזו וכל כך הצחיק אותי לשמוע אותו שר כל כך נמוך...

 

 

 

הערב הזה עשה לי נוסטלגיה לשירים הטובים של פעם ומאז שהחלו החזרות אנחנו מסתובבים בבית ושרים שירים שכתב חיים חפר ואם גם לכם יש נוסטלגיה כזו, אתם מוזמנים להכנס לקישור הזה ולשיר יחד איתם :)

 

"אינני אשם" - בצל ירוק

 

והנה עוד שיר שאנחנו לא מפסיקים לשיר בבית מאז... 

 

 

ביום ראשון מתחיל בלוג הופ עם הדרכות ופעילויות שונות לילדים לחנוכה,  בסופו ניתן לזכות בפרס!
גם אני משתתפת בבלוג הופ הזה, אז אל תשכחו לחזור לכאן ביום ראשון :)

ובינתיים שיהיה לכולכם חג חנוכה שמח, מלא אור, שמחה ושירים!

יוסף, אני ועיר הקודש...

ביום ראשון בבוקר יצאנו לגן, גאיה, אנוכי ויוסף...
יוסף הוא לא החבר הדמיוני שלי וגם לא הכלב החדש שלנו (כי כזה עוד אין...וגם כשיהיה אני בספק אם נקרא לו יוסף)...
אני מדברת על יוסף מהספר של סימס טבק "המעיל המופלא של יוסף" (ומי שלא יודע על מה אני מדברת, כנראה לא שולח את ילדו לגן שבו פועל פרויקט ספריית פיג'מה)...
יוסף שלנו עשה את דרכו לגן בתא המטען של הרכב (לא לדאוג, השארתי פתח אוורור) ולמה במטען תשאלו? כי קצת קשה לדחוס גליון פוליגל ענק ככה סתם לתוך האוטו...

לא מזמן (אבל ממש לא מזמן, בערך לפני שבוע) פנתה אליי הגננת החביבה של גאיה ושאלה אם אוכל להכין לה פאזל גדול של יוסף, בשביל המחשה לסיפור (תזכורת לעצמי - באסיפות הורים כדאי שאציג את עצמי כטייסת חלל או נהגת מרוצים ולא כיוצרת), כמובן שאמרתי כן (הבעל טוען שהוא היחיד ששומע ממני את המילה לא) וכך מצאתי את עצמי ביום חמישי האחרון עם 2 פוליגל ענקיים ושקית סול צבעוני...מתכננת את דמותו של יוסף...

בשישי ישבתי למפגש אישי עם יוסף...ציירתי אותו על דף ענק כדי ליצור לעצמי שבלונות, העברתי לסול, חתכתי, צבעתי עם אקרילים והתחלתי לחבר אל הפוליגל...
בשבת בבוקר עשיתי לו בוק צילומים (שיצאו די מעפנים לאור מזג האויר החורפי) והבוקר כאמור שמנו פעמינו לגן...

עוד לא נכנסתי טוב בדלת הגן והגננת פערה עיניים "יו, איך אני מתרגשת!" (לא הבנתי ממה...יוסף היה הפוך עם הגב אליה וכל מה שהיא ראתה היה פוליגל לבן, אבל מי יודע, אולי אחרי כל כך הרבה שנות נבירה במחסן החומרים, פוליגל עושה לה התרגשות)...
סובבתי את הפלסטיק הענק והלסת שלה שאיימה לטאטא את הרצפה כבר עשתה את העבודה בשלב הזה...
היא קראה בהתלהבות לסייעת (שמיד קפצה ונידבה אותי בלי עפעוף לעצב להם את תפאורת חנוכה!)
בקיצור, היתה התלהבות גדולה...גאיה התלהבה בעיקר מהעובדה שיוסף היה בגובה שלה...(במקור הוא יצא לי קצת יותר גבוה, אבל נאלצתי "לקצץ" אותו כי הוא לא נכנס בפוליגל...)

הסיפור מספר על יוסף, שהיה לו מעיל משובץ, בלוי ושחוק...

יוסף ממחזר אותו (כי חבל לזרוק...) והופך אותו למעילון קצר...

וכשזה נשחק ומתבלה, הוא הופך אותו לאפודה...

וכשהאפודה מתבלה, הוא הופך אותה לצעיף...

ואת הצעיף הבלוי, הופך לעניבה...

 

(גאיה היתה חייבת לנסות את העניין בעצמה)

 

את העניבה הבלויה הפך למטפחת לצוואר...

וכשהיא נשחקה, עשה ממנה כפתור...שגם הוא בסופו של דבר נעלם...

המעיל היה מעין פאזל למעשה, שבכל שלב בסיפור, הילדים יכולים להוריד את החלקים המיותרים ממנו (אותם הדבקתי עם סקוצ'ים)...את החלקים הקטנים - צעיף, עניבה ומטפחת, הכנתי כחלקים נפרדים שהוסתרו בכיס בגב הפוליגל ומשם נשלפו בזמן המתאים...
בסוף אותו יום שמעתי מגאיה חוויות מהמפגש של כל ילדי הגן עם יוסף...לפחות עשיתי להם נחמד בלב ☺

                               
                                             ♥ ♥ ♥ ♥  ♥ ♥ ♥ ♥  ♥ ♥ ♥ ♥  ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥

ועוד לפני שיוסף נכנס אל חיינו, יצאתי לטיול גיבוש עם הכיתה של יובל...הייתי ההורה היחיד בטיול (בכל זאת כיתות ז'...כבר קצת פדיחה לצאת עם הורים לטיול...) והסיבה היחידה לכך היתה שלסייעת שלו לא התאפשר לצאת, אז אני קפצתי על ההזדמנות...יובל מבחינתו העדיף לא לצאת בכלל, אבל מאחר וזו פעילות לימודית לא הסכמתי שיוותר...
היעד: עיר הקודש
שעת יציאה (הזויה משהו): שש וחצי בבוקר!
בחמש וקצת הכרחתי את עצמי לקום, זה לא היה פשוט, עצמי לא ממש רצתה לקום, אחרי ויכוח קל היא הזיזה את עצמה...
הבעל טען שלפני שבע הם לא יזוזו וצדק! (איך אני שונאת להגיד את זה)...עזבנו את ביה"ס בשבע ארבעים...
הנהג שלנו, שלא נראה כל כך חבר'מן הפעיל דיסק עם מוזיקה מזרחית בכל הרמקולים באוטובוס...הרגשתי כמו בחגיגת טברנה מאשר בדרך לטיול בעיר הקודש...יובל התחיל "לאבד את זה" (כן, מוזיקה רועשת, הרבה ילדים צועקים/שרים/חופרים...זה לא בדיוק מה שהוא צריך) אז בסופו של דבר ביקשתי מאחת המחנכות שינמיכו...היא הורתה לנהג לסגור את המוזיקה וככה היא יצאה "הרעה" ולא אני...

הטיול סה"כ היה מעניין, אני באופן אישי אוהבת לטייל בירושלים ובכל פעם מחדש מתרגשת כאילו זו פעם ראשונה...אז אני נהניתי למרות שחזרתי לא מאופסת בעליל...נחתנו בבית בתשע בערב...בקושי הצלחתי למצוא את הדרך למקלחת...אבל כאמור היה כיף!
ועכשיו סיכום בתמונות...וגם קצת מילים ☺

הבית הראשון בשכונת משכנות שאננים

צועדים ברגל משכונת משכנות שאננים עד לעיר העתיקה (כמה קיטורים היו בדרך!)

עוצרים בדרך למנוחה קלה ותמונה כיתתית...

 

גם אתם רואים פה פרצוף של כלב??

השער הזה קרץ לי בסיור בעיר העתיקה...

במנהרות הכותל, נוגעים בכותל המערבי מצידו הפנימי...(כמה מטרים קדימה יותר יש מעין גומחה, שהיא למעשה המקום הקרוב ביותר אל קודש הקודשים, המקום "הכי הכי"...שם יושבות נשים ומתפללות)

עדיין במנהרות הכותל, המעברים שם צרים ויש גם צרים יותר ממה שבתמונה

 

ועוד פרצוף, עם כובע קטן...רואים את הגבה המורמת? את האף הקטנטן? את הלשון המשתרבבת? לי זה מזכיר קצת את דמות הקומיקס טינטין

ירושלים בערב, יש יותר מקסים מזה??

 

הדרכה - הדפס תחריט

טוב, אז אחרי שחפרתי לכם בפוסט הקודם על האומנות היפנית שראינו במוזיאונים ועל סדנת התחריט שיובל עשה במסגרת הסיור, הגיע הזמן להראות לכם הדרכה ביתית ליצירת הדפס תחריט (מוזמנות להכנס לפוסט הקודם לראות תמונות מהסדנה המקורית - המקצועית)..

מזהירה מראש, זה לא מושלם ולא מגיע לרמה של הדפס תחריט "מקצועי" או לפחות כזה שעושים עם מכבש של ממש, אבל זו פעילות כיפית שניתן לעשות לבד (לבעלות קאטלבאג ושאר מכשירי "מכבש")

אז מה צריך כדי להתחיל?
♥ משטח אקרילי כמו הלוחות האקרילים ששימשו פעם לאלבומים (אולי גם משטחי פלסטיק אחרים יתאימו, לא בדקתי...)
♥ מכשיר חד כלשהו, אני השתמשתי בחוד של מספרי ציפורניים ומכשיר ששימש אותי בעבר ליצירת פסי קיפול בנייר עד שנשבר לו העיגול בקצה.
♥ תמונה כלשהי אותה רוצים להדפיס.
♥ דף בריסטול בגודל שיתאים לתמונה או קצת יותר גדול
♥ "אמבטיית" מים (התמונה בהמשך)
♥ כמה דפים נקיים
♥ דיו בצבע רצוי (אני השתמשתי בשחור)
♥ מטלית לניקוי
♥ מכשיר "מכבש" כמו קאטלבאג ודומיו

עכשיו כשיש לנו את כלי העבודה, מתחילים...
מניחים את המשטח האקרילי מעל התמונה (כדאי להדביק את התמונה אל המשטח עם סלוטייפ כדי למנוע תזוזה). מתחילים לעבור על קוי המתאר בתמונה בצורה של חריטת פסים. באיזורים כהים בתוך התמונה כדאי לחרוט יותר ויותר, ככל שהחריטה תהיה עמוקה וצפופה, האיזורים האלו יהיו כהים ומודגשים יותר בהדפס.

כך נראית התמונה החרוטה בסופו של תהליך החריטה (מודה שקצת חיפפתי, כי היד כאבה לי, תהליך החריטה יכול להיות קצת מעיק ומכאיב, כי צריך להפעיל לחץ, ממליצה למצוא מכשיר שיש לו אפשרות אחיזה טובה, מספרי ציפורניים הם לא בדיוק אידיאליים כי הם צרים מבחינת האחיזה).

רואים את התמונה החרוטה?

מטבילים את דף הבריסטול באמבטיית המים שהכנו עד שהנייר רטוב, מוציאים את הנייר מהמים, מחזיקים אותו מעל הקערה עד שהוא מפסיק לטפטף (לא צילמתי את השלב הזה)

מניחים את דף הבריסטול בין כמה דפים ריקים ו"מגהצים" את הדפים לייבוש הבריסטול

מניחים את הבריסטול הלח בצד.

מטופפים עם הדיו על המשטח החרוט שלנו עד למילוי כל התמונה בדיו

כשהתמונה צבועה כולה בדיו, לוקחים את המטלית (אפשר להשתמש בחתיכת אל-בד) ובתנועות סיבוביות מורחים את הדיו על התמונה. התנועה הסיבובית גורמת לצבע להכנס היטב לחריצים החרוטים ובאותו הזמן מנקה את שאריות הדיו מסביב.

כדי להדגיש חלקים בהירים בתמונה, עוברים עם המטלית בעזרת האצבע על אותם חלקים שנרצה להבהיר

בשלב הזה יוצרים סנדביץ'. לוקחים את משטח A של הקאטלבאג, מניחים עליו משטח B, לוקחים את הבריסטול הלח שלנו, מניחים עליו בזהירות ועם כמה שפחות תזוזה את התחריט שלנו כשפניו פונים אל הבריסטול הלח (אולי כדאי להצמיד עם חתיכת סלוטייפ), לוקחים משטח B נוסף וכמה ניירות כדי לתת עובי (ניסיתי עם משטח C, זה היה עבה מדי...מציעה לכם לשחק עם העובי של הניירות שאתם מוסיפים כדי לבדוק את העובי המתאים לכם).
כשהסנדביץ' מוכן, מעבירים אותו בקאטלבאג, 2-3 פעמים.

וזהו, ההדפס שלכם מוכן, כל מה שנותר הוא לתת לבריסטול להתייבש לחלוטין ואז אפשר גם לצבוע...
זכרו שאם אתם רוצים לשמור על הכיוון המקורי של התמונה כדאי לצלם אותה הפוך ורק אז להעתיק אותה למשטח.

ניסיתם ליצור על פי ההדרכה? אתם מוזמנים לשתף בתוצאות :)