אפשר לשחרר אנחת רווחה והקלה...
טוב...סוג של...כי מיד עם סיומו התפניתי לנקיונות לקראת החג...כך שהקלה אין פה ממש, במיוחד לאור העובדה שגריזלדה המנקה בדיוק בחופשת מולדת בשבדיה (ברור לכם שאין לי מנקה, כן?)
ואם נחזור רגע ליריד...
היה כיף! ממש כך! אמנם אין לי הסטוריית ירידים ארוכה (שלושה, מתוכם אחד בישוב מבודד), אבל תמיד חזרתי מהם בתחושה של מפח נפש ובהחלטה המאוד החלטית שירידים זה לא בשבילי...
אלא שהפעם, חן חברתי היקרה הצליחה לשכנע אותי (גם אם לא היה לה מושג שהיא עושה את זה) לקחת חלק ביריד "נשים ונפלאות" שמנוהל על ידי מט"י (מרכז טיפוח יזמות) חיפה...אז נרשמתי, עברתי את מפגש ההכנה שלהם (שהיה לא פחות שווה!), עמלתי רבות על הכנת מוצרים (עד כמה שניתן עם ילדה חולה בבית במשך שבוע) והתכוננתי ליום הגדול...
עכשיו אתנחתה (עם א'? עם ה'? מה נסגר עם האקדמיה?)
יום לפני היריד, גאיה חולה בבית, יובל "חולה" בבית (איפה האייקון הקורץ??), אמא שלי מסתובבת בין הרגליים של כולנו בנסיון לשעשע את כולם כדי שאני אוכל לסגור קצוות ולהכין דברים אחרונים והנה הפלאפון מצלצל...אני עונה...
בחורה כלשהי: "שלום, זו עדיה מ-XNET? (יפה להם שהם כבר משייכים אותי לצוות) אני מדברת מהתוכנית "איזה יופי" של נעמה קסרי בערוץ 10"
בשלב הזה היה לי קצת בלקאאוט, כי אני לא ממש צופה בערוץ 10, אבל אז נזכרתי שיצא לי לראות את התוכנית כמה פעמים, כשהמתנתי ארוכות אצל רופאת הילדים (עם גאיה...ברור!)
הבחורה (שבהמשך התברר שהיא עורכת התוכנית): "מאוד אהבנו את הדברים שלך ורצינו להציע לך לבוא להתארח בתוכנית ולהעביר הדרכה להכנת קישוט לסוכה, התוכנית מצולמת בעוד שבוע ואני צריכה תשובה עכשיו"...
לא אלאה אתכם בכל הסיפור, אבל מי שמכיר אותי יודע שלוקח לי זמן לעבד דברים כאלו, תשובה מעכשיו לעכשיו זה לא אני (אפילו שהיא נתנה לי חצי שעה לחשוב)...ובכלל, טלויזיה? אנשים? אני??
שלא תטעו, הוחמאתי מפה ועד שבתאי (אמריקה זה לא מספיק רחוק)...ואם הייתי אדם אחר, הייתי נענית בחיוב על המקום...אבל בהיותי אני, אמרתי לה שהפעם זה לא ייצא לפועל ובזה נסגר חלון ההזדמנות שלי...(הנוכחי לפחות).
כמובן שזה לא עזב אותי והמשכתי לחשוב, האם אני עושה את הדבר הנכון? האם זה לא פספוס? מה שרק הכניס אותי לעוד לחץ...תוסיפו לזה את הלחץ שכבר הייתי בו ממילא בגלל היריד והלחץ שיובל הפעיל עליי כששמע את תשובתי להצעה ותקבלו פצצת אטום אנושית!
בכל מקרה, בשלב הזה, כל מי ששמע את הסיפור רצה להוריד לי מחבת על הראש...אבל היו גם כמה צדיקים בסדום (צדיקות אם נדייק) שאמרו שלא אהיה קשה עם עצמי...וההזדמנות שלי עוד תבוא...
ונחזור ליריד...מאוד התרגשתי מכל העניין, שבוע לפני כבר לא ישנתי טוב...וכשהגיע היום, לקחתי את הבעל ונסענו לקניון...התמקמתי (ליד חן, איזה כיף!) התחלתי לסדר את השולחן, הזזתי מפה לשם ולצד ההוא והפוך, עד שבסוף הייתי מרוצה...
תראו...
(כן, אני יודעת...אני נראית מרוצה בערך כמו נידון למוות ששומע את גזר דינו, אבל תאמינו לי...זו התמונה הכי נורמלית שיצאה לי...)
אחרי 11 שעות של עמידה על הרגליים, ביקור של חברות תומכות (תודה אלכסנדרה, ליאתוש ואמיליה...אוהבת אתכן), ביקור משפחתי שהביא איתו מזל (תודה אבא!!) וכזה שהביא איתו חיוך ענק (תודה לבעל שהביא את שני הקופיפים שלי) אני אסכם...היה לי כיף, מעניין ומלמד!
הינשופים היו אטרקציה, אנשים ניגשו לדוכן וחייכו אליהם (ואני הייתי כל כך גאה בחבר'ה המעופפים שלי)...פגשתי אנשים נפלאים, ביניהן גם יוצרות שהציגו ביריד בעצמן, ניגשו לדוכן אנשים שמכירים אותי מהאינטרנט (בזכות הינשופים ...ברור), אנשים פרגנו (וגם קנו)...
באופן אישי, נדהמתי מזה שהייתי חברותית יותר מתמיד, שפניתי לאנשים (לא נפלתי עליהם בשיחות סמול טוק, לא צריך להגזים, אבל דיברתי איתם ביוזמתי!), תקשרתי איתם יותר מסתם לענות תשובה לשאלה הספציפית ולחזור להתבצר בקונכיה...הרגשתי שהיתה לי פריצת דרך תקשורתית...
זה גרם לי לחשוב שוב גם על עניין הסירוב שלי להצעה להופיע בתוכנית הטלויזיה והבנתי שבפעם הבאה שתיפול לידיי הזדמנות כזו, לא אסרב מיד ואחשוב על זה באמת!
ליריד הכנתי גם כמה מוצרים חדשים, בעיקר נרתיקים שונים ותיקים...
חלק מהתיקים שתפרתי הם תיקים מצוירים...
הכל התחיל מפיסת בד לבנה שהסתובבה לי בחדר העבודה כשרק התחלתי לתפור...היה לי דחף לצייר עליה ומאחר וחישוקי הציפורים שלי היו המוצר הנצפה ביותר בחנות באותו הזמן, ציירתי ציפורים...
פיסת הבד הזו הונחה בצד וחיכתה לייעודה במשך כמה חודשים, עד שעלה לי בראש הרעיון לשלב אותה בתיק שאתפור...כל כך אהבתי את התוצאה ומיד התיישבתי לצייר עוד 3 ציורים ולשלב אותם בתיק...
הכנתי גם שני חישוקים חדשים, מיוחדים לחג (אבל לא רק...)
בנוסף הכנתי קשתות לשיער ומחזיקי מפתחות, אבל אני מודה שקצב העלאת התמונות פה מייאש אותי, אז אם זה ממש מעניין אתכם, אתם מוזמנים להציץ באלבום הזה בדף הפייסבוק של Buligaia ולראות אותם.
את המוצרים החדשים שהכנתי ליריד, טרם העליתי לחנות האטסי וזה כנראה יקח עוד קצת זמן, אבל ניתן להזמין אותם במייל:buligaia@gmail.com או דרך תיבת ההודעות בפייסבוק...
ועכשיו שלקחתי קצת מנוחה, אני הולכת להכין לי קפה ולעבור על מאות הפוסטים בבלוגים הישראליים המחכים לי בגוגל רידר...
ואם לא נפגש עד אז...
שתהיה לכולכם שנה טובה! מוצלחת, מהנה, עשירה ומעשירה!
טוב...סוג של...כי מיד עם סיומו התפניתי לנקיונות לקראת החג...כך שהקלה אין פה ממש, במיוחד לאור העובדה שגריזלדה המנקה בדיוק בחופשת מולדת בשבדיה (ברור לכם שאין לי מנקה, כן?)
ואם נחזור רגע ליריד...
היה כיף! ממש כך! אמנם אין לי הסטוריית ירידים ארוכה (שלושה, מתוכם אחד בישוב מבודד), אבל תמיד חזרתי מהם בתחושה של מפח נפש ובהחלטה המאוד החלטית שירידים זה לא בשבילי...
אלא שהפעם, חן חברתי היקרה הצליחה לשכנע אותי (גם אם לא היה לה מושג שהיא עושה את זה) לקחת חלק ביריד "נשים ונפלאות" שמנוהל על ידי מט"י (מרכז טיפוח יזמות) חיפה...אז נרשמתי, עברתי את מפגש ההכנה שלהם (שהיה לא פחות שווה!), עמלתי רבות על הכנת מוצרים (עד כמה שניתן עם ילדה חולה בבית במשך שבוע) והתכוננתי ליום הגדול...
עכשיו אתנחתה (עם א'? עם ה'? מה נסגר עם האקדמיה?)
יום לפני היריד, גאיה חולה בבית, יובל "חולה" בבית (איפה האייקון הקורץ??), אמא שלי מסתובבת בין הרגליים של כולנו בנסיון לשעשע את כולם כדי שאני אוכל לסגור קצוות ולהכין דברים אחרונים והנה הפלאפון מצלצל...אני עונה...
בחורה כלשהי: "שלום, זו עדיה מ-XNET? (יפה להם שהם כבר משייכים אותי לצוות) אני מדברת מהתוכנית "איזה יופי" של נעמה קסרי בערוץ 10"
בשלב הזה היה לי קצת בלקאאוט, כי אני לא ממש צופה בערוץ 10, אבל אז נזכרתי שיצא לי לראות את התוכנית כמה פעמים, כשהמתנתי ארוכות אצל רופאת הילדים (עם גאיה...ברור!)
הבחורה (שבהמשך התברר שהיא עורכת התוכנית): "מאוד אהבנו את הדברים שלך ורצינו להציע לך לבוא להתארח בתוכנית ולהעביר הדרכה להכנת קישוט לסוכה, התוכנית מצולמת בעוד שבוע ואני צריכה תשובה עכשיו"...
לא אלאה אתכם בכל הסיפור, אבל מי שמכיר אותי יודע שלוקח לי זמן לעבד דברים כאלו, תשובה מעכשיו לעכשיו זה לא אני (אפילו שהיא נתנה לי חצי שעה לחשוב)...ובכלל, טלויזיה? אנשים? אני??
שלא תטעו, הוחמאתי מפה ועד שבתאי (אמריקה זה לא מספיק רחוק)...ואם הייתי אדם אחר, הייתי נענית בחיוב על המקום...אבל בהיותי אני, אמרתי לה שהפעם זה לא ייצא לפועל ובזה נסגר חלון ההזדמנות שלי...(הנוכחי לפחות).
כמובן שזה לא עזב אותי והמשכתי לחשוב, האם אני עושה את הדבר הנכון? האם זה לא פספוס? מה שרק הכניס אותי לעוד לחץ...תוסיפו לזה את הלחץ שכבר הייתי בו ממילא בגלל היריד והלחץ שיובל הפעיל עליי כששמע את תשובתי להצעה ותקבלו פצצת אטום אנושית!
בכל מקרה, בשלב הזה, כל מי ששמע את הסיפור רצה להוריד לי מחבת על הראש...אבל היו גם כמה צדיקים בסדום (צדיקות אם נדייק) שאמרו שלא אהיה קשה עם עצמי...וההזדמנות שלי עוד תבוא...
ונחזור ליריד...מאוד התרגשתי מכל העניין, שבוע לפני כבר לא ישנתי טוב...וכשהגיע היום, לקחתי את הבעל ונסענו לקניון...התמקמתי (ליד חן, איזה כיף!) התחלתי לסדר את השולחן, הזזתי מפה לשם ולצד ההוא והפוך, עד שבסוף הייתי מרוצה...
תראו...
(כן, אני יודעת...אני נראית מרוצה בערך כמו נידון למוות ששומע את גזר דינו, אבל תאמינו לי...זו התמונה הכי נורמלית שיצאה לי...)
אחרי 11 שעות של עמידה על הרגליים, ביקור של חברות תומכות (תודה אלכסנדרה, ליאתוש ואמיליה...אוהבת אתכן), ביקור משפחתי שהביא איתו מזל (תודה אבא!!) וכזה שהביא איתו חיוך ענק (תודה לבעל שהביא את שני הקופיפים שלי) אני אסכם...היה לי כיף, מעניין ומלמד!
הינשופים היו אטרקציה, אנשים ניגשו לדוכן וחייכו אליהם (ואני הייתי כל כך גאה בחבר'ה המעופפים שלי)...פגשתי אנשים נפלאים, ביניהן גם יוצרות שהציגו ביריד בעצמן, ניגשו לדוכן אנשים שמכירים אותי מהאינטרנט (בזכות הינשופים ...ברור), אנשים פרגנו (וגם קנו)...
באופן אישי, נדהמתי מזה שהייתי חברותית יותר מתמיד, שפניתי לאנשים (לא נפלתי עליהם בשיחות סמול טוק, לא צריך להגזים, אבל דיברתי איתם ביוזמתי!), תקשרתי איתם יותר מסתם לענות תשובה לשאלה הספציפית ולחזור להתבצר בקונכיה...הרגשתי שהיתה לי פריצת דרך תקשורתית...
זה גרם לי לחשוב שוב גם על עניין הסירוב שלי להצעה להופיע בתוכנית הטלויזיה והבנתי שבפעם הבאה שתיפול לידיי הזדמנות כזו, לא אסרב מיד ואחשוב על זה באמת!
ליריד הכנתי גם כמה מוצרים חדשים, בעיקר נרתיקים שונים ותיקים...
חלק מהתיקים שתפרתי הם תיקים מצוירים...
הכל התחיל מפיסת בד לבנה שהסתובבה לי בחדר העבודה כשרק התחלתי לתפור...היה לי דחף לצייר עליה ומאחר וחישוקי הציפורים שלי היו המוצר הנצפה ביותר בחנות באותו הזמן, ציירתי ציפורים...
פיסת הבד הזו הונחה בצד וחיכתה לייעודה במשך כמה חודשים, עד שעלה לי בראש הרעיון לשלב אותה בתיק שאתפור...כל כך אהבתי את התוצאה ומיד התיישבתי לצייר עוד 3 ציורים ולשלב אותם בתיק...
הכנתי גם שני חישוקים חדשים, מיוחדים לחג (אבל לא רק...)
בנוסף הכנתי קשתות לשיער ומחזיקי מפתחות, אבל אני מודה שקצב העלאת התמונות פה מייאש אותי, אז אם זה ממש מעניין אתכם, אתם מוזמנים להציץ באלבום הזה בדף הפייסבוק של Buligaia ולראות אותם.
את המוצרים החדשים שהכנתי ליריד, טרם העליתי לחנות האטסי וזה כנראה יקח עוד קצת זמן, אבל ניתן להזמין אותם במייל:buligaia@gmail.com או דרך תיבת ההודעות בפייסבוק...
ועכשיו שלקחתי קצת מנוחה, אני הולכת להכין לי קפה ולעבור על מאות הפוסטים בבלוגים הישראליים המחכים לי בגוגל רידר...
ואם לא נפגש עד אז...
שתהיה לכולכם שנה טובה! מוצלחת, מהנה, עשירה ומעשירה!
כל הכבוד על הכל, היריד, ההזדמנות הטלויזיונית, הפתיחות שגילית בעצמך, הנסיון ועל התוצרים המקסימים :-)
השבמחקכיף לך :-)
שתהיה שנה טובה!
איזה כיף לקרוא על התובנות שלך (על עצמך ובכלל) ולשמוע שבסופו של יום (ארוך) נהנית מכל החוויה ושהיתה הצללחה ופירגון
השבמחקשתהיה לך שנה מעולה ונפלאה, מלאה ביצירה, הנאה ואושר בפרטי והמון הצלחה בעסקי
כייף לראות שעברת בשלום את היריד ואפילו נהנית!!!
השבמחקשימשיך כך!!
שתהיה שנה נפלאה!
איזה פוסט!!!! כל דבר הורס יותר מקודמו (: נראהשיש לך המון התנסויות חוויתיות (: שתהיה שנה מושלמת. יעל
השבמחקוואו, יקירה, נראה לי שאת מתחילה להמריא, כל הכבוד, התחלה מושלמת לשנה החדשה.
השבמחקמחכה לגדולות ונצורות
נשיקות
כל הכבוד לך - על הכל!!!
השבמחקאת מביאה גאווה לכל הנשים היוצרות!
ובקשר לעניין הטלוויזיה - את צריכה להיות שלמה עם החלטה כזו, כי זה מעמד לא פשוט.
אני בטוחה שיבואו הזדמנויות אחרות ואת תמצאי את המקום שלך..
מיכל
עדיה יקרה,
השבמחקבתור מי שאינה מכירה אותך באופן אישי (לצערי) הופתעתי לקרוא את הסיפור האישי ובמיוחד התרגשתי מהלמידה שעשית עם עצמך בעקבות היריד והפניה אליך. התוצרים שלך תמיד מדהימים בעיני! התיקים שציירת עליהם מיוחדים כל כך! אם לא היית רחוקה, הייתי באה לסדנה מיד!
שתהיה לך שנה נפלאה!
בדיוק היום חשבתי שהדבר היחידי שעושים פעם אחת בלבד זה להיוולד ולמות... לכל השאר יש היזדמנויות נוספות. אז אני בטוחה לגמרי שיהיו עוד היזדמנויות אולי אפילו יותר טובות! וחוץ מזה כל הדברים יצאו לך משגעים לגמרי ומאד מאד אהבתי את התיקים עם הציורים עליהם-מקסימים אחד אחד.
השבמחקאיזה כיףףףףף. נראה שהיה לך שבוע גדוש ופורה. הדוכן נראה צבעוני ומקסים!
השבמחקאני אומרת שכל עכבה לטובה. מבינה את הלחץ שהיה עלייך להחליט בחצי שעה.
הצעות עוד תגענה. אני בטוחה :)
התיקים שלך מאד יפים ותיק הקאפקייקס מדליק במיוחד. יריד ומכירה זה באמת לא קל ולא כל אחד אוהב להשתתף ולמכור ולשווק את עצמו. מבינה ושמחה שבכל זאת נהנית. היצירות של יפות ולא סתם הוזמנת לתוכנית טלויזיה. עשי תמיד מה שליבך אומר לך. שתהיה שנה טובה ונהדרת .
השבמחקאיזו מדהימה את!!!
השבמחקכל הכבוד על היריד, טוב לקרא שנהנית :-)
מזל טוב על ההזדמנות הנפלאה, גם אם היא לא התאימה לך כרגע...
תמשיכי במגמה החויובית :-)
העבודות שלך מ-ש-ג-ע-ו-ת!
השבמחקככל שאני מכירה יותר כך אני מתפעלת יותר... גם מהפתיחות והתובנות העצמיות. המון בהצלחה, ו - ההזדמנות עוד תבוא
;-)
רציתי להגיד הרבה על היריד, על כך שאני ממש מבינה את החששות שלך וממש שמחה על זה שבסופו של דבר היה לך כייף וטוב- ואז ראיתי את התיקים שציירת ו..WOW !!!
השבמחקאיזה יופי של תוצרים!
מאחלת לך שנה עוד יותר נהדרת מהקודמת, הרבה בריאות, הנאה ויצירה.
כל הכבוד לך!
השבמחקאני כ"כ גאה בך!!!
אני דוקא חושבת שהחלטת נכון כשלא הלכת לתכנית. את מוזמנת לקרוא את הרשמים של קשת מהנסיון שהיה לה שם. מקוה שהיריד המוצלח הזה יהווה עבורך ספתח להרבה ירידים והרבה מכירות!
את נהדרת, כל הכבוד!
המוצרים שהכנת כל כך יפים ומיוחדים והתיקים המצויירים הם שוס!! בהצלחה גם בהמשך.
השבמחקענת