טוב, היא לא באמת השתגעה, זה שלב כזה בהתפתחות של תינוקות וברגע שאני מתחילה לתהות על פשר השגעונות החדשים של הגברת, יום לאחר מכן נוחת בתיבת המייל שלי "עדכון גדילה והתפתחות" מאיזה אתר אמריקאי שאליו נרשמתי ומספר לי איך בכל רחבי העולם, פעוטות (היא כבר נקראת פעוטה...מתי זה קרה??) עושים בדיוק את אותם "שיגועים" להורים שלהם...
צרת רבים, חצי נחמה? אולי...אבל אין ספק שאני כבר משתגעת!!
ברגעים אלו ממש, אני מטביעה את יגוני בכתיבת הרשומה הזו, זה עדיף על פני דרכים אחרות כמו עישון (לא עישנתי, למה שאתחיל עכשיו?), שתיה (מתמסטלת מריח של יין תירוש) או אכילה (עד שהצלחתי להכנס לקטגוריית משקל נוצה??)...
טוב, דרך נוספת היא פשוט לתלות את עצמי על הוילון באמבטיה...אבל אז עוד יכולים להאשים אותי שהזנחתי את ילדיי בכך שהתאבדתי בלי להשאיר אותם בהשגחת מבוגר...
מאז החלימה הגברת (בעצם עוד קצת לפני, אבל כנראה שהשקט ששרר כאן בשלושת ימי מחלתה מעצים את זה עכשיו) היא לא מפסיקה לצווח! כמו טווס! אבל בזמן שחיטה...
היא צווחת כשאחיה מתקרב אליה (ברור, גם אני הייתי צווחת במצב כזה) והיא צווחת כשהוא מתרחק...
היא צווחת כשהיא עייפה והיא צווחת כשהיא מתעוררת מהשינה, היא צווחת כשהכדור נכנס תחת המיטה וגם כשמוציאים אותו משם, היא צווחת כשלא נותנים לה אוכל והיא צווחת גם בזמן האוכל...היא צווחת כשהיא עומדת והיא צווחת כשהיא יושבת...טוב, הבנתם את הרעיון, כן?
מאז התחיל שגעון הצווחות, אני מתפללת כל לילה לפני השינה ומבקשת להתעורר חירשת...אבל אלוהים לא באמת אוהב אותי...
נוסיף על הצווחות שלה גם את הווקאליות העצומה של אחיה (שהיא פועל יוצא של ה"עניינים" שלו...) וקיבלתם פה בית משוגעים בקטנה, אז אל תתפלאו אם בפעם הבאה שתרימו אליי טלפון, תשמעו מענה "בית משוגעים שלום, כל העמדות תפוסות, אחת מהגרון, אחת מחוץ לחלון ואחת מקבלת שוקים חשמליים"...
חוץ מלצווח יש לה עוד כל מיני שגעונות...כמו לבכות בכל פעם שהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה, או כשאנחנו סתם מתנהגים כמו הורים סתומים ולא מבינים למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "מה"...(אחרי כל ה"מה" שאנחנו שואלים אותה בנסיון להבין ממנה משהו, מה הפלא שאוצר המילים שלה מסתכם בשתי אותיות?)
הקטע החדש שלה הוא לאכול הכל לבד...שזה נפלא ונהדר, עד השלב שהיא תוקעת לגרון רבע פיתה כאילו היא נחש שמסוגל לבלוע פיל (ואז כולם קופצים מהכסא למבצע "חילוץ פיתה" לפני שהפיתה תתבע פיצויים) או שהיא סתם מתבלבלת בהבחנה ומאכילה את החולצה או השיער עם כפית מלאה בשמנת וכשהיא קולטת שפספסה את המטרה, היא שולחת יד לבדוק לאן זה נעלם ומורחת את הכל כאילו זה היה שמפו...העיקר שזה יהיה לבד!
ואם מתעקשים להאכיל אותה כי ממש אין חשק אח"כ לשבת ולפלות פתיתי אורז משערה, היא מסובבת את הראש, מרימה סנטר ומשלבת ידיים! (או בוכה...)
אין ספק, הקטנה נהייתה פושעת או כמו שאחיה אומר "עבריינית צעצוע"...אבל מגיע לי...כשגיליתי שיש לי בת בבטן התבאסתי וחששתי שתצא לי ילדה מפונפנת וממש קיוויתי לאיזו טום-בוי כמו שאני הייתי...אז מה אני מתלוננת עכשיו?
You get what you wish for!
הבכור בא אליי לפני יומיים ואמר "אמא, אני רוצה עוד אח"...
חשבתי לעצמי "איזה יופי!" ואמרתי: "הנה 100 ש"ח, לך תקנה בובת webkinz!"
אני, עם "עוד אחים" גמרתי!
ועכשיו אתן לכם עיצה קטנה, אם אתם בהריון או חושבים על ילדים או שיש לכם תינוקות רכים שזה עתה נולדו...תעשו לעצמכם טובה ואל תבזבזו כסף על משחקים מצ'וכללים! זה הכי מיותר שיכול להיות!!
לגברת יש ירושה מכובדת מהבכור, שלל משחקים וצעצועים ועוד כמה שקנינו לה באופן מיוחד...רק כדי שתהיה תוספת ורודה...אבל היא, יש לה דברים אחרים בראש...
הפלאפון של אבא, זה שמשנה צבעים ומחליף תמונות הרבה יותר מעניין מהמובייל המנגן שלה!
לשחק ב"בואו ננסה להוריד לאמא את המשקפיים ונראה מה יקרה אם זה יצליח" זה הרבה יותר משעשע מלשחק במשקפיים של "מר תפוח אדמה"...
לקחת לאמא את כל העטים, להחביא אותם מתחת לשטיח או בשקית האשפה או אפילו לקשקש איתם על הקירות זה הרבה יותר כיף מלבנות מגדלים בקוביות...
והכי הכי, לשבת על אמא בזמן שהיא עובדת עם חותמות ולדפוק עם הדיו על כל החותמות "כמו גדולה", זה הרבה יותר מעשיר מסתם לשרבט על יריעת נייר עם צבעים.
אז באמת, תעשו טובה ותחסכו...שיהיה לכם ממה לשלם אח"כ על פסיכולוגים!
חחחחחח תהיי חזקה מותק!!
השבמחקאת קורעת אותי!!
חחחחחחחחחחחחחחחח. מסכנה שכמותך... את צריכה חופש... ודחוף. חחחחחחח.
השבמחקגדול, כל כך משעשע ולצערי כל כך מוכר, אני יכולה לנחם אותך שהצווחות המעצבנות מתחלפות נורא מהר במילים ("שלי, לקח לי, תביא לי, לא רוצה, מכה, פצע, איה, עשה לי כואב, עשה לי, אכל לי...."), אז ממש יש למה לחכות.
השבמחקכמו תמיד, צחקתי עד כלות!! :-)
השבמחקוקדימה, לגן לכמה שעות, כך שיהיה לך גם זמן לא להשתגע... חחחחח
מקופלת...אין לך מושג כמה אני מחכה!!
השבמחקלבכור בגיל שלה כבר היה אוצר מילים יפה...
היא עוד תקועה בשלב ה"מה" והצווחות...
תודה על העידוד :-)
גלית, עם כל החרפון, אני לא ממש ממהרת לשלוח אותה לגן...
כרגיל, את משעשעת אותי כל כך!
השבמחקכמה שאני מבינה.... אבל חכי חכי... גיל שנתיים בפתח ;-)
ומסכימה לגמרי עם עניין הצעצועים!!!
מספיק כמה ארונות מטבח ואיזה מגירה או שתיים וזהו.
גלי צודקת, מספיק ארון אחד במטבח והם מלכים.... יש לי תינוק (פעוט כבר) בן שנה ו-8 חודשים. הוא כבר לא צווח, יותר מדבר ומצביע על מה שהא רוצה. אבל הצעצועים הם תמיד הפלאפונים שלנו (למרות שיש כמובן פלאפונים שלא עובדים וגם צעצועים אבל של אבא ואמא יותר כיף) והקציתי לו ארון תחתון אחד במטבח שבתוכו יש פלסטיקים וקופסאות שימורים קטנות. הוא עושה מהם אן-אן (אוטו...) תסריטי אותה ותראי לה כשתגדל, זה באמת צחוקים אמיתיים!!!!
השבמחקיפעת
אין ספק שתמיד כיף לקרוא את מה שאת כותבת אני צוחקת כאן והמתקינים של המקלחון חושבים שמשהו קרה לי....
השבמחקבוודאות הקטנה שלך מקסימה במיוחד כשהיא באמבטיה...
שלומית
אני מאוד מתחברת לנושא של לא לקנות משחקים. זה כזה בזבוז כסף. אם הייתי מפנה את הארון מכל המשחקים שהןם לא משחקים בהם היה לי כ"כ הרבה מקום לאיחסון ושלא תחשבי זה בסה"כ משהו כמו 1/4 ארוך בסה"כ. ועדיין אני שונאת משחקי קופסא וילדים לבד לא משחקים במשחקי קופסא אז משחקי הקופסא נוצרו לרווחתם של המוכרים/יצרנים ולצרתה של האמא שצריכה רק לאסוף אחרי הילדים. אני אמא שלא אוספת :-D
השבמחקאני רק הוסיף דף האינטרנט שלך למועדפים שלי. אני אוהב לקרוא את ההודעות שלך. תודה!
השבמחק