קופסת כרטיסים ותמונות מטופלות

חוץ מדינה ודונה האמריקאיות שנותנות לי השראה (ויש עוד כמה...רק שטרם יצא לי לעשות משהו בהשראתן), יש גם יוצרות ישראליות שמלבד להשרות עליי השראה, גורמות לעור שלי להוריק! (מקנאה...דא...)
אחת מהן היא חגית, הידועה בכינויה "משחק מילים"...
מלבד היותה בחורה לבבית, חייכנית ומקסימה (כן, פגשתי אותה רק פעם אחת, אבל זה הספיק כדי לבסס את הרושם שהיא משאירה אחריה בכל מקום)...היא בחורה מוכשרת מאוד וכל דבר שהיא יוצרת, גם אם הוא לכאורה לא מושלם, נראה פשוט כמו יצירת אומנות מופלאה!

את הבוקר פתחתי עם קפה ועדכון מהבלוג של חגית, על סדנא שהעבירה בנושא תמונות מטופלות...
התוצרים האישיים שלה ותוצרי הבנות היו כל כך מופלאים שהדגדוג באצבעות לא הניח לי!
החלטתי שגם אני רוצה, כאן ועכשיו...(לפעמים אין לי את הסבלנות הדרושה לארגון סדנא, מה גם שהמרחק הגיאוגרפי במקרה הספציפי לא ממש תורם)...

אז עשיתי חיפוש ומחקר זריז ברחבי הרשת בנסיון להבין את הטכניקה, כשמצאתי את מבוקשי...פשפשתי בערימת תמונות ישנות, כאלו שנמצאות אצלי באלבומי "תמונות מעפנות שיצאו נורא, אבל אין לי לב לזרוק אותן"...
דליתי 3 תמונות מלפני 13-18 שנה והתחלתי להתנסות...(אני עדיין מנסה להתאושש מההבנה שהתמונות האלו צולמו לפני כל כך הרבה שנים! אני זוכרת בדיוק את הסיטואציות בהן הן צולמו, הזכרון שלי לא מחזיק לטווח כל כך רחוק!)
התלהבתי מאוד כשראיתי שזה מצליח...למרות שהבעל הסתכל, הרים גבה ואמר שזה נראה כאילו ציירתי ציור של ילדים, גזרתי תמונות והדבקתי...(איזה חוסר הבנה!) לכן החלטתי לחלוק אתכם...בידיעה שקוראים אותי גם אנשים שמבינים קצת יותר ממנו בתחום...

* תתעלמו מאיכות התמונות עליהן עבדתי, כפי שכתבתי, הן מאלבומי ה"תמונות מעפנות, באיכות זוועה ופוזות שכדאי לגנוז"...

אין ספק שיש לי עוד במה להתנסות בתחום...אבל ליום אחד זה מספיק...

ואם כבר טרחתי לצלם...אז באותה הזדמנות צילמתי קופסת כרטיסים שהכנתי לפני יותר משבועיים, ככה בלי הרבה תכנון... פשוט כי התחשק לי להכין משהו (רואים שאין ממש תכנון, את הקופסא הכנתי מהראש, בלי סקיצה מוכנה או מידות...הכרטיסים שנוצרו משאריות בריסטול, אינם תואמים בגודל לקופסא...אבל לא ממש אכפת לי, כי זה לשימוש עצמי...)

החלטתי להכין כרטיסים, בעיקר בגלל הפוביה שלי לגביהם...וגם כי תמיד טוב שיהיו כמה כרטיסים ב"שלוף"...

אהבתי את מה שיצא, חלקם קצת יותר, חלקם פחות (כמו הראשון למשל...)

אבל בעיקר אהבתי את שילוב הצבעים של דף הפייזלי שנתן את הקו המנחה לכל הכרטיסים ולקופסא...

זהו, עכשיו חוזרת לשולחן העבודה...יש לי פרויקט קטן עם דד ליין שמחכה לי...

Pin It