אחד מזכרונות הילדות שלי (אלו שעוד הצליחו לחמוק מחורי הסניליות שמתהווים במוח שלי), הוא תמונה בראשי בה סבתא שלי יושבת בפתח הבית, מתחממת בשמש וסורגת...
כשהייתי בחטיבת הביניים, היו לנו שיעורי מלאכת יד בהם למדנו גם לסרוג, אני זוכרת את הצעיף (היחיד) שסרגתי במסגרת אותם שיעורים...רק מה, כילדה ונערה עניינו אותי דברים אחרים וברגע שהסתיים פרק שיעורי מלאכת היד הסתיימה גם ההתעניינות שלי במסרגות... והסבתות הסורגות שלי לא חשבו כנראה שזה משהו שכדאי להתעקש עליו והמשיכו לסרוג ולייצר עבורינו תוצרים נפלאים בלי לנסות להעביר את הידע הלאה...
לפני שנה, כשתחום הסריגה שוב תפס תאוצה ובלוגים ישראליים התמלאו בתוצרי סריגה וקרושה...החלטתי שאני רוצה גם...
התאבזרתי בזוג מסרגות וחוטי צמר ובהדרכת חמותי שהיא סרגנית (לשעבר), התחלתי לנבור במעמקי הזכרון כדי לשלוף משם את כישורי הסריגה שפעם היו לי...אז הצלחתי למצוא את מבוקשי, אבל כפרפקציוניסטית מצאתי את עצמי סורגת 3 שורות ופורמת, 5 שורות ופורמת...לא חושבת שהצלחתי לעבור את ה-15 שורות (במשך שלושה ימים של סריגה ופרימה!)...
כבר כתבתי שהמוטוריקה העדינה שלי לא משהו, האצבעות הסתבכו לי, המתח של החוט היה הדוק מדי או רופף מדי, לא הצלחתי למצוא את עצמי נרגעת מתהליך הסריגה וכבר ראיתי בדמיוני איך הבעל חוזר מהעבודה ומוצא אותי קשורה בתוך סבך של חוטי צמר...
בסוף התייאשתי, נשברתי ואחסנתי את הצמר והמסרגות בצד.
לפני כשבועיים משהו שוב דגדג לי לנסות...הורדתי את הצמר והמסרגות והתחלתי לסרוג...
הפעם זרמתי יותר, פרמתי רק פעמים ספורות ולאט לאט סרגתי עוד שורה ועוד שורה...אפילו השתעשעתי בהחלפת הצמר...הייתי פחות בלחץ שזה ייצא מושלם ויותר בקטע של "העיקר שיהיה לי תוצר סרוג"...
והצלחתי! סרגתי לקטנה שלי צעיף! לא מושלם, לא מורכב מאוד, מצמר הכי פשוט...אבל זה "צעיף שאמא סרגה!"
(שימו לב לפוזת הדוגמנית)
שלשום תקף אותי שנית יצר הסריגה, הפעם החלטתי שאני רוצה לנסות לסרוג פרח קרושה במסרגה אחת...קניתי שתי מסרגות בגדלים שונים, חרשתי קצת את היוטיוב ומצאתי כמה הדרכות...יש לי קושי עם הבנה של הוראות טכניות ואני בעיקר לומדת ויזואלית...אבל עדיין הצלחתי להתקשות בהבנת הסירטונים (ולשמוע הוראות של "תעלי עיניים, תעשי חצי עמוד" זה בערך כמו שמישהו ידבר איתי סינית)...
אז ניסיתי ופרמתי והחלפתי חוט והתעצבנתי ואחרי שפרח הקרושה נראה יותר כמו שבלול, עזבתי את זה בצד ללילה...
הבוקר אחרי שהילדים הושמו במסגרות שלהם, הבית עבר ניקיון והכביסה נכנסה למכונה, התיישבתי שוב עם החוט והמסרגה, הדרכת היוטיוב ואמביציה להצליח הפעם...והצלחתי!
זה רחוק מלהיות מושלם! אבל יצא פרח! והחלטתי שאני קצת מוותרת לעצמי ומראה גם עבודות פחות מושלמות...
כשהפרח היה מוכן, הבנתי שהוא יתאים בול לצעיף שסרגתי לקטנה ותוך כמה רגעים, השניים התחברו זה לזה...
כשהייתי בחטיבת הביניים, היו לנו שיעורי מלאכת יד בהם למדנו גם לסרוג, אני זוכרת את הצעיף (היחיד) שסרגתי במסגרת אותם שיעורים...רק מה, כילדה ונערה עניינו אותי דברים אחרים וברגע שהסתיים פרק שיעורי מלאכת היד הסתיימה גם ההתעניינות שלי במסרגות... והסבתות הסורגות שלי לא חשבו כנראה שזה משהו שכדאי להתעקש עליו והמשיכו לסרוג ולייצר עבורינו תוצרים נפלאים בלי לנסות להעביר את הידע הלאה...
לפני שנה, כשתחום הסריגה שוב תפס תאוצה ובלוגים ישראליים התמלאו בתוצרי סריגה וקרושה...החלטתי שאני רוצה גם...
התאבזרתי בזוג מסרגות וחוטי צמר ובהדרכת חמותי שהיא סרגנית (לשעבר), התחלתי לנבור במעמקי הזכרון כדי לשלוף משם את כישורי הסריגה שפעם היו לי...אז הצלחתי למצוא את מבוקשי, אבל כפרפקציוניסטית מצאתי את עצמי סורגת 3 שורות ופורמת, 5 שורות ופורמת...לא חושבת שהצלחתי לעבור את ה-15 שורות (במשך שלושה ימים של סריגה ופרימה!)...
כבר כתבתי שהמוטוריקה העדינה שלי לא משהו, האצבעות הסתבכו לי, המתח של החוט היה הדוק מדי או רופף מדי, לא הצלחתי למצוא את עצמי נרגעת מתהליך הסריגה וכבר ראיתי בדמיוני איך הבעל חוזר מהעבודה ומוצא אותי קשורה בתוך סבך של חוטי צמר...
בסוף התייאשתי, נשברתי ואחסנתי את הצמר והמסרגות בצד.
לפני כשבועיים משהו שוב דגדג לי לנסות...הורדתי את הצמר והמסרגות והתחלתי לסרוג...
הפעם זרמתי יותר, פרמתי רק פעמים ספורות ולאט לאט סרגתי עוד שורה ועוד שורה...אפילו השתעשעתי בהחלפת הצמר...הייתי פחות בלחץ שזה ייצא מושלם ויותר בקטע של "העיקר שיהיה לי תוצר סרוג"...
והצלחתי! סרגתי לקטנה שלי צעיף! לא מושלם, לא מורכב מאוד, מצמר הכי פשוט...אבל זה "צעיף שאמא סרגה!"
(שימו לב לפוזת הדוגמנית)
שלשום תקף אותי שנית יצר הסריגה, הפעם החלטתי שאני רוצה לנסות לסרוג פרח קרושה במסרגה אחת...קניתי שתי מסרגות בגדלים שונים, חרשתי קצת את היוטיוב ומצאתי כמה הדרכות...יש לי קושי עם הבנה של הוראות טכניות ואני בעיקר לומדת ויזואלית...אבל עדיין הצלחתי להתקשות בהבנת הסירטונים (ולשמוע הוראות של "תעלי עיניים, תעשי חצי עמוד" זה בערך כמו שמישהו ידבר איתי סינית)...
אז ניסיתי ופרמתי והחלפתי חוט והתעצבנתי ואחרי שפרח הקרושה נראה יותר כמו שבלול, עזבתי את זה בצד ללילה...
הבוקר אחרי שהילדים הושמו במסגרות שלהם, הבית עבר ניקיון והכביסה נכנסה למכונה, התיישבתי שוב עם החוט והמסרגה, הדרכת היוטיוב ואמביציה להצליח הפעם...והצלחתי!
זה רחוק מלהיות מושלם! אבל יצא פרח! והחלטתי שאני קצת מוותרת לעצמי ומראה גם עבודות פחות מושלמות...
כשהפרח היה מוכן, הבנתי שהוא יתאים בול לצעיף שסרגתי לקטנה ותוך כמה רגעים, השניים התחברו זה לזה...
אין ספק שיש לי צורך בעוד אימונים על מנת להגיע לתוצאות משביעות רצון, אבל אני חייבת לומר שאני מאוד גאה בתוצאה הפחות מוצלחת הזו!
גיליתי גם שהסריגה מרגיעה כמעט כמו רקמה...וזה התוצר האחרון שיצרתי בתחום הרקמה...סיכת דש, או סיכה לתפיסת שתי רצועות צעיף...
ומתחום אחר...שלשום הוזמנו לחגוג יום הולדת 3 לתאומים של בת הדודה שלי. בהתחלה חשבתי פשוט לקנות להם ספרים וזהו...אבל ברגע האחרון (בבוקר החגיגה) החלטתי שאני מכינה את המתנה והכנתי לכל אחד מהם קנווס מצויר עם השם של כל אחד מהם...
שמעתי שהמתנה היתה מוצלחת והילדים מיד זיהו את שמם...
ובנימה זו...רק בשמחות!!
קודם כל - הדוגמנית מתוקית :-) הצעיף משגע...
השבמחקמאד מאד מאד אהבתי את הקנווסים!
תתחדשי על ההובי המתחדש ואיזה כיף שהקטנטונת מדגמנת ועוד משוויצה בך כך (-:
השבמחקהקאנווסים מתוקים (תנסי להעלות לחנות גם כאלו עם : CUSTOMIZE YOUR NAME)
תודה בנות...
השבמחקיעל תודה, זה היה גם כיוון שחשבתי עליו...ינוסה בקרוב :-)
נהנתי מהדוגמנית -היא מקסימה
השבמחקהצעיף בשביל התחלה מקסים
כל כך מדוייק
הקנווסים מקסים
וסריגה אני מאוד אוהבת
רויטל
איזה יופי שהצלחת לסרוג כל כך יפה ! מפה זה נראה מושלם ! וזה בכלל לא קל להבין הוראות סריגה :-)
השבמחקהקנבסים פשוט יפיפיים, מושלמים מבחינתי !
אני ראיתי את הצעיף לפני הסיום שלו.
השבמחקיצא לך מקסים וגם הפרח חמוד מאוד.
אהבתי את הקנווסים ובעיקר את זה שהצדדים בשחור. גם הסיכה ממש מתוקה.
אבל הכי הכי זו הדוגמנית..........
תקשיבי, הפרח מושלם! הלוואי ולי היתה יוצאת תוצאה כזו...
השבמחקאני עדיין בשלב של הלא מרגיע והחוט יותר מידי הדוק או רופף..
מקווה שבעתיד אצליח ליצור פרח כמו שלך :)
וואי מותק, את סורגת!! איזה מגניב..
השבמחקתאים לך סטייל סרגנית..והקנווסים מהממים!!!ממש!
הבובונת שלך בהחלט גונבת את ההצגה.
השבמחקכל הכבוד על הנחישות והדבקות במטרה- אם זו ההתחלה... השמיים הם הגבול.
הקנווסים משגעים!
איזו סבלנות! אני הייתי מתייאשת מזמן...התוצאות יצאו מקסימות ודוגמנו בצורה מושלמת! הרקמה מהממת והקנווסים הם ללא ספק חביביי ברשומה זו...מדהימים! השוליים צבועים בשחור? זה סטארטאפ שעוד לא ניסייתי...אהבתי מאוד!
השבמחקהצעיף יצא מקסים, סיכת הדש נהדרת, ושני הקנווסים משגעים. אהבתי במיוחד את השני - עם העץ (:
השבמחקיעל
את לא מוותרת בקלות הא? סריגה היא סוג של טיפול בעיני אבל גם לי יש תקופות שאני לא יכולה לגעת בזה... הקנווסים שלך מהממים!
השבמחקאני מאד אוהבת את העיצוב החדש של הבלוג....אני חושבת שעוד לא אמרתי לך את זה! כל הכבוד על הסריגה והדוגמנית משו משו....חמסה חמסה!!!!!
השבמחקאני פשוט התמוגגתי מהרשומה. החזיר אותי אחורה לשיעורי המלאכה שלי. הצעיף יפה, הילדונת מושלמת וקנווסים שלך פשוט יצירת אומנות. אני בכלל מאוד אוהבת את הדברים שלך.
השבמחקהקנוסים שלך משגעים!!!!
השבמחקוכל הכבוד לך על הניסיונות סריגה - אני סורגת כבר כמה זמן אבל אצלי יש את הרתיעה הזו בעיקר בקרושה וברקמה - אולי נתחלף? :)
הדוגמנית ממש מקסימה!
תודה לכולכם!!
השבמחקקרין, כבר יצא לי לעשות קנווסים עם שוליים בצבע אחר, אם כי לא שחור...אלא בצבע אחר ששלט בקנווס עצמו...במקרה הזה, מאחר ותחמתי את הדמויות בשחור, נראה לי הכי מתאים שהשוליים יהיו שחורים...
ועל זה נאמר שכשרוצים ולוחצים יוצאים תוצרים.... איזה יופי. ולא להתייאש זה תחביב ממכר וכייפי במיוחד בימים קרים !
השבמחקוהקנווסים - הורסים - אהבתי !
תתחדשי על ההובי החדש.
השבמחקואותי אישית פשוט כבשו הקנווסים, אין ספק שיש לך את זה ובגדול.