יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

איזה תיק!

אני לא חובבת תיקים, כלומר...אני אוהבת תיקים, אבל לא עליי...
אני יכולה להנות מתיק יפה כשהוא מוצג מאחורי חלון ראווה או בבלוג של חברה מוכשרת, אבל המחשבה להסתובב עם תיק עושה לי הרגשה של עול...
במשך שנים הלכתי עם סרבלים רחבים ובעלי כיסים רבים רק כדי לחסוך את עניין סחיבת התיק וזה היה מצוין עבורי, כל מה שהייתי צריכה (מפתחות, ארנק קטן ופלאפון) נכנס יופי בכיסים...

כשהגיע יובל זה השתנה, הרי אי אפשר לסחוב חיתולים להחלפה/מגבונים/בקבוקים/מוצץ/צעצוע, בכיסים...אז קניתי כמו כל אם טריה "תיק החתלה"...כזה שאפשר להכניס לתוכו את המקרר, הארון בחדר השינה והמחסן...אחרי כמה חודשים התייאשתי מתיק ההחתלה, לסחוב תיק על הכתף לא ממש עשה לי את זה וקניתי תרמיל גב...סוף סוף תיק כלבבי!

אבל אז הילדון גדל ונפטרנו מהחיתולים/בקבוקים ושאר אביזרי תינוקות ונותרתי עם תרמיל גב חצי ריק, אז בשביל מה לסחוב אותו? וככה עברתי בלית ברירה לתיק קטן שאני סוחבת על הכתף מדי פעם, רק כשבאמת אין לי מספיק מקום לקחת את מה שאני רוצה בכיסים או בידיים...

לפני כשנתיים השתתפתי באחת הקומונות בהחלפת משאלות, בין המשאלות שלי היה תיק תפור (אז עוד לא תפרתי והייתי בהתלהבות מכל דבר תפור) ואכן משאלתי הוגשמה וקיבלתי תיק מקסים שמיד נכנס לתפקידו...(אבל רק במקרים של חוסר ברירה וחוסר מקום בכיסים/ידיים)...הייתי נשארת עם התיק הזה עוד זמן רב, לולא גיליתי שהיומן החדש שלי פשוט לא נכנס בו, הבנתי שאין ברירה ואני צריכה תיק חדש ועכשיו כשאני יודעת לתפור...אוכל לתפור את התיק שאני רוצה...

בחרתי בהדרכה של עירית, בבד ג'ינס, בד קומיקס ובד ירוק והתיישבתי לתפור...
הוספתי כמה כיסים פנימיים וויתרתי על קרבינה למפתחות, כי אני מאלו שזורקים אותם פנימה ולא מתעסקים עם תלייתם...בכיס החיצוני יצרתי הפרדה על ידי תפר, כך שיש לי שם שני כיסים קטנים...יצא תיק ממש גדול ואני עוד מתלבטת אם אלך איתו, כי הוא גדול מדי למה שאני צריכה, אבל בינתיים אני גאה בו ומרוצה מהתוצאה..

הבעיה היתה לצלם אותו, אז אני מתנצלת מראש על התמונות הלא מי יודע מה...מקווה שעדיין אפשר להתרשם ממנו...




הבד הזה פשוט מדהים!





בימים האחרונים השלמתי עוד חישוק שהוזמן ממני...בנוסף לששת הינשופים שהוזמנו ועושים דרכם לגרמניה...




ובהמשך לסדנאות לילדות שהתחלתי בחודש הקודם, העברתי השבוע סדנת קנווס מעוצב עם תמונה...לקראת הסדנה הכנתי דוגמה...הקנווס עבר לידיה של אמא שלי, מזכרת מחתונה רחוקה...


בעוד שבוע מתחילה שנת הלימודים החדשה...בהנחה שלא אכתוב עד אז עוד פוסט...מאחלת לכל התלמידים בכל מסגרת לימודית ולמורים...שנת לימודים מוצלחת!

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

עונת החתונות...

אין ספק ששלושת החודשים האחרונים יכולים בהחלט לזכות בתואר "עונת החתונות" במשפחתה של מנדי...
בתוך שלושה חודשים התחתנו אחיה של מנדי, אחותה ומנדי עצמה!
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי ויודע מי זו מנדי, יכול בהחלט לשחרר עכשיו ברכת מזל טוב...יש לי "אחות" חדשה...מנדי היא אשתו הטריה של אחי...

החתונה אורגנה במהירות מטעמי בירוקרטיה, התקיימה בלאס וגאס בשידור שאמור היה להיות ישיר באינטרנט ובגלל פאשלה של האחראים ישבנו מול מסך שהראה לנו כלום...למקרה שלא התבאסנו מספיק מזה שלא נהיה שם בעצמינו...
למחרת בבוקר כבר יכולתי לצפות בשידור החוזר של החתונה (בלופ הסטרי...) ולהזיל דמעות מפה ועד אמריקה...ואח"כ גם לצפות בתמונות משגעות מהחתונה ומירח הדבש הקצר...

בקיצור...הכנתי לשני הזוגות הצעירים חישוקים (אם הכנתי לאח שהתחתן ראשון, איך אפשר שלא להכין גם לאחותם? ולמנדי ואחי?)
זוכרים את הטיזר עם פרחי הלבד מלפני כמה פוסטים? אז היום החבילה הגיעה!! (כמה מתאים לקראת חג האהבה החל מחר)...
ואלו החישוקים...(שיעלו בקרוב לחנות כדוגמה לחישוקים שניתן יהיה להזמין בהזמנה אישית)

לאחותה של מנדי ובעלה




ולמנדי ואחי (מתה עליכם חבר'ה! שתדעו רק אושר!!)




ואיך אפשר בלי תמונת חתן-כלה מסורתית? תראו כמה הם מקסימים!




הפוסט הפעם קצר, אני די מותשת מיום שלם בספארי (היה כיף!) וכולי עדיין בהתרגשות מכך שאתמול מישהי הזמינה אצלי בחנות 6 ינשופים! כן, 6!
תודה לכל המפרגנות על הפוסט האחרון...ליין ינשופים בתפירה חופשית יוצא לדרך  :-)

ולכולם...חג אהבה שמח!

יום שבת, 13 באוגוסט 2011

ארנק-נק-נק...

כבר שנים שאני מסתובבת עם אותו ארנק...אם זכרוני אינו בוגד בי (כרגע לפחות)...יש מצב שהארנק שלי חגג כבר בר מצוה...לא היו לי כוונות להפטר ממנו, מצבו היה טוב לחטיאר בגילו, הוא עשה עבודתו נאמנה...
ארנק מעולה, באמת...
אבל כשראיתי את הדרכת התפירה של ברבימה לארנק, ידעתי שזה פרויקט שארצה לנסות להכין...הוא נראה כל כך מקסים וכמו עוד הרבה דברים מקסימים שראיתי, פשוט רציתי להתנסות בתפירה שלו...
לקח לי זמן להגיע לפרויקט הזה...אבל זה קרה!

לא ארחיב על כל התהליך (המייגע) של הכנת הבדים לקראת התפירה או התסכולים והפרימות הרבות שעברו עליי ועל הארנק-בהתהוות ועל כך שהמחט נשברה באמצע התפירה וטסה במהירות 200 קמ"ש לכיוון העין שלי (ופספסה אותה במילימטרים)...או על זה שנתקעתי לקראת הסוף בלי מחט מתאימה ונאלצתי להתאזר בסבלנות (אני??) עד שאסע לקנות חדשה...ואפילו לא על זה שויתרתי על השלב האחרון של תפירת כל הארנק בתפר עליון פשוט כי כל העסק היה עבה מדי כדי שהמחט או המכונה שלי תסכמנה לשתף איתו פעולה...
אבל כן אומר שיצא לי ארנק פגז! אני מתה עליו! וזה ללא ספק אחד הפרויקטים היותר מסובכים שהתמודדתי איתם עד היום...
לפני שתמשיכו לתמונות...אקדים ואומר...אתם לא מתבלבלים אם הבד נראה לכם מוכר...כן, גם פה בד הפסים מככב...





ואם המכונה כבר בחוץ, אז למה לא נמשיך בעוד כמה פרויקטים של תפירה?
את הארנקונים הקטנים לכרטיסי הביקור ראיתי כבר די מזמן והיה לי ברור שאכין לעצמי אחד...אז שלפתי את בד הינשופים המקסים שקיבלתי מאמיליה ביום הולדתי האחרון והכנתי לעצמי ארנקון כזה...מאחר ואהבתי את התוצאה, הכנתי עוד אחד בשביל חן, כחלק ממתנת יום ההולדת שלה...




ומינשופים על הבד עברתי לינשופים מבד...החלטתי לנסות סוף סוף את הרגל לתפירה חופשית שקניתי כבר לפני כחודשיים ו"ציירתי" בעזרתה את הינשופים שלי על בד...אחרי שתפסתי את עניין התפירה החופשית (והפסקתי להתעצבן על המכונה שכל הזמן נתקעה) מצאתי את עצמי מתלהבת מאוד מהרעיון...הבעל לעומת זאת לא התעלף ממראה התפירה החופשית על בובות הינשוף החדשות...ולמרות שיש לי עוד כמה רעיונות בראש בכיוון, כולל צביעה של הינשופים...אני מודה שהבעל הוציא לי את הרוח מהמפרשים...(מה שמלמד אותי שלא תמיד צריך להתייעץ איתו)...





בזמן שהתנסיתי בתפירה החופשית, תפרתי גם ינשופים קטנים, התוצאה שם היתה מדויקת יותר, כנראה בגלל הגודל...אז החלטתי לתפור לעצמי כובע (עוד פרויקט שחיכה בסבלנות) עם ינשוף...
את הגזרה לכובע קיבלתי מליאת המהממת...הכובע הוא דו צדדי, יושב מקסים על הראש...אני מאוד אוהבת את מה שיצא...(למרות שהוא נראה בתמונות פלופי כזה והתמונה השניה לא יצאה מוצלחת מבחינת הצבעים)...





ורגע לפני שאני משחררת אתכם...שויץ קטן...
לא מזמן פנתה אליי עורכת ערוץ "עשו בעצמכם" של אתר XNET והציעה לי לכתוב להם אייטמים, מאוד שמחתי על ההצעה (והוחמאתי מפה ועד באר שבע)...ובתור התחלה הכנתי הדרכה מצולמת קלה...השבוע האייטם עלה לאתר ואתם מוזמנים להציץ בו...



מחר אראה שוב את יובל, אחרי 4 ימים בהם בילה אצל בני הדודים שלו בדרום הרחוק...האמת? ביום וחצי הראשונים נהניתי מהשקט הנפשי שהיה לי פתאום...אבל עכשיו אני כבר מתגעגעת אליו ומחכה לראות אותו ולמעוך אותו בחיבוקים...

יום שני, 8 באוגוסט 2011

ספרים רבותיי ספרים...

אתמול בערב הקראתי לגאיה ויובל ספר ותוך כדי הקראתו חשבתי לעצמי שזה ספר שהייתי רוצה להמליץ עליו בבלוג שלי...

הספר נקרא "אבא ואמא יוצאים מהכלים", כתב צח פלדמן עם איורים של שחר נבות ובהוצאת רימונים.
ספר משעשע עם איורים חמודים שמאפשר לילדים הכרה מהנה וקלה עם ניבים, מטבעות לשון ובעיקר משפטים בעלי כפל משמעות בהם אנחנו משתמשים לעיתים קרובות...הספר כתוב בחריזה, כך שהקריאה קולחת וגם פעוטות יכולים להתחבר למנגינה של החרוזים...

במקור חשבתי על יובל כשרכשתי את הספר, למרות שהוא מיועד לדעתי לילדים צעירים יותר מכיתה ו'. אחד הקשיים בתסמונת אספרגר הוא הבנה של מילים בעלות כפל משמעות או מטאפורות...כמובן שזה כללי ולא כל האספיים בעלי קושי כזה (גם יובל לרוב מבין כפל משמעות), אבל חשבתי עליו כשקראתי את הפירוט בגב הספר והחלטתי לרכוש אותו...ועכשיו אני ממליצה גם לכם לקרוא אותו  :-)


ואם אנחנו כבר בענייני ספרים, אבא שלי הביא לי היום ערימת ספרים ישנים וביקש שאעזור לו במכירתם...יש שם בעיקר ספרי קריאה ברומנית (המון קלאסיקות...פנג הלבן, מאדאם בובארי, רוב רוי, אוהל הדוד טום ועוד רבים וטובים וגם פחות מוכרים)....
אבל יש גם כמה ספרי סיפורת בעברית וכמה ספרים ברומנית/צרפתית/ספרדית שיכולים אולי לשמש לעבודות מטופלות...

אז למעוניינים...אלו הספרים למכירה וכמה ענייני מנהלה, קדימות תנתן למי שמעוניין בכמה ספרים ולמי שיכול לאסוף אותם מהקריות:
(טרם צילמתי את כל ספרי הקריאה ברומנית - יש המון, אם מישהו מתעניין בהם, אפשר ליצור איתי קשר במייל: adiyaber@gmail.com)



תמונה 1: ספרי קריאה בעברית - 20 ש"ח לכל אחד מהם:



תמונה 2: ספרי קריאה בעברית (הכריכה במצב לא משהו, הדפים התכהו עם הזמן אבל הספרים במצב טוב סה"כ) - 20 ש"ח לשניהם.




תמונה 3: ספרי עיון בעברית - 10 ש"ח לכל אחד מהם (שני ספרי המקרמה שמורים)


תמונה 4: ספר עם עבודות של הצייר איוון אייווזובסקי, הספר מכיל בעיקר תצלומים של ציוריו - 10 ש"ח הספר שמור




תמונה 5: שלושה ספרי עיון, הימני בצרפתית עם תצלומים של פירנצה, האמצעי ברומנית עם תצלומים של כנסיות ברומניה והשמאלי באנגלית עם עבודות של הצייר אל גרקו - 10 ש"ח לשלושתם.





תמונה 6: ספר קריאה בצרפתית - 5 ש"ח



תמונה 7: ספר תורה עם תרגום רוסי, מדובר בכרך של חמשת חומשי התורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים), ספר עם כריכה קשה במצב ממש טוב - 20 ש"ח




תמונה 8: שלושה כרכים בשפה הרומנית על ההסטוריה של צרפת, כריכה רכה - 15 ש"ח לשלושתם.



תמונה 9: ספר ברומנית על ההיסטוריה של טורקיה, כריכה קשה (בתמונה רואים את עטיפת הנייר מעל הכריכה) - 5 ש"ח


תמונה 10: ספר ברומנית על ההסטוריה של הכימיה, כריכה רכה - 5 ש"ח



תמונה 11: ספר ברומנית של אונורה דה בלזק, כריכה קשה - 5 ש"ח




תמונה 12: ספר ברומנית על הנשים החשובות והחזקות בעולם הקדום, כריכה קשה - 5 ש"ח שמור



תמונה 13, 14, 15: ספרי קריאה ברומנית - 5 ש"ח כל אחד מהם





תמונה 16: ספרי בדיחות ברומנית וספרדית, הספר ברומנית מלא בתמונות, השני בעיקר טקסט - 5 ש"ח לשניהם שמור




תמונה 17: ספרי עיון ברומנית, שניים עם כריכה קשה טובים לעבודות מטופלות - 10 ש"ח לשלושתם שמור



המחירים אינם כוללים משלוח וכמו שציינתי למעלה, תנתן עדיפות למי שיקח כמה ספרים יחד או למי שיכול לאסוף אותם מהקריות.
אפשר לפנות אליי במייל: adiyaber@gmail.com

יום שני, 1 באוגוסט 2011

יומני היקר...

אני צריכה יומן, אני צריכה סדר וארגון, אחרת אני הולכת לאיבוד, יחד עם המחשבות שלי (מילא רק אני, אבל גם המחשבות? המצב קשה)... יש לי קשיים בקשב וריכוז (בין היתר...) לא טרחתי לגשת לאבחון, אחרי כל האבחונים של יובל, אני יכולה להוציא דוקטורט בעניין ותכל'ס זה לא באמת משנה לי אם קוראים לזה ADD, אספרגר, או מתושלח...אני יודעת איפה זה שם לי רגל בחיים ושם צריך לטפל...

בכל אופן, אני אוהבת יומנים, אבל כנראה שלא מהסיבה הנכונה...
כמעט בכל שנה אני רוכשת יומן, ממלאת אותו בפרטים אישיים, כותבת תאריכי יום הולדת (ולפעמים עוד דברים שילדות בנות 16 בדרך כלל כותבות ביומנים שלהן), מכניסה איזה עדכון על חוג פה ושם וזהו! בזה תם תפקידו של היומן  (חוץ מלצלול אל מעמקי חשכת התיק ולהעלות שם אבק כמובן...זה תפקיד מאוד חשוב!)

בהתחלה חשבתי שהקשר בינינו לא מצליח בגלל הגודל (אני מדברת על קשר עם יומן, אני מקווה שזה ברור לכם!) אז דמיינתי שאני זהבה וניסיתי גדול, בינוני וקטן אבל כנראה שיומנים הם לא דובים ושלא כמו באגדה, אף אחד מהם לא עשה את העבודה...

ביאושי, אמרתי לעצמי שאולי יומן פשוט, מדכא את יצירתיות הכתיבה שלי וקניתי יומן עם כריכה סגולה מקושטת בפרפרים ופרחים ומליון ורבע נצנצים...חוץ מלתת לי תחושה של "הרגע הייתי בחוג יצירה ובגלל זה התיק שלי מטונף מנצנצים שנשרו", גם זה לא עשה את העבודה...

בשלב מסוים עברתי ליומן בפלאפון, התקשורת היתה טובה יחסית, הוא הזכיר לי כל מיני דברים חשובים (בעצבנות יתרה לפעמים...), היה זמין עבורי גם לתאריכים עתידיים שאף אחד לא בטוח בכלל שעוד נהיה פה אז...אבל גם פה הגודל קבע...אם נדייק, הגודל של המקשים וכל ענייני "הבירוקרטיה" של כתיבה עם מספר מקשים מצומצם...

כשכבר עמדתי לעזוב הכל ולעבור לגור במערה מבודדת בלי צורך בסדר וארגון, הגיע הפוסט הגואל של יערה הכתומה! "עוזר אישי חכם - כמו שיומן צריך להיות"

ברגע שסיימתי לקרוא אותו, רצתי לאתר שהופיע בפוסט ובלי לחשוב יותר מדי (אימפולסיבית? אני?) רכשתי את היומן...
הוא הגיע לפני שבוע...הספקתי לקרוא את כל שיעורי ניהול הזמן המופיעים בו (ובעיקר להנהן עם הראש ולצקצק בלשון...מעניין מתי אתחיל גם ליישם)...
התחלתי לרשום בו דברים חשובים, למרות שהוא מתחיל רשמית רק ב-21.8 ואני כבר ממש מחכה לרגע שאוכל באמת לרשום דברים של ממש...
נכון לעכשיו, הוא נראה מבטיח וצמוד אליי לכל מקום שאני הולכת (שזה בעיקר ברחבי הבית, אבל היי, אם פתאום אזכר שיש לי משהו חשוב לעשות בדיוק כשאני באמצע בישול הפתיתים??)

החסרון היחידי שמצאתי בינתיים הוא העדר מיקום לעט או כלי כתיבה כלשהו, לא יודעת מה אתכם אבל אצלי זו בעיה...אם היומן לא צמוד לעט זה מאבד את האפקט...
לכן היה לי ברור שאני תופרת ליומן שלי כיסוי שיכיל מקום לעט וגם לניירת שאולי אזדקק לה...

הבדים שבחרתי הם לא בדיוק הבחירה האולטימטיבית שלי, אבל ככה זה כשנתקעים עם שאריות...ואני די בטוחה שליומן לא ממש אכפת מה עוטף אותו...
אז פשפשתי במועדפים ודגתי את ההדרכה המעולה של שרון רותם לעטיפת מחברת (שלה יצאה הרבה יותר יפה!) ויצאתי לדרך...
היומן הצריך שינוי מידות והכיסוי עדיין נשאר טיפה גדול, אבל אולי היומן יגדל? (מניירת, פתקים ושטויות שאדחוף בו)...
ויתרתי על הריפוד הפנימי ועל הבד החיצוני החתמתי את שמי ועוד כמה קשקושים, בעיקר כדי שהירוק בחילה הזה לא יצעק לי כל כך בעין...
ואחרי כל ההקדמה הזו...קבלו את היומן במלבושיו החדשים...

לפני...


אחרי...






עוד אספר בקצרה, שהשבוע היינו באוסטרליה...טוב...לא ממש, אבל זה בהחלט הרגיש לי ככה (חוץ מזה שהיה חסר לי כובע קרוקודיל דנדי ומבטא מגניב)...
לקחנו את הילדודס לגן גורו, בפעם הראשונה נסענו כשיובל היה קטן יותר והיה ברור שגם גאיה צריכה לעבור את החוויה (וגם אני! ברור! שאני אוותר על ליטוף קנגורו?) על הדרך לקחנו את אבא שלי, שייצא מהבאסה ויבלה קצת עם הנכדים...היה חם בטירוף אבל נהננו!
יש מליון תמונות אז אחסוך מכם את הסבל, אבל אין ספק שהולך לצאת מזה מיני אלבום!





יום אח"כ העברתי סדנה לילדות, היה כיף (ומעייף), לצערי לא הספקתי לצלם תמונות...התכנון היה למשהו חד פעמי אבל לאור בקשת הקהל אני כבר מבשלת עוד סדנאות עבורן...ומודה שאני מתרגשת מהעניין...

ולסיום, במקום רחוק מכאן יתקיים ממש בקרוב אירוע מיוחד, שמטעמי צנזורה התבקשתי לסתום את הפה ולהפסיק לזרוק ספוילרים...אז אני שותקת  :-)

אבל רגע לפני שאני מתאדה מפה, אני זורקת ספוילר למשהו אחר...(צריך להמתין שיגיע ליעדו...סורי)


שיהיה לכם אחלה שבוע!