מצווה? חשבתי שזה מה שאני עושה כשהצעתי לאבא שלי לבוא להתארח אצלינו בחג, במקום להשאר לבד בבית הריק, במצב רוח מדוכא, בזמן שזוגתו שוכבת מחוסרת הכרה ומונשמת בביה"ח...
בדיעבד, זו היתה מצווה, אבל המצווה הזו גזלה ממני כוחות נפשיים...
זה לא שהייתי צריכה לטרוח או לעשות הרבה, התארחנו לארוחת החג אצל ההורים של הבעל ואבא שלי הצטרף אלינו, אבל בכל פעם שהוא קיבל טלפון מביה"ח שעדכן אותו במצבה של זוגתו, הוא נכנס לסערת רגשות ושפת הגוף שלו זרקה אותי שנים אחורה, לימי הילדות שלי...(קוראות המגזין "סקראפהוליק" ז"ל אולי זוכרות את וידוי העורכת שלי בגליון חנוכה, כשנסענו למעון לנשים מוכות לתרום את התוצרים היפייפיים שלהן...ומי שלא הספיקה להכיר את המגזין, יכולה אולי לנחש כבר על מה אני מדברת כשאני אומרת "הילדות שלי")...
בקיצור, עבורי זה היה די טראומתי ולמרות שהכוונה שלי היתה טובה ולמרות שאספתי כוחות לתמוך באבא שלי אחרי כל שיחת טלפון כזו , חיכיתי שהחג יסתיים ואקבל את השקט הנפשי שלי חזרה...
לצערי אין לי תמונות אופייניות מהחג עצמו (לא הייתי ממש במצב לצלם), אבל יום לפני ערב חג, גאיה חזרה מהגן עם טנא קטן וחמוד שהכינו להם, בו היו כמה פירות, ירקות ומעדן חלב (כן, גן משקיע)...לא הספקתי לצלם את הטנא עם תכולתו, אבל הספקתי לצלם את גאיה עושה בו שימוש...תודו שיש לי ילדה יצירתית...
ואם מדברים על הילדה היצירתית, במסגרת נסיונות התפירה שלי, תפרתי לה תיק יצירה ... אין לי הדרכה ספציפית, שוטטתי ברחבי הרשת, ראיתי כמה דוגמאות, הבנתי את הרעיון הכללי והכנתי משהו עם מידות שיתאימו למה שאני חושבת שצריך שיהיה בו, כולל תאים קטנים לטושים...הוספתי גם תא חיצוני קטן למדבקות, עליו החתמתי את השם עם שבלונה וצבע אקרילי...
העניין הוא שלא ממש לקחתי בחשבון את גודלה של הפעוטה היצירתית ביחס לתיק ויצא שהוא קצת "גדול עליה"...במיוחד הרצועות...
אבל יצא תיק בצבעים עליזים שמתאים לילדה עליזה ושטותניקית (ע"ע גאיה או בשמה החדש "לא בא לי!") ואני אוהבת את התוצאה...וגם את הילדה ;)
את הבד המפוספס והמקסים קיבלתי מליאת...תראו את הצד השני שלו (כן, בד דו צדדי)...נכון מדליק??
ובהמשך לפוסט הקודם, תפרתי עוד נרתיק שהוא למעשה קלמר, כמתנת סוף שנה, אני לא מעלה תמונה שלו עכשיו כי רקמתי עליו שם ואני לא רוצה להרוס את ההפתעה...אבל מלבד רקמת השם שדרגתי את הרוכסן שלו ובאותה הזדמנות החלטתי לשדרג גם את הרוכסן של אחד הנרתיקים הקודמים שהכנתי...
הרעיון לשדרוג הרוכסן לא שלי, הוא לקוח מהבלוג של היוצרת המדהימה הזו...
במקרה היו לי שלושה גדילים קנויים בבית (שגם התאימו בצבע), אבל בעזרת הדרכה נפלאה של זיקוקית אפשר להכין אותם לבד באילו צבעים שרוצים...
אני במוד של יצירה...ויש לי מספיק פרויקטים להכין ולסיים...אז איך אומרים? הייתי פה...
בדיעבד, זו היתה מצווה, אבל המצווה הזו גזלה ממני כוחות נפשיים...
זה לא שהייתי צריכה לטרוח או לעשות הרבה, התארחנו לארוחת החג אצל ההורים של הבעל ואבא שלי הצטרף אלינו, אבל בכל פעם שהוא קיבל טלפון מביה"ח שעדכן אותו במצבה של זוגתו, הוא נכנס לסערת רגשות ושפת הגוף שלו זרקה אותי שנים אחורה, לימי הילדות שלי...(קוראות המגזין "סקראפהוליק" ז"ל אולי זוכרות את וידוי העורכת שלי בגליון חנוכה, כשנסענו למעון לנשים מוכות לתרום את התוצרים היפייפיים שלהן...ומי שלא הספיקה להכיר את המגזין, יכולה אולי לנחש כבר על מה אני מדברת כשאני אומרת "הילדות שלי")...
בקיצור, עבורי זה היה די טראומתי ולמרות שהכוונה שלי היתה טובה ולמרות שאספתי כוחות לתמוך באבא שלי אחרי כל שיחת טלפון כזו , חיכיתי שהחג יסתיים ואקבל את השקט הנפשי שלי חזרה...
לצערי אין לי תמונות אופייניות מהחג עצמו (לא הייתי ממש במצב לצלם), אבל יום לפני ערב חג, גאיה חזרה מהגן עם טנא קטן וחמוד שהכינו להם, בו היו כמה פירות, ירקות ומעדן חלב (כן, גן משקיע)...לא הספקתי לצלם את הטנא עם תכולתו, אבל הספקתי לצלם את גאיה עושה בו שימוש...תודו שיש לי ילדה יצירתית...
ואם מדברים על הילדה היצירתית, במסגרת נסיונות התפירה שלי, תפרתי לה תיק יצירה ... אין לי הדרכה ספציפית, שוטטתי ברחבי הרשת, ראיתי כמה דוגמאות, הבנתי את הרעיון הכללי והכנתי משהו עם מידות שיתאימו למה שאני חושבת שצריך שיהיה בו, כולל תאים קטנים לטושים...הוספתי גם תא חיצוני קטן למדבקות, עליו החתמתי את השם עם שבלונה וצבע אקרילי...
העניין הוא שלא ממש לקחתי בחשבון את גודלה של הפעוטה היצירתית ביחס לתיק ויצא שהוא קצת "גדול עליה"...במיוחד הרצועות...
אבל יצא תיק בצבעים עליזים שמתאים לילדה עליזה ושטותניקית (ע"ע גאיה או בשמה החדש "לא בא לי!") ואני אוהבת את התוצאה...וגם את הילדה ;)
את הבד המפוספס והמקסים קיבלתי מליאת...תראו את הצד השני שלו (כן, בד דו צדדי)...נכון מדליק??
ובהמשך לפוסט הקודם, תפרתי עוד נרתיק שהוא למעשה קלמר, כמתנת סוף שנה, אני לא מעלה תמונה שלו עכשיו כי רקמתי עליו שם ואני לא רוצה להרוס את ההפתעה...אבל מלבד רקמת השם שדרגתי את הרוכסן שלו ובאותה הזדמנות החלטתי לשדרג גם את הרוכסן של אחד הנרתיקים הקודמים שהכנתי...
הרעיון לשדרוג הרוכסן לא שלי, הוא לקוח מהבלוג של היוצרת המדהימה הזו...
במקרה היו לי שלושה גדילים קנויים בבית (שגם התאימו בצבע), אבל בעזרת הדרכה נפלאה של זיקוקית אפשר להכין אותם לבד באילו צבעים שרוצים...
אני במוד של יצירה...ויש לי מספיק פרויקטים להכין ולסיים...אז איך אומרים? הייתי פה...
אוף כתבתי תגובה והבלוגר הזה מעצבן!!
השבמחקכיף שיש לך מוד יצירתי(גם לי יש וזה נפלא) גאיה מקסימה עם הטנא ועם התיק המהמם שתפרת לה ובכלל נחמד לי לראות שאת משתמשת בדברים שסתם שכבו אצלי.
נשיקות!
ליאת
תיק היצירה מקסים ושמח, הצבעים אכן עליזים ומתאימים לבעלת התיק :-)
השבמחקעם כמה תפרים אחד את יכולה לקצר קצת את הרצועות - ובעתיד לפרום אותם לגובה המתאים...
יופי של בד. ושל תיק! הוא ממש מגניב :) וגאיה יפהפיה...!
השבמחקשולחת לך חיבוקים וכוחות מכאן!!!
כל פעם אני כותבת מחדש: אי אפשר לעמוד בקסמיה של גאיה! מתוקה אמיתית! בטוחה שהיא נותנת לך כוחות להמשיך הלאה גם אם יש באמצע חגים לא פשוטים... משפחה לא בוחרים...
השבמחקאיזה תיק חמודי תפרת לה, והילדה, איזה ממי, חבל על הזמן.
השבמחקקודם כל - את אשה מדהימה!!!
השבמחקחוץ מזה גאיה כובשת ואכן מאוד יצירתית, אבל ברור שמתחת לעץ תפוח לא נופל אגס :-)
התיק שתפרת לה מהמם! הבדים יפיפיים.
אהבתי את תמונת הטנא על הראש, שיש בה המון. יש בה את עולם הילדים, המחשבות שלהם, הרצונות שלהם, המרדנות שלהם והכיפים שלהם. (וכמובן המתיקות שלהם).
השבמחקתיק היצירה כל כך יפה, כיף כיף כיף לראות.