טוב, החופש ממש לא קורא לי...
איכשהו בחופש הגדול אני "עובדת" יותר...לפחות הקטנה עדיין במסגרת חינוכית עד אמצע אוגוסט...אם כי אני מודה שעצם זה שלא אצטרך להלחם כל יום על שיעורי בית ועל עניינים חברתיים, זה קצת מרגיש כמו חופש...
מי שכן יוצאת לחופש היא מנהלת ביה"ס של יובל, היא פורשת...
לפני כחודש יובל חזר עם דף ובו היא מסכמת תקופה ומודיעה על פרישתה...אחרי ההלם הראשוני (שונאת פרידות ושינויים, זה משבש לי את כל סדרי העולם...שלא לדבר על יובל שמראה סימני התחרפנות קשים בשבועיים האחרונים, לקראת סיום שנת הלימודים)...היה לי ברור שאני מכינה לה אלבום תמונות למזכרת...עברנו יחד דרך ארוכה, לא תמיד קלה (במיוחד השנה, למי שעקב אחרי הבלוג) אבל המטרה שלנו היתה משותפת...לעזור ליובל...
עברתי על מליון התמונות שיש לי ודליתי מתוכן את התמונות בה מופיעה המנהלת...
שלחתי מיילים למורות שנוהגות לצלם בכל אירוע בית ספרי, שישלחו לי תמונות...הורדתי תמונות מהאתרים הכיתתיים, הצטיידתי בכמה שיותר תמונות...והתחלתי לעבוד...
בשבוע האחרון הילדים ראו בעיקר את הגב שלי, כי עבדתי על האלבום בלי הפסקה (טוב, זה לא נכון...היה לי ממש ממש קשה לשבת ומצאתי את עצמי קמה כל 10 דקות, עושה סיבוב בבית וחוזרת לשולחן)...
האלבום בגודל 15X20 ומרבית הדפים הם מיני אלבומים בפני עצמם (אינטראקטיביים כאלו...פותחים, סוגרים, מרימים, מוציאים)....
האלבום מזכיר קצת את האלבום שהכנתי למידד ליום נישואינו האחרון...
הבוקר ליוויתי את יובל לביה"ס ונשארתי לצפות בטקס לסיום שנת הלימודים, היה מרגש כמובן...
העברת הדגלים מבוגרי ביה"ס לתלמידי כיתות ה' (ביניהם יובל שלי), טקס הפרידה מהמנהלת...היה חנוק...
כשהסתיים הטקס ניגשתי אל חדר המנהלת והגשתי לה את האלבום...
אחרי חששות ראשונים להרוס את העטיפה היפה, היא הוציאה את האלבום, עברה דף דף, הרימה, פתחה, התרגשה, התלהבה...קשה לי להעביר במילים את ההתרגשות וההתפעלות שלה, אז תצטרכו פשוט לסמוך עליי...
(כשאספתי את יובל בצהריים ראתה אותי אחת המורות וסיפרה שהמנהלת הראתה להן את האלבום והוא כל כך מרגש ומדהים...היתה התלהבות)...
רגע לפני שהלכתי, התחבקנו המנהלת ואני והיא אמרה לי מילים שגורמות לי לדמוע בכל פעם שאני נזכרת בהן...
היא אמרה לי שאני אמא מדהימה, שאני נלחמת, שאני לביאה...
זה ריגש אותי, כי הייתי בטוחה שהיא חושבת שאני "עושת צרות" (כבר אמרתי שהיתה לנו מלחמה לא פשוטה בתחילת שנה?) ובסוף מסתבר שהיא ראתה אמא שנלחמת עבור הבן שלה (מה שנראה לי טריוויאלי לחלוטין...כאילו, זה הבן שלי...)...
בקיצור, היה מרגש לכל הצדדים...
אז לפני שאני הופכת פה לשלולית...פשוט אתן לתמונות לדבר...(אני לא מעלה את כולן, רק מדגם מייצג וגם זה הרבה...)
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
זה הכרטיס שצורף לאלבום...
אני בטח נשמעת כמו תקליט שבור, אבל אני שונאת להכין כרטיסים...לשמחתי הפעם לא התאמצתי הרבה והשאריות שנשארו על השולחן מהאלבום, מצאו את דרכן ליצירת הכרטיס...
![]()
ואם אנחנו עדיין באוירת סוף שנת הלימודים...לפני כמה פוסטים העליתי נרתיקים שהכנתי כמתנות סוף שנה, אבל לא יכולתי לחשוף עבור מי הם, אז היום אחרי שכל המתנות כבר נמסרו אני יכולה לספר שאת שני הנרתיקים מהפוסט ההוא קיבלו שתי הסייעות של יובל ואת הקלמר בתמונה למטה קיבלה המחנכת שלו (ששמה רקום עליו ומסיבה פשוטה זו לא יכולתי להעלות אותו לבלוג עד היום)...
![]()
כל המתנות נארזו יפה יפה...
![]()
איכשהו בחופש הגדול אני "עובדת" יותר...לפחות הקטנה עדיין במסגרת חינוכית עד אמצע אוגוסט...אם כי אני מודה שעצם זה שלא אצטרך להלחם כל יום על שיעורי בית ועל עניינים חברתיים, זה קצת מרגיש כמו חופש...
מי שכן יוצאת לחופש היא מנהלת ביה"ס של יובל, היא פורשת...
לפני כחודש יובל חזר עם דף ובו היא מסכמת תקופה ומודיעה על פרישתה...אחרי ההלם הראשוני (שונאת פרידות ושינויים, זה משבש לי את כל סדרי העולם...שלא לדבר על יובל שמראה סימני התחרפנות קשים בשבועיים האחרונים, לקראת סיום שנת הלימודים)...היה לי ברור שאני מכינה לה אלבום תמונות למזכרת...עברנו יחד דרך ארוכה, לא תמיד קלה (במיוחד השנה, למי שעקב אחרי הבלוג) אבל המטרה שלנו היתה משותפת...לעזור ליובל...
עברתי על מליון התמונות שיש לי ודליתי מתוכן את התמונות בה מופיעה המנהלת...
שלחתי מיילים למורות שנוהגות לצלם בכל אירוע בית ספרי, שישלחו לי תמונות...הורדתי תמונות מהאתרים הכיתתיים, הצטיידתי בכמה שיותר תמונות...והתחלתי לעבוד...
בשבוע האחרון הילדים ראו בעיקר את הגב שלי, כי עבדתי על האלבום בלי הפסקה (טוב, זה לא נכון...היה לי ממש ממש קשה לשבת ומצאתי את עצמי קמה כל 10 דקות, עושה סיבוב בבית וחוזרת לשולחן)...
האלבום בגודל 15X20 ומרבית הדפים הם מיני אלבומים בפני עצמם (אינטראקטיביים כאלו...פותחים, סוגרים, מרימים, מוציאים)....
האלבום מזכיר קצת את האלבום שהכנתי למידד ליום נישואינו האחרון...
הבוקר ליוויתי את יובל לביה"ס ונשארתי לצפות בטקס לסיום שנת הלימודים, היה מרגש כמובן...
העברת הדגלים מבוגרי ביה"ס לתלמידי כיתות ה' (ביניהם יובל שלי), טקס הפרידה מהמנהלת...היה חנוק...
כשהסתיים הטקס ניגשתי אל חדר המנהלת והגשתי לה את האלבום...
אחרי חששות ראשונים להרוס את העטיפה היפה, היא הוציאה את האלבום, עברה דף דף, הרימה, פתחה, התרגשה, התלהבה...קשה לי להעביר במילים את ההתרגשות וההתפעלות שלה, אז תצטרכו פשוט לסמוך עליי...
(כשאספתי את יובל בצהריים ראתה אותי אחת המורות וסיפרה שהמנהלת הראתה להן את האלבום והוא כל כך מרגש ומדהים...היתה התלהבות)...
רגע לפני שהלכתי, התחבקנו המנהלת ואני והיא אמרה לי מילים שגורמות לי לדמוע בכל פעם שאני נזכרת בהן...
היא אמרה לי שאני אמא מדהימה, שאני נלחמת, שאני לביאה...
זה ריגש אותי, כי הייתי בטוחה שהיא חושבת שאני "עושת צרות" (כבר אמרתי שהיתה לנו מלחמה לא פשוטה בתחילת שנה?) ובסוף מסתבר שהיא ראתה אמא שנלחמת עבור הבן שלה (מה שנראה לי טריוויאלי לחלוטין...כאילו, זה הבן שלי...)...
בקיצור, היה מרגש לכל הצדדים...
אז לפני שאני הופכת פה לשלולית...פשוט אתן לתמונות לדבר...(אני לא מעלה את כולן, רק מדגם מייצג וגם זה הרבה...)
זה הכרטיס שצורף לאלבום...
אני בטח נשמעת כמו תקליט שבור, אבל אני שונאת להכין כרטיסים...לשמחתי הפעם לא התאמצתי הרבה והשאריות שנשארו על השולחן מהאלבום, מצאו את דרכן ליצירת הכרטיס...
כל המתנות נארזו יפה יפה...
אז זהו, הסתיימה לה שנת הלימודים, שתהיה לכולם חופשה נעימה ובטוחה!
יופי שמחה שהספקת בסוף ושנרשמה התלהבות והתרגשות מצד המנהלת. ומה שהיא אמרה לך את באמת כזו - את רק לא יודעת עד כמה.
השבמחקדרך אגב מאיפפה הכותרת לאלבום? אהבתי.
הקלמר מקסים שמחה לראות שאת מתקדמת בתפירה.
תודה מותק :-)
השבמחקליאת הציעה את הכותרת...יש לה הברקות לילדה ;-)
מקסים, מאוד מרגש.
השבמחקזהו, בלוגר שיחרר ממך את הלחץ:)
סופשנה מתיש!
אהבתי מאוד את האלבום, כל הכבוד שחשבת על המנהלת.
ודרך אגב רק עכשיו ראיתי את הפוסט עם הנרתיקים והתמונות של גאיה מהממות הכי...האחרונה:)
מקסים!
השבמחקהקונספט מקסים. אהבתי את כל הפתתיחות השונות של הדפים באלבום (:
השבמחקחופשה מהנה (:
יעל
איזה מיני מושקע - אחד המושקעים שראיתי. מקסים !!
השבמחקאיזה יופי של פוסט - מרגש כל כך!
השבמחקוהמיני אלבום מקסים!!
אפילו אני התרגשתי...
מיכל
אלבום מקסים ומתנות יפהפיות, מתי את מספיקה?
השבמחקאיזה אלבום משגע! אני מנסה לחשוב על מנהלת בית ספר שלא מצויה בעולם הסקראפ ומקבלת מתנה כל כך מקסימה, אישית ונוגעת... אני יכולה לתאר לי שהיתה מאוד מאושרת!
השבמחקוואו!!!!
השבמחקאת לא נורמלית! איזו השקעה! איזה אלבום מדהים ומושקע. אוהבת את כל הפתיחות, הרמות, הוצאות וכו...
בנות, תודה על הפרגון, איזה כיף לקרוא את התגובות שלכן :-)
השבמחקמקופלת, את שואלת מתי אני מספיקה? את? חשבתי שזו שאלה שאני שאלתי אותך ;-)
האלבום מקסים! לא יאומן שהוא נעשה בשליפה.... ואני לא יודעת אפילו למה, אבל הדף של יום הזיכרון (אני חושבת... יש שם אנדרטה וזרים) מצא חן בעיניי במיוחד.
השבמחקחוץ מזה מה זה האנטי הזה? הכרטיס יצא מקסים!
תודה תמי...
השבמחקגם אני אהבתי את הדף הזה...בכלל נתתי לו תשומת לב קצת אחרת מלשאר הדפים, אולי בגלל המעמד, אולי בגלל שיובל הופיע באותו טקס וזה לווה בהרבה קושי רגשי...
ולגבי הכרטיס...לא יודעת, כשאני מגיעה להכנת כרטיסים, אני מראש מגיעה בתחושה של "איזה באסה"...
ריגשת. איזה יופי של מתנה. היא פשוט מקסימה, מלאת מחשבה, משמחת כ"כ ומרגשת! דרך טובה לסיים תקופה.
השבמחקמקוה שהשינויים הקרובים יעברו בקלות יחסית ויהוו פתח לתקופה חדשה וטובה אף היא... :)
יצא מקסים ומרגש!!!! מניסיון, אלבום תמונות זו מזכרת שכל פעם שפותחים מתרגשים מחדש.
השבמחק* כשראיתי את הכותרת חשבתי "איך לא חשבנו על זה קודם"....
פוסט מרגש
השבמחקיצא לך מיני אלבום מהמם
כל הכבוד על ההשקעה והזמן
מאחלת חופש גדול כייפי
אשמח אם תבואי לבקר בבלוג שלי
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=picpuk
אלבום מדהים ומושקע.
השבמחקכמה מפתיע היה להיכנס לבלוג שלך בפעם הראשונה ולקרוא את הפוסט המרגש הזה ולגלות שאת מקרית אתא (וגם אני).
נעים לראות שסוף סוף יש מישהי בקירבתי העוסקת בסקראפ.הלוואי ונוכל להיפגש מתישהו ואולי אוכל ללמוד ממך קצת.
חופשה נעימה
דפנה
דפנה, את מוזמנת לכתוב לי מייל: adiyaber@gmail.com
השבמחק