יום שני, 12 בדצמבר 2011

פרופורציות...

אתמול...השעה שלוש ורבע...יובל ואני ממהרים לביה"ס...יום הורים...
לא באמת הייתי צריכה ללכת, אני הרי מדברת עם המורה על בסיס קבוע, נמצאת בביה"ס בפגישות צוות לגבי יובל ויודעת בדיוק מה קורה...אבל רציתי לשמוע גם מהמורים המקצועיים, ליצור איתם את הקשר האישי...אז הלכתי...

בזמן שהמתנו במסדרון עם עוד שתי ילדות שחיכו לאמא שבפנים וילד נוסף שהגיע עם אמא שלו...
הגיעה אחת האמהות מהועד, פנתה אליי ואל האמא הנוספת שהמתינה ואמרה..."אתן יודעות שעוד לא שילמתן דמי ועד כיתה?"

פה אני רוצה לעצור ולהבהיר כמה דברים...במהלך כל השנים, היינו הראשונים לשלם את דמי הועד, היו גם כמה שנים בהן אני עצמי הייתי הועד בכיתה וידעתי בדיוק על מה אני או אחרים משלמים...(מתנות סוף שנה למורה ולילדים, סופגניות בחנוכה ועוד הפעלות כיפיות במהלך השנה)...אף פעם לא שאלתי שאלות ולא התנגדתי.

השנה, באסיפת ההורים, הודיע לנו הועד כי יגבו 200 ש"ח, אבל כל כולם ילכו למסיבת סוף השנה של הילדים...בכל זאת, מסיימים כיתה ו'...
בביה"ס שלנו מתקיים אחת לחודש קיוסק, בו כל ילד מביא 8 ש"ח ומקבל תמורתם מאפה, שקית שתיה, שקית פופקורן או ממתק אחר...את הקיוסק מתפעלים תלמידי כיתות ו' ו- 8 הש"ח שמביא כל ילד אמורים ללכת למימון מסיבת סוף השנה של כיתות ו'...

ביודעי את הפרט הזה, החלטתי לבדוק את העניין, במיוחד לאור העובדה שלקראת הקיוסק הראשון השנה התבקשו כל תלמידי כיתות ו' להביא 3 שקיות פופקורן כל אחד וחבילת מפיות כתרומה לקיוסק, בנוסף ל-8 הש"ח שהם צריכים לשלם בעצמם לקיוסק...

פניתי לאחת מנציגות הועד של הכיתה המקבילה והתבררה לי התמונה...
"הכסף שנאסף מהקיוסק בכל חודש, מחצית ממנו הולך לכיסוי הוצאות המצרכים (המאפה והשתיה), ו-80 אחוז מהחצי הנותר הולכים לכיתות ו' (20% לשימוש ביה"ס...שיפוצים ועניינים אחרים)...
בשנה שעברה..." הוסיפה נציגת הועד "קיבלו כיתות ו' 10,000 ש"ח למסיבת סוף השנה!"

לא, לא התבלבלתי...10 אלפים!
"אז למה צריך עוד 200 ש"ח מכל הורה?" (תכפילו את זה בכ-70 תלמידי כיתות ו'), שאלתי...
"כי הכסף מהקיוסק לא מספיק!" 10,000  ש"ח לא מספיקים למסיבת סיום לכיתות ו'...
המשכתי לחפור ולנסות להבין, איך יתכן שסכום כזה לא מספיק...והתשובה שקיבלתי היתה שיש גם אפטר פארטי עם זיקוקים ותקליטן ובלגן...

זוכרים שהייתי ביום הורים? אז נחזור לשם...
"כן, אני יודעת שלא שילמנו דמי ועד, אני עוד מתלבטת בעניין, אני לא יודעת עדיין אם יובל ישתתף באפטר פארטי" עניתי לאותה אמא מהועד...

"אז מה, הוא גם לא ישתתף במסיבה בביה"ס?" היא שאלה ואני ניסיתי להבין מה הקשר...
"הכסף של הקיוסק לא מספיק גם למסיבה בבי"ס...מביאים כוריאוגרפית שעולה לא מעט כסף, כי למורות קשה גם להפיק את מסיבת הסיום ואח"כ יש את האפטר פארטי"

בשלב הזה יצאה הערסית שבי (כן, גם אצל האשכנזים יש ערסים ואני גיליתי את זו שבי ממש לאחרונה והאמת שאני די נהנית ממנה)...נבחתי על אותה אמא שאני לא מבינה בשביל מה הם צריכים כוריאוגרפיה שעולה כל כך הרבה כסף (ואם נתבסס על היכולות של המורה למחול שעבדה איתם על טקס רבין, לא הייתי נותנת לה גם 100 ש"ח) ושלא נשמע לי הגיוני הסכומים המטורפים האלו שהולכים למסיבת סיום, אנחנו מדברים על ילדים בכיתה ו'! בקצב הזה, מה יהיה בסיום התיכון? אני אצטרך לקחת הלוואה מהבנק?
איפה הפרופורציות? אח"כ מקשקשים על צדק חברתי! אפטר פארטי עם זיקוקים בכיתה ו'...נו באמת!

האמא כנראה קצת נבהלה ממני וענתה בשקט... "זה הילדים רוצים"
"נכון, אנחנו רוצים אפטר פארטי" התערבה פתאום הילדה שישבה בחוץ וחיכתה לאמא שבפנים...וחשבתי שעוד שניה אני נותנת לה כאפה כדי לאפס אותה...
אבל מה היא אשמה? אם אמא ואבא שלה דוגלים בגישה של אותה אמא מהועד, של "זה הילדים רוצים" והם קופצים על כל פיפס שלה לאייפון/טאבלט/סמארטפון/מסיבת יום הולדת על גג עזריאלי/נעלי מעצבים באלף ש"ח ושאר קשקושים...היא הרי לא יודעת משהו אחר...(ולמי שטרם יודע, אני לא גרה במקום יוקרתי...אני גרה בקריות, ליד חיפה...אבל השטיקים האלו מגיעים גם לפה)...

לסיום הדיון, האמא מהועד אמרה שהיא לא מחייבת אף אחד ושכל אחד יעשה מה שהוא חושב ועל פי העקרונות שלו...והותירה אותי עם תחושת הרצון שלי לעמוד על העקרונות מול תחושת האשמה שמישהו אחר יצטרך לממן את החלק של הבן שלי במסיבה (וזה לא יקרה)...

אני לא יודעת, אני לא חושבת שאני כזו מיושנת וברור לי שצריך להתאים את עצמינו לקידמה ומסיבות סיום של היום זה לא מסיבות הסיום שאני חגגתי בביה"ס, אבל אני חושבת שזה יצא מפרופורציות...

אני מרגישה שיש פה מצב שבו הילדים מכתיבים לנו את החיים (שהיו רוצים שיהיו להם כמו בסדרה ההיא והזאת בטלויזיה), אנחנו פוחדים להתעמת מולם ולהציב להם גבולות ובנוסף אנחנו כל הזמן מנסים להיות נחמדים ו"בסדר" בעיני האחרים...וזה יוצר מציאות דפוקה ועקומה...

אם למישהו יש מכונת זמן...הייתי שמחה לחזור אחורה, לאיזה כפר או קיבוץ בשנות החמישים...אני חושבת ששם הייתי מסתדרת מצוין!

9 תגובות:

  1. אני בשוק! השתגענו.
    איך ביה"ס מאשר דבר כזה?
    את כ"כ צודקת בקשר למחאה החברתית.
    היי חזקה.

    השבמחק
  2. מסכימה עם כל מילה שלך!

    השבמחק
  3. אני ממש מסכימה איתך, ואני בטוחה שעוד הרבה הורים מסכימים איתך. אם תפרסמי את הבלוג הזה את תראה כמה יסכימו איתך. הבן שלי בכיתה ב' ורוצה גם מלא דברים- פליסטיישן, איפוד וכדומה ואנחנו עומדים מולו ולא מסכימים אפילו של"כולם" יש. אותי מעצבן שילד בן 8 רק רוצה עוד ועוד מסכים לשחק בהם והורים לא מסוגלים להגביל את זמן המסך ואחר כך מתפלאים שהילדים לא עושים שום דבר אחר. עוד מציאות דפוקה קצת....

    השבמחק
  4. אכן יצאנו מפרופורציות! גם מסיבות יום הולדת לפעוטות בני 5 הפכו להיות הפקה בעלות מטורפת...

    השבמחק
  5. מבינה אותך . הכל מתחיל מהבית ומהחינוך ומהצבת גבולות שידוע שרבים אינם שומרים עליהם. אנחנו נתקלים בזה ביום יום וחבל. לא פשוט

    השבמחק
  6. מסכימה עם כל מילה שלך. אבל זה מתחיל עוד קודם... עם ברית/בריתה מפוצצים (אני לא אשכח איך במחלקת יולדות הייתה איתי בחדר בחורה שעברה קיסרי, בקושי זזה וקבעה לעוד4 ימים ספר, צלם ועוד לברית). וממשיך עם בת מצווה שלקראתה עושים בוק צילומים בהם הילדות מפזזות ונראות בנות 17 בבגדי בת 25 וכמובן שגם לבר/בת מצווה חייבים לצלם מראש קליפ שיהיה מה להראות לאורחים באירוע עם זיקוקים :)... לא יודעת, אולי אני תמימה וכשהילדים יגיעו לגיל הזה גם לי יהיה קשה להתנגד. אבל אני רואה את האחיינים של דותן שגרים בקיבוץ ומושב והם מצליחים לשמור על ילדות ותמימות לאורך יותר זמן. זה גם היה אחד השיקולים שלנו... אז בואי איתנו לקיבוץ :)

    השבמחק
  7. בד"כ אנילא מגיבה למרות שאני אוהבת את הפוסטים המקסימים שלך
    והגישה הבריאה שלך לחיים בכלל ולילדים בפרט
    אבל עכשיו אני מרגישה צורך לחזק את ידייך
    כן זה יצא מכלל שליטה
    ומותר וצריך וחייבים להציב גבולות לילדים
    אולי כדאי לעשות משאל בבית הספר
    לקבוע כללים לגבי הוצאות בבתי ספר
    כל אחד שיחנך איך שהוא רוצה בבית
    אבל פה זה כספי ציבור
    בהצלחה!!

    השבמחק
  8. מטורף לגמרי! את לא יכולה לדבר עם ההורים האחרת? עם המורות? בטוח יש שם אנשים שחושבים אחרת. ואת יודעת מה? התחושה שלי היא שזה בכלל לא משהו שמגיע מהילדים, אלא דווקא מההורים, שכל כך רוצים לתת, רק לא מתעלים את זה למקומות הנכונים. מאיפה ילד יודע שהוא רוצה כוריאוגרפיה??

    השבמחק
  9. זה באמת מוגזם.
    בשביל מה ילדין בו' צריכים את האפטר פארטי - לא מספיק הטקס-האירוע...

    חבל שיש הורים שלא חושבים ועושים רק מה שהילדים רוצים :-(

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)