יום שני, 2 בנובמבר 2009

איזה בוקר של כיף, איזה כיף שהיה לי הבוקר!

זה אולי השיר ששר הפורץ טרם נלכד...אבל אם תשאלו אותי, אני אשיר...איזה בוקר של אקשן, איזה אקשן היה לי הבוקר!
אז כן, היה לי הבוקר מפגש עם פורץ....ואני לא מדברת על פורץ מנעולים שמוזעק להציל אישה מבולבלת ששכחה את המפתחות במקום אחר...אלא פורץ אמיתי! (אם כי לפי הכינוי שלו - במבה, זה נשמע פורץ דרדע'לה, אבל בגלל שאני לא מתעסקת יותר עם מרפי, מבחינתי זה היה פורץ של ממש, גדול ומפחיד!)

הסיפור התחיל הבוקר, חברה יקרה באה לבקר...אנחנו מקשקשות לנו ותוך כדי, אני שומעת רעשים של דפיקות...אני רגילה לרעשי דפיקות מכל מיני שכנים לא ממש מתחשבים, כך שבאופן אוטומטי שאלתי בקול, שאלה רטורית שלרוב מהדהדת במוחי "מי זה מפרק פה משהו?"
כמה דקות אח"כ נקישה בדלת, השכנה ממול מלחששת שמסתובב טיפוס חשוד ליד המחסנים הממוקמים מתחת לבניין ושבעלה כבר הזמין משטרה ושהיא חושבת שפרצו לנו למחסן (עכשיו נופל הכרטיס SIM, אלו היו הרעשים)...אני מנסה להבין ממנה עוד כמה פרטים, אבל לפי התיאור שלה, לא מדובר במחסן שלנו...לא ממש הצלחתי להבין ממנה מה ומי, לקחתי את גאיה, גררתי את החברה וירדתי למטה...

ראיתי בכניסה למחסנים המון בקבוקי פלסטיק ופחיות פזורים ומיד ידעתי...זה שלנו! (הבעל מצא לו תחביב לאסוף בקבוקים לביה"ס, הכיתות זוכות בפרסים או משהו כזה על איסוף...ועד שהוא מעביר את זה לביה"ס, "האוצר" הזה שוכב לנו במחסן בשקיות).
הספקתי עוד לראות את השוטר עם הפורץ בפתח יחידת המחסנים לפני שאזקו אותו והכניסו אותו לניידת (בחיי, היו יעילים הפעם והגיעו בצ'יק) , לשניה הרגשתי קצת כמו יעל פוליאקוב באחת הפרסומות היותר דרמטיות ל-יס.
התקרבתי אל המחסן, הדלת היתה נעולה, הרשת הממוקמת מעל הדלת היתה קרועה...הצפלון טיפס על הקיר כמו עכביש ונכנס דרך הרשת, כמו ג'וק!

ואז התחילו השאלות של השוטרים, מה היה לנו במחסן ואיך זה נראה וכמה ומדוע...וכוס קפה לשוטר והחברה שנזנחה להפעיל את גאיה והבן של השכנה בזמן שאנחנו נתנו עדות...ואח"כ זיהוי פלילי שהגיעו ומילאו את דלת המחסן באבקה שחורה (הצעה שלי, עבודות שירות לפורץ...לתקן את הרשת ולצבוע את המחסן מחדש!)
ואח"כ טלפון ממחלקת החקירות להגיע לתחנה כי הם רוצים לגבות עוד עדות (ואני בכלל לא ראיתי כלום! ובסוף הוא לא יצא עם שום שלל...רק חיכה להתפס ולחזור למעצר) ולא לשכוח להוציא מהזבל את השקיות המקוריות של הבקבוקים כי השוטר רוצה לבדוק אותן בכל זאת...ו...ו...ו...אוףףףף! איזה לחץ!
אבל הכי מלחיץ זו התחושה של חוסר הבטחון במקום שאמור להרגיש בטוח...

אז אין ספק, היה לי בוקר של "כיף"...



6 תגובות:

  1. אויי שמעתי על הבלאגן היום.. מפחיד לדעת שמישהו מסתובב ככה.. לפחות לא ניסה בבית..
    העיקר את החברה וגאיה בסדר..

    ערב חמים לך

    השבמחק
  2. באמת מפחיד, אבל לפחות תפסו אותו...
    העיקר שאתם בסדר!!
    חיבוקים!

    השבמחק
  3. בעיקר שאת וגאיה בסדר!!

    אני מכירה את תושת חוסר הבטחון...
    לפני 4 שנים פרצו לי הביתה, בזמן שהייתי בעבודה, כשבמשך שבועיים ניסו לפרוץ בלילה וכל הזמן התעוררתי למשמע הדפיקות והנסיונות לפרוץ את מנעול חלון הסלון...

    תפסו אותם ללא השלל...
    מסוממים שמכרו את השלל תמורת כסף לסמים...

    השבמחק
  4. גלית, טוב שלא היית בבית בזמן שהם פרצו. אין ספק שנורא למצוא את הבית פרוץ, אבל מי יודע מה יכול היה לקרות אם היית בית באותו זמן.

    הפורץ שלנו אגב כן הצליח לקחת איתו שלל, אם כי לא רב...מכונת התספורת של הבעל (שגילה את זה רק בערב כשחזר מהעבודה וערך סריקה במחסן).
    מה שמציק לי עכשיו זו העובדה שהפורץ מתגורר ממש לידינו בהמשך הרחוב! (וזה מסביר למה הוא נראה לי מוכר)

    השבמחק
  5. אויש איזו באסה. לך על הפריצה ולי כי התכוונתי להשתמש בשיר הזה לסט של תמונות שצילמתי לפני כמה שנים (בחיי אני יכולה להוכיח פיסת נייר מחוברת עם סיכה לתמונות :-D)

    השבמחק
  6. אבל אין לי זכויות יוצרים על השיר...
    את יכולה להשתמש בו ;-)

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)