יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

נחגוג את חנוכה בריקוד ובשירה

שירים יד זה שהמשפט הזה גורם לו לקפצץ בעליצות!!
כשאני שומעת את המשפט הזה אני מיד נכנסת לכוננות, כוננות מצלמה בעיקר, אבל גם כוננות הגנה היקפית.
המחשבות על מסת הורים דחוסה, מליוני ידיים (טוב, רק עשרות) מורמות בגבהים שונים בדרך כלל מול הפרצוף שלכם עם אייפונים, מצלמות ולמגזימנים - טאבלט! כדי לצלם את הגוזל הפרטי כשהוא מסתובב כמו סביבון או צועד כמו מכבי, לא עושות לי חשק לחייך...מה ל'שות, לא אוהבת דוחק.
ובכל זאת, כשהקטנה הביאה את ההזמנה למסיבת החנוכה שלה, התרגשתי, בערך...(באמת? מסיבה ברבע לשמונה בבוקר? פלא שנראיתי זעופה, עייפה וסתם לא פוטוגנית?)

אין הרבה מה לספר, הנוהל הקבוע, עם מנורות אולטרה סגולות וילדים בחולצות לבנות, ריקודים שכבר ראיתי פעם בעבר, סופגניה נוטפת ריבה, חנוכיה יצירתית (של הגננת כנראה) וסביבון ממתקים (וזה עוד לפני שהתחיל חנוכה!! איזה כמויות ממתקים הולכות להצטבר אצלי בשביל משלוחי המנות של פורים!)

הקטנה היתה מבסוטית, השתתפה, רקדה ושרה והביאה גאווה רבה לביתנו...אז מה שנותר זה קצת תמונות...

את ה"תפאורה" אני עיצבתי, הגננת שמאוד התלהבה מיוסף (מהפוסט הקודם) נידבה אותי לפרויקט התפאורה...גם פה הכל עשוי סול, עליו ציירתי, הדבקתי וחיברתי לבד...לצערי צילומי התקריב לא יצאו משהו, אבל אפשר להתרשם גם ככה...לא?







 
 
גם אצל הבכור חגגו את חנוכה בשירה, אלא ששם זה היה קצת אחרת...ערב זמר קהילתי של שירים ישנים וטובים...
הגברברון, הצטרף באופן טבעי אל להקת הזמר הקהילתית של ביה"ס ...החזרות למופע של חנוכה (שכל קשר בינו לבין החג הינו מקרי ביותר ומסתכם בסופגניות המעלפות שחיכו על השולחנות) היו קדחתניות...זו כבר לא מקהלת ביה"ס היסודי, זו להקת זמר!
 
הגיע התאריך המיועד, אחרי שתי הופעות בוקר לפני תלמידים, הוא שוחרר הביתה למנוחה לקראת המופע העיקרי בערב...הלחץ בו היה הגברברון נתון יצא בצורת התפרצות זעם לא פשוטה, מה שלא הפריע לו להתעשת ולצאת לערב ארוך של חזרות, בלאנס ובסופם "ההופעה"...
 
אל הערב הוזמנו כל הורי התלמידים, הגיעו בעיקר הורי כיתות ז', אלו שעוד לא יודעים שלא חייבים להגיע לכל ערב קהילתי...אבל בינינו, היה שווה ומי שלא הגיע, הפסיד!
הקטנה הצטרפה אלינו וכולנו יחד, הלכנו לעודד את הגברברון...ולהתרגש יחד איתו...
והיה מרגש!
 
לראות אותו מופיע במופע מוזיקלי שכזה, לשיר יחד איתו, להחסיר פעימה כשהיה לו קטע שירה לבד ובעיקר לפגוש במקרה בסוף הערב את יו"ר ועדת ההשמה שרק כמה חודשים קודם לכן ניסתה לעזור לנו להשיג מקום בכיתת תקשורת (ובסופו של דבר זה לא צלח) ולשמוע ממנה שברגע ששמעה את שמו של יובל כשהציגו את חברי הלהקה, היא חיפשה אותי בין כל ההורים רק כדי לומר לי כמה שיובל מדהים, כמה שהיא התרגשה בשבילו ובשבילינו ולקבל ממנה חיבוק חם ואמיתי...זה הרגע שבו כבר היה לי קצת קשה להחזיק את הדמעות...
 
כך נראתה הבמה לפני תחילת המופע
 

 
אל להקת הזמר של ביה"ס הצטרפה להקת "קולות שלובים בעמק" - להקת זמר של מבוגרים מיישובי עמק יזרעאל, מה שעשה את הערב הזה אפילו מרגש יותר...

 
מכירים את השיר "אינני אשם" ששרה להקת בצל ירוק במקור? בסוף השיר יש חזרה על המילים "אינני אשם" בקול בס נמוך (נדמה לי ששמעון ישראלי שר אותן)? אז יובל קיבל את השורה הזו וכל כך הצחיק אותי לשמוע אותו שר כל כך נמוך...
 




 
 
הערב הזה עשה לי נוסטלגיה לשירים הטובים של פעם ומאז שהחלו החזרות אנחנו מסתובבים בבית ושרים שירים שכתב חיים חפר ואם גם לכם יש נוסטלגיה כזו, אתם מוזמנים להכנס לקישור הזה ולשיר יחד איתם :)
 
 
והנה עוד שיר שאנחנו לא מפסיקים לשיר בבית מאז... 
 
 



ביום ראשון מתחיל בלוג הופ עם הדרכות ופעילויות שונות לילדים לחנוכה,  בסופו ניתן לזכות בפרס!
גם אני משתתפת בבלוג הופ הזה, אז אל תשכחו לחזור לכאן ביום ראשון :)

ובינתיים שיהיה לכולכם חג חנוכה שמח, מלא אור, שמחה ושירים!

3 תגובות:

  1. שיהיו רק סיבות לחגוג..חנוכה שמח מותק!

    השבמחק
  2. ואל תגידי שלא התרגשת כשהקטנה הרימה ידים ורקדה.
    כמה פעמים שהייתי כבר במסיבות חנוכה אי אפשר שלא להתרגש.

    השבמחק
  3. סחטיין, הצלחת לצלם את הקטנה בכמה תמונות בלי אף ישבן/ מרפק/ מתניים/ ידיים של אמהות אחרות. או שאת נורא גבוהה או שיש לך פרוטקציה לשבת ביציע :-) .
    מבלי להכיר את יובל, התמוגגתי יחד איתך מנחת וגאוה.

    חנוכה של אור לכולנו

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)