מיני אלבום "חיים שכאלה"

לגיליון סקראפהוליק הנוכחי שיצא היום, העלנו מדור חדש של סיקור מוצרים. המוצר הספציפי ניתן לנו על ידי נתנאלה המדהימה.

אני מודה שבתחילה לא ממש התלהבתי מצבעי האלובומון, לא התחברתי כל כך לכריכה החיצונית וגם לא היה לי שמץ ירוק של מושג איזה פרויקט אני הולכת ליצור איתו...מה שכן אהבתי, היתה הקופסה!
קופסה יפה, עם עיטורי קטיפה...מאוד מכובדת ומרשימה.

לאט לאט גלגלתי רעיונות בראש ואז נזכרתי שאבי חגג יום הולדת 65 חודש לפני כן ולא יצא לי להביא לו כלום, וואלה! הנה רעיון! להכין לו מיני אלבום בסגנון חיים שכאלה...

ניסיתי לנבור באלבומים ישנים, אבל כל מה שמצאתי היו תמונות שלי משנות העשרה בפוזות א-לה "כשאהיה גדולה אהיה דוגמנית כושלת" (גם לכם היו תקופות פנטזיה כאלו?), בחוסר ברירה פניתי אל אבי וביקשתי אלבומים ישנים לצורך פרויקט שאני עושה...הוא לא שאל שאלות והניח על שולחני ערימת אלבומים ישנים...

האלבומים האלו הם למעשה אלבומים משפחתיים שהיו בבית דודי ז"ל והכילו תמונות של משפחת אבי בזמנים שונים...בקיצור, בדיוק מה שהייתי צריכה! עוד כמה תמונות מהאוסף הפרטי שלי (ז'תומרת תמונות עם הנכדים וכו') והיה לי כל מה שהייתי צריכה...
אחרי מלחמת התשה של קילוף התמונות העתיקות מהאלבומים הדביקים (מעניין אם דבק גומי יחזיק ככה גם בעוד חמישים שנה) עברתי לשלב עיבוד התמונות, בעזרת הפוטושופ נתתי להן צבע קצת יותר מחמיא מהאדום המעצבן הזה המאפיין תמונות של פעם, תיקנתי תמונות קרועות או כאלו שהזמן "דפק", הקטנתי בהתאם למימדי האלבומון ושלחתי לפיתוח.

עיצוב האלבומון אח"כ היה מהיר, מהנה וכיפי...אז הנה התמונות, גם אלו שלא נכנסו למגזין...

כשמצאתי את התמונה הזו באלבום ראיתי כי יש מאחוריה כיתוב בכתב יד, ככל הנראה של סבתי ז"ל.

גם בלי לדעת רומנית יכולתי לדעת כי על גב התמונה כתובים שמותיהם וגילאיהם של אבי ואחיו, בתוספת השנה בה צולמה התמונה, שם המשפחה וכיתוב נוסף שאומר: "התמונה הזו נשארת אצלינו".
מאוד התרגשתי למצוא את הכיתוב הזה והחלטתי לשים אותו לצד התמונה.

 

הפרפר נחתך בעזרת הקאטלבאג מנייר עטיפה חום, הוחתם בחותמת מהסט Majestic של American crafts ונתחם בדיסטרס של טים הולץ. דף התוים הודפס מהאינטרנט על נייר הדפסה רגיל ולוכלך עם דיסטרס.

  

 

למרות שהורי גרושים יותר זמן ממה שהיו נשואים והעבר המשותף שלהם לא זכור לטוב, היום הם בקשר בעיקר בגללינו הילדים ובגלל הנכדים ולכן חשבתי שיהיה נכון לשים תמונת חתונה שלהם באלבומון.

 

 

התמונה הזו צולמה כמעט לפני שנתיים, שבוע לפני לידת גאיה, ביום ההולדת ה-35 שלי.

למרות הפרצופים של אחי, ששונא את התמונה הזו, אני דווקא אוהבת אותה... יש בה משהו טבעי והיא נותנת לי תחושה של חיבור.

אבא שלי כבר ראה את האלבום, אבל ביקשתי להשאיר אותו אצלי עוד קצת כדי לצלם אותו לצורך המגזין וגם להראות לכמה אנשים. מחר בערב, כשכל המשפחה תתאסף כאן לחגוג לבכור שלי את יום הולדתו ה-10, אתן את האלבומון לאבי. קצת קשה לי להפרד ממנו, גם בגלל שאני מאוד אוהבת את התוצאה וגם כי הוא מכיל תמונות מרגשות עם סיפורים שלא הכרתי. אני מניחה שזו סיבה מספיק טובה לרכוש את האלבומון הזה ולהכין אחד משלי, לא?

יש לי עוד עבודות בגיליון, שהייתי רוצה להעלות, אבל הפוסט כבר יצא מספיק ארוך ויש לי המון דברים להכין לקראת מחר (יום ההולדת של יובל אמנם היום, אבל נחגוג מחר עם המשפחה והילדון החליט שלכבוד עשור לחייו צריך להפיק משהו מיוחד, כך שיש לי מטלות למלא).

ואחרון, לפני שאני מתאדה מפה...אני רוצה לשלוח איחולי מזל טוב לקצה השני של העולם, למנדי, החברה האמריקאית של אחי, שחוגגת היום (כן, כן, יחד עם בכורי) יום הולדת!!
Happy birthday Mandy!
(כבר סיפרתי שבעוד חודש היא מגיעה לארץ??? אני מאווווווד מתרגשת!)

Pin It