טוב, אז אולי מר הולץ לא באמת צריך לדאוג למקומו המכובד בתעשיית הקראפט...
אבל אין ספק שגיליתי גבר נוסף עם פוטנציאל בתחום!
כשלימור, פיית הקסם השימושית הזמינה אותי לסדנת קנווס מעוצב במסגרת חיפוש רשימת הקשר האבודה שלה...קפצתי על ההזמנה (אחרי שבוע של סגר עם בלונג'ינג'ית חולה וניג'וזית, הייתי קופצת על כל הזדמנות לקצת שקט לבד ואם אפשר ליצור תוך כדי...אז בכלל!!)
עוד יותר שמחתי על העובדה שלימור בנדיבותה הזמינה אותי להביא חברה ליצירה בחברותא...
האדם הראשון שחשבתי עליו, היתה אמא שלי...חשבתי שזו הזדמנות לפנק אותה במשהו שלא התנסתה בו אף פעם ובכלל, לאפשר לה לגלות אולי איזה תחביב שיוכל להעסיק אותה במקום הדאגה התמידית לילדיה (שנכון להיום, זה עיסוקה הבלעדי ואנחנו מדברים על "ילדים" בני 30++)...
מי שזוכר את הפתיח לפוסט הקודם, יודע שכל ה"עניינים" סביב השילוב של יובל השפיעו על כל בני הבית ועל בעלי במיוחד...אז אחרי מחשבה קצרה שיניתי את דעתי והחלטתי להציע לבעל להצטרף אליי לבוקר שבת של יצירה אצל לימור...חשבתי שלא יזיק לנו זמן איכות יחד בו לא נהיה עסוקים רק בשיחות ומחשבות על הילדים וגם זמן של עשיה מהנה, משחררת וכיפית יכול להועיל...לשמחתי, הבעל הסכים (מה שלא מנע ממנו להביע את היסוסיו לאורך כל השבוע)...
ככל שהתקדם השבוע התרגשתי יותר...לא בשבילי...בשבילו!
נכון שהוא תמיד נמצא איתנו במפגשי היצירה שאני מארחת, צוחק איתנו, משעשע אותנו ואפילו שואל שאלות ענייניות, אבל הוא אף פעם לא יצר איתנו או בכלל (אם נתעלם לרגע מעבודות העץ שהוא מכין לפעמים או מהמפגש בו אמיליה הושיבה אותו לחורר עבורה צורות עם פאנץ')...
כשהגענו ליובלים, לימור הופתעה לראות שאמא שלי שינתה פתאום צורה ונראתה כמו בעלי, אבל נדמה לי שזה היה שינוי מרענן...במיוחד כשהוא התיישב סביב השולחן יחד עם כל הבנות...
אחרי הסבר קצר של לימור, התחלנו בעבודה...בשלב הצביעה היה נראה שהקנווס של מידד (זה שמו של הבעל ומעתה אשתמש בו, כי זה נשמע לי הרבה יותר נעים מ"הבעל") הולך להיות אסון! אבל תוך כדי עבודה גיליתי שהוא יודע מה הוא עושה! למעט ייעוץ קטן פה ושם לא עזרתי לו (ואני גם יודעת שהוא לא הציץ לי או העתיק...) ובסופו של דבר הוא יצא מהסדנה עם קנווס גמור וחמוד מאוד!!
אני לעומת זאת, שאמורה לדעת מה אני עושה, סיימתי בקושי חצי מהעבודה וגם עם זה לא הייתי הכי שלמה...(בינתיים הספקתי לסיים את הקנווס בבית ואני עדיין לא הכי מרוצה)...
בדרך הביתה מידד אמר שמאוד נהנה ושקע ביצירה והיה מרוכז...אבל אני...כמה זמן לוקח לי להחליט!! חשבתי שאחרי 15 שנות נישואים הוא כבר היה אמור לקלוט את העניין ☺
כשהגענו הביתה, התלהבתי בשביל מידד והצגתי את יצירת המופת שלו בפני יובל, הילדון חשב שאני מסתלבטת עליו ושזו עבודה שלי (והפליג במחמאות מפה ועד זימבבואה)...ואם זה לא מספיק, אז על הקנווס הלא גמור שלי הוא אמר "זה נראה כמו משהו שאבא עשה!"...
ועל זה נאמר...בנים גידלתי ורוממתי והם נתנו לי בעיטה בטוכע'ס!
ועכשיו לתמונות...מידד ויצירת המופת שלו (נכון שיצא לו קנווס מוצלח בשביל התנסות ראשונה???)
וזה מה שיצא לי בסופו של דבר...
יובל שכאמור התלהב מהתוצאה של אביו החליט שגם הוא רוצה ליצור...אז כנראה שנבקר את לימור שוב בקרוב...ואפרופו לימור, הנה אנחנו בתמונות "אוירה" שצולמו על ידיה...
חוב קטנטן מהפוסט הקודם...הכנתי קופסה למיני אלבום...רציתי שהיא תהיה מינימלית, בכל זאת צריכה לשבת על שולחן של גבר...ובכלל מה שחשוב הוא הבפנוכו...אז הכנתי קופסה מקרטון אפור, ציפיתי אותה בנייר קראפט חום, הכנתי מכסה מדף קארדסטוק, יצרתי חלון תצוגה עליו הנחתי שקף וזהו...הקופסה מוכנה...והאלבום מוצג בתוכה...אפשר לסמן "וי" על עוד פרויקט...
אבל אין ספק שגיליתי גבר נוסף עם פוטנציאל בתחום!
כשלימור, פיית הקסם השימושית הזמינה אותי לסדנת קנווס מעוצב במסגרת חיפוש רשימת הקשר האבודה שלה...קפצתי על ההזמנה (אחרי שבוע של סגר עם בלונג'ינג'ית חולה וניג'וזית, הייתי קופצת על כל הזדמנות לקצת שקט לבד ואם אפשר ליצור תוך כדי...אז בכלל!!)
עוד יותר שמחתי על העובדה שלימור בנדיבותה הזמינה אותי להביא חברה ליצירה בחברותא...
האדם הראשון שחשבתי עליו, היתה אמא שלי...חשבתי שזו הזדמנות לפנק אותה במשהו שלא התנסתה בו אף פעם ובכלל, לאפשר לה לגלות אולי איזה תחביב שיוכל להעסיק אותה במקום הדאגה התמידית לילדיה (שנכון להיום, זה עיסוקה הבלעדי ואנחנו מדברים על "ילדים" בני 30++)...
מי שזוכר את הפתיח לפוסט הקודם, יודע שכל ה"עניינים" סביב השילוב של יובל השפיעו על כל בני הבית ועל בעלי במיוחד...אז אחרי מחשבה קצרה שיניתי את דעתי והחלטתי להציע לבעל להצטרף אליי לבוקר שבת של יצירה אצל לימור...חשבתי שלא יזיק לנו זמן איכות יחד בו לא נהיה עסוקים רק בשיחות ומחשבות על הילדים וגם זמן של עשיה מהנה, משחררת וכיפית יכול להועיל...לשמחתי, הבעל הסכים (מה שלא מנע ממנו להביע את היסוסיו לאורך כל השבוע)...
ככל שהתקדם השבוע התרגשתי יותר...לא בשבילי...בשבילו!
נכון שהוא תמיד נמצא איתנו במפגשי היצירה שאני מארחת, צוחק איתנו, משעשע אותנו ואפילו שואל שאלות ענייניות, אבל הוא אף פעם לא יצר איתנו או בכלל (אם נתעלם לרגע מעבודות העץ שהוא מכין לפעמים או מהמפגש בו אמיליה הושיבה אותו לחורר עבורה צורות עם פאנץ')...
כשהגענו ליובלים, לימור הופתעה לראות שאמא שלי שינתה פתאום צורה ונראתה כמו בעלי, אבל נדמה לי שזה היה שינוי מרענן...במיוחד כשהוא התיישב סביב השולחן יחד עם כל הבנות...
אחרי הסבר קצר של לימור, התחלנו בעבודה...בשלב הצביעה היה נראה שהקנווס של מידד (זה שמו של הבעל ומעתה אשתמש בו, כי זה נשמע לי הרבה יותר נעים מ"הבעל") הולך להיות אסון! אבל תוך כדי עבודה גיליתי שהוא יודע מה הוא עושה! למעט ייעוץ קטן פה ושם לא עזרתי לו (ואני גם יודעת שהוא לא הציץ לי או העתיק...) ובסופו של דבר הוא יצא מהסדנה עם קנווס גמור וחמוד מאוד!!
אני לעומת זאת, שאמורה לדעת מה אני עושה, סיימתי בקושי חצי מהעבודה וגם עם זה לא הייתי הכי שלמה...(בינתיים הספקתי לסיים את הקנווס בבית ואני עדיין לא הכי מרוצה)...
בדרך הביתה מידד אמר שמאוד נהנה ושקע ביצירה והיה מרוכז...אבל אני...כמה זמן לוקח לי להחליט!! חשבתי שאחרי 15 שנות נישואים הוא כבר היה אמור לקלוט את העניין ☺
כשהגענו הביתה, התלהבתי בשביל מידד והצגתי את יצירת המופת שלו בפני יובל, הילדון חשב שאני מסתלבטת עליו ושזו עבודה שלי (והפליג במחמאות מפה ועד זימבבואה)...ואם זה לא מספיק, אז על הקנווס הלא גמור שלי הוא אמר "זה נראה כמו משהו שאבא עשה!"...
ועל זה נאמר...בנים גידלתי ורוממתי והם נתנו לי בעיטה בטוכע'ס!
ועכשיו לתמונות...מידד ויצירת המופת שלו (נכון שיצא לו קנווס מוצלח בשביל התנסות ראשונה???)
וזה מה שיצא לי בסופו של דבר...
יובל שכאמור התלהב מהתוצאה של אביו החליט שגם הוא רוצה ליצור...אז כנראה שנבקר את לימור שוב בקרוב...ואפרופו לימור, הנה אנחנו בתמונות "אוירה" שצולמו על ידיה...
חוב קטנטן מהפוסט הקודם...הכנתי קופסה למיני אלבום...רציתי שהיא תהיה מינימלית, בכל זאת צריכה לשבת על שולחן של גבר...ובכלל מה שחשוב הוא הבפנוכו...אז הכנתי קופסה מקרטון אפור, ציפיתי אותה בנייר קראפט חום, הכנתי מכסה מדף קארדסטוק, יצרתי חלון תצוגה עליו הנחתי שקף וזהו...הקופסה מוכנה...והאלבום מוצג בתוכה...אפשר לסמן "וי" על עוד פרויקט...
הצחיק אותי מה שיובל אמר "זה נראה כמו משהו שאבא הכין"....
השבמחקכל הכבוד למידד על שיתוף הפעולה - אני חושבת שאם אני אציע לבעלי ליצור איתי הוא יסתכל עלי במבט שירמוז לי שיש מצב שנפלתי מהירח לפני רגע...
ואגב - הקנווס שלו יפה **לא רק** בתור הפעם הראשונה - הוא יפה גם בתור קנווס שמישהו עם נסיון עשה.
Like גדול :-)
מקסיייים! יצאו אחלה קנווסים, מידד תותח! אין עליו! תמיד ידעתי שבמפגשים הוא לא סתם עומד ומסתכל אלא מקנא וסופג ידע :). מעכשיו תוסיפי עוד כיסא לשולחן ומשטח עבודה כל פעם שיש פגישה אצלך. נראה שהיה לכם ממש כיף! אולי עכשיו אני צריכה לשכנע את דותן שיבוא איתי...
השבמחקהקנווסים נהדרים יחד, ונראה שתהיה בינהם שנים של זוגיות טובה (-:
השבמחקאיזה יופי של קנווסים ואני בטוחה שהם יתלו בשמחה זה לצד זה....
השבמחקאת מידד אני מעריצה , איזה כיף לך שיש לך שותף ואיזו יצירה מדהימה !
כל הכבוד.
הולכת לנפנף בפוסט הזה לבעלי !!!
איזה כיף לקרוא את הפוסט.
השבמחקהקנבסים של שניכם מקסימים, ועוד יותר שהם משלימים אחד את השני.
לגבי יובל, אפשר לראות את זה גם כבן המפרגן שמבחינתו כל עבודה של אמא היא מושלמת ;-)
כשאמרת שאת נוסעת עם הבעל... חשבתי שהוא רק הנהג!
השבמחקאיזה כייף, העבודות מקסימות וממש משלימות אחת את השניה.
תעלי מיזם חדש, אולי ככה תהייה יותר הבנה לקניות שלנו...
איזה יופי שיש לך שותף!
השבמחקמקסים!!! מיסרי למידד שהוא ממש ממש אחלה גבר!!!! כל הכבוד!!!
השבמחקנהדר (:
השבמחקאיזה כיף לך! כולי קנאה! אם הייתי מצליחה להושיב את הבעל ליצור הייתי בעננים! הקנבס שלו באמת יצא מקסים. גבר גבר, הגבר שלך. אבל לא נעים לי להודות- אני עדיין יותר אוהבת את שלך...
השבמחקאיזה כייף לך! אין סיכוי שבעלי היה בא איתי, לא מפני שהוא לא יצירתי אלא שאני לא רואה אותו יושב ביחד עם קבוצת נשים ויוצר.
השבמחקכל הכבוד על היצירות!
אני לא רוצה לסכסך אבל... אהבתי את הקנווס שלו יותר...
השבמחקסחתיין על הטים הולץ הפרטי שלך, שיחק אותה!!! איזה כיף :-)
השבמחק