האמת, כשאני חושבת על זה, לא ברור לי למה אני מעלה את הפוסט, הרי ראיתם את ההדרכה כבר במגזין...
אבל בחשיבה נוספת וקצת יותר ריאלית, אני מבינה שכל מה שאני יוצרת מיועד למגזין וזה אומר שהבלוג שלי יגווע אם לא אעלה לפה גם דברים "ממוחזרים" שהופיעו במגזין.
אז קוראי המגזין מתבקשים לסבול בסבלנות ובשקט וקוראיי האחרים (שהם בוודאי אינם דוברי עברית כלל) יהנו לפחות מהתמונות...(או שיתרגמו אותי בגוגל ויהנו גם מפוסט משעשע בגלל תרגום עילג).
אז...הרעיון של המיני אלבום/מראה הזה בא מאותה פודריה אומללה שראתה ימים יפים יותר ושימושיים יותר.
ידעתי שיש לה פוטנציאל ולכן שמרתי אותה, עד שברגע של גאונות רגעית (תרשו לי לפרגן לעצמי פעם במליון שנה, מה יש?) הבליח הרעיון של השימוש הכפול, הן כמראה שתהיה זמינה בתיק והן כמיני אלבום להשוויץ בו כשאתקל באנשים שלא ראיתי יובלות ובמיוחד כאלו שממש בא לי להוציא להם את העיניים (השבוע אני מרגישה מכשפה אמיתית, תנו לי להנות מהרגע).
הנה תמונות ה"לפני"
ועכשיו לתכל'ס:
לקחתי את הפודריה הישנה (שבטח תכנס לקטגוריית "לאספנים בלבד" עכשיו כשפנינל'ה כבר לא בעסקי האיפור), בחרתי דף מדוגם, בגלל נושא הגיליון שעוסק בחיות בחרתי דף עם ציפורים. הנחתי את הפודריה על הדף כשפניה כלפי מטה והדף פונה עם חלקו המדוגם כלפי מטה ושרטטתי את קוי המתאר של הפודריה.
לאחר מכן, שרטטתי בתוך קוי המתאר שנוצרו, קו מתאר נוסף, קטן יותר מהקו המקורי. השרטוט נעשה ביד חופשית ובעין בלתי מזוינת (אחחח...מנדי הולכת להקרע מהתרגום של גוגל למשפט הזה...)
חתכתי את הדף המדוגם על פי קו המתאר הפנימי. הרעיון היה ליצור כיסוי מדוגם למכסה, כך שעדיין יבצבצו השוליים המקוריים של המכסה, פשוט כי אהבתי את הגוון המוזהב. לאחר שחתכתי את הנייר, עברתי על השוליים שלו עם דיו בורדו והדבקתי על מכסה הפודריה.
השלב הבא, עיצוב המיני אלבומים. מאחר ובפודריה הספציפית היו שני תאים, אחד לפודרה עצמה והשני לספוג, ידעתי שיש לי מקום לשני מיני אלבומים וזה התאים בול לעובדה שיש לי שני ילדים...כל אחד מהם מקבל מקום כבוד משלו ואני חוסכת לעצמי ייסורי מצפון פולניים לעד (או לפחות עד הסיטואציה הבאה של "למה היא כן ואני לא").
מדדתי את התאים והכנתי שתי רצועות קארדסטוק בגודל מתאים. סימנתי קוי קיפול וקיפלתי (אם טרם היה ברור עד עכשיו, מדובר במיני אלבומי אקורדיון).
אבל בחשיבה נוספת וקצת יותר ריאלית, אני מבינה שכל מה שאני יוצרת מיועד למגזין וזה אומר שהבלוג שלי יגווע אם לא אעלה לפה גם דברים "ממוחזרים" שהופיעו במגזין.
אז קוראי המגזין מתבקשים לסבול בסבלנות ובשקט וקוראיי האחרים (שהם בוודאי אינם דוברי עברית כלל) יהנו לפחות מהתמונות...(או שיתרגמו אותי בגוגל ויהנו גם מפוסט משעשע בגלל תרגום עילג).
אז...הרעיון של המיני אלבום/מראה הזה בא מאותה פודריה אומללה שראתה ימים יפים יותר ושימושיים יותר.
ידעתי שיש לה פוטנציאל ולכן שמרתי אותה, עד שברגע של גאונות רגעית (תרשו לי לפרגן לעצמי פעם במליון שנה, מה יש?) הבליח הרעיון של השימוש הכפול, הן כמראה שתהיה זמינה בתיק והן כמיני אלבום להשוויץ בו כשאתקל באנשים שלא ראיתי יובלות ובמיוחד כאלו שממש בא לי להוציא להם את העיניים (השבוע אני מרגישה מכשפה אמיתית, תנו לי להנות מהרגע).
הנה תמונות ה"לפני"
לקחתי את הפודריה הישנה (שבטח תכנס לקטגוריית "לאספנים בלבד" עכשיו כשפנינל'ה כבר לא בעסקי האיפור), בחרתי דף מדוגם, בגלל נושא הגיליון שעוסק בחיות בחרתי דף עם ציפורים. הנחתי את הפודריה על הדף כשפניה כלפי מטה והדף פונה עם חלקו המדוגם כלפי מטה ושרטטתי את קוי המתאר של הפודריה.
לאחר מכן, שרטטתי בתוך קוי המתאר שנוצרו, קו מתאר נוסף, קטן יותר מהקו המקורי. השרטוט נעשה ביד חופשית ובעין בלתי מזוינת (אחחח...מנדי הולכת להקרע מהתרגום של גוגל למשפט הזה...)
חתכתי את הדף המדוגם על פי קו המתאר הפנימי. הרעיון היה ליצור כיסוי מדוגם למכסה, כך שעדיין יבצבצו השוליים המקוריים של המכסה, פשוט כי אהבתי את הגוון המוזהב. לאחר שחתכתי את הנייר, עברתי על השוליים שלו עם דיו בורדו והדבקתי על מכסה הפודריה.
השלב הבא, עיצוב המיני אלבומים. מאחר ובפודריה הספציפית היו שני תאים, אחד לפודרה עצמה והשני לספוג, ידעתי שיש לי מקום לשני מיני אלבומים וזה התאים בול לעובדה שיש לי שני ילדים...כל אחד מהם מקבל מקום כבוד משלו ואני חוסכת לעצמי ייסורי מצפון פולניים לעד (או לפחות עד הסיטואציה הבאה של "למה היא כן ואני לא").
מדדתי את התאים והכנתי שתי רצועות קארדסטוק בגודל מתאים. סימנתי קוי קיפול וקיפלתי (אם טרם היה ברור עד עכשיו, מדובר במיני אלבומי אקורדיון).
מאחר ותאי הפודריה בעלי פינות מעוגלות, היה צורך לעגל גם את פינות האקורדיון כדי שיכנסו פנימה בלי בעיה... כדי לעגל פינות פנימיות באקורדיון, פשוט מקפלים שתי חתיכות יחד ומעגלים.
את הקארדסטוק החלק קישטתי בעזרת חותמות ודיו סימן מים, מאחר והתמונות קטנות ממילא ותופסות את מרבית שטח "הדף" באלבום לא צריך להשתמש בקארדסטוקים מדוגמים או מיוחדים...
בשלב הזה באמת הדבקתי את התמונות, שגם את פינותיהן עיגלתי...
עכשיו מדביקים את האלבומים לפודריה.
מקשטים את החלק הפנימי מסביב למראה (זוכרים את השרטוט של קוי המתאר בשלב הראשון? בדיוק אותו דבר! פה משרטטים גם את המראה. הצמדתי את הדף החתוך אל המראה ופשוט "קיפלתי" קצת מסביבה כדי לקבל את קוי המתאר שלה באופן מוחשי יותר. בשלב הזה היו לי הרבה מדידות וחיתוכים)
בחלק החיצוני הוספתי פרח עשוי לבד במקום בו יש ציור של פרח בדף המדוגם וזהו! יש לי יופי של מראה עם מיני אלבומון להשוויץ!
יאללה, חוזרים לשולחן העבודה...רשימת המטלות לגיליון הקרוב מעולם לא נראתה גדולה יותר ועכשיו מתחילים גם רעמים והשמים מחשיכים לקראת גשם, שזו אוירה הכי הכי ליצירה (זה או יום שמשי וחמים לגמרי!) וגם גאיה בדיוק נרדמה...
כל הסיבות בעולם כדי להזיז את עצמי מהמקלדת ולהתחיל לחתוך ולהדביק!!
אז שיהיה לכולם יום אחלה ביותר...
