יום שבת, 24 באוקטובר 2009

מזל טוב לנו!

מחרתיים (26.10) נחגוג 14 שנות נישואים...זה נראה לי כמו נצח! אולי בגלל העובדה שלפני הנישואים היינו חברים במשך 7 שנים וגם את זה התחלנו בגיל צעיר (הייתי בת 14-15)...חישוב פשוט מראה שאנחנו יותר זמן יחד מאשר לחוד...ת'אמת, אני בכלל לא זוכרת איך זה להיות בלעדיו...

היינו שכנים מאז שנולדנו, בניין מגורים אחד, כניסות נפרדות...ידעתי מי הוא ולהיפך, ההורים הכירו זה את זה כשכנים, אבל לא היה בינינו קשר עד לחופשת הקיץ בשנת 1988...כשיצאנו באחד הערבים ל"שכונה" אני וחברתי, הוא וחבריו. כך ישבנו חבורה אחת של צעירים, ערב ערב, מעבירים את לילות הקיץ בצחוק, דיבורים ושירה (אחד החבר'ה היה אחראי על הגיטרה)... באופן טבעי, נוצר קשר ובגלל שהיינו שכנים התחלנו להגיע יחד לאותם "מפגשי שכונה".

לאט לאט הקשר התחזק, מצאנו את עצמינו משוחחים שיחות נפש ארוכות ומאחר והיתה לי ילדות לא קלה, הרגשתי שיש לי מישהו להאחז בו, לשתף אותו בדברים הקשים ולהתנחם באוזן הקשבת שסיפק לי. לאורך זמן ראיתי בו מעין אח גדול ולא קלטתי שהבן אדם אוהב אותי ולא בתור אחות קטנה. עד שהוא אמר לי את זה...ואז הבנתי שגם אני בעצם אוהבת אותו מעבר לידיד טוב או "אח גדול".

בתמונה הזו, אני בת 16 וקצת, הוא כבן 19 (כל הפולניות שמצקצקות עכשיו בלשון...אתן יכולות להרגע, לא עישנתי אז, אני לא מעשנת היום וככל הנראה לא אעשן, אלא אם כן הבת שלי תעשה לי את המוות כשתגיע לגיל העשרה ולא יהיה משהו אחר בסביבה כדי להרגיע את עצביי...הסיגריה בתמונה היא רק בשביל ה"פוזה")





בכל אופן, לא אספר לכם את כל סיפור חיינו המשותפים, זה יקח שעות אם לא ימים! אבל אחרי שבע שנים מאז אותו קיץ 88 (ואחרי שאמא שלו הציבה לו אולטימטום...או שאתה מתחתן איתה או שאתה משחרר אותה לחיות את חייה) עמדנו תחת החופה.
בשלב החיפוש אחר שמלת כלה הסתובבתי מלווה בפמליה משפחתית שכללה את אמי, דודתי ובתה, כאילו החתונה הזו היא של כולנו...בראיה לאחור, לא הייתי חוזרת על זה...דודתי שראתה את השמלה שרציתי (שמלה פשוטה "נוזלת" בגוון קרם, עם שרוולים ארוכים צמודים וקצת תחרה) הצהירה מייד שזו לא שמלת כלה ושאחפש משהו "מפואר" יותר.
אני, חסרת עמוד שדרה (וגם די צעירה, כולה בת 22...בקושי מבינה מהחיים שלה) הקשבתי לה...לא שאני מתחרטת על השמלה שבחרתי בסופו של דבר, אבל היא לא היתה "אני"...מבחינתי היא היתה מפוארת מדי...

זו אני, בסטודיו של התופרת, באחת המדידות האחרונות של השמלה, הפעם מלווה רק באמא שלא ניחנה בכישורי צילום ובמזל לא חתכה לי את הראש...





ואיך אפשר בלי תמונה מייצגת מהיום הגדול? הצלם (שמאוד עצבן אותי עם כל הוראות הבימוי שלו "תעמדי ככה, תרימי יד, תשעני על הברזיה ותעשי קולות של כיף") לקח אותנו לטיילת לואי בחיפה...
חדי העין יבחינו שהנעליים שלי בגוון קרם ולא לבן, נסעתי ליפו כדי לקנות אותן, בחנות שמתמחה בנעליים במידות גדולות, לכל אלו שנולדו עם סנפירים במקום כפות רגליים (מידה 43, תודה ששאלתם)...המוכר היה בהלם כשביקשתי נעל לבנה עם קצת עקב, הוא אמר שאם אני גבוהה, יש לי פטור מנעלי עקב ושנעלי-פלצת לא מייצרים בצבע לבן...
אז התפשרתי...זה היה או זה או נעלי ספורט...של גברים!
איכשהו עם השנים אני מגלה שבמקום להתכווץ כמנהג הקשישים, כפות הרגליים שלי מתארכות והיום אני נועלת מידה 44...של גברים!



את התמונה הזו אני פשוט אוהבת , נקייה ופשוטה כמוני...
שמתם לב שאין לי מגדלים על הראש או צבעי מלחמה על הפנים? כמי ששונאת רעש והמולה ויתרתי על כל הטקס בסלון הכלות והתלבשתי בבית דודתי, כן...ההיא מהשמלה.
שכרתי מאפרת שהגיעה הביתה, את התסרוקת (אם אפשר לקרוא לבייביליס תסרוקת) עשיתי במספרה הקבועה שלי, זו שאני מבקרת בה כשאני מחליטה שנמאס לי לגזור לעצמי את השיער ואת הזר הזמנתי במשתלה מקומית "בדיוק כמו בג'ורנל".



זה הרכב בו נסענו ביום החתונה, הנהג - בן הדוד של הבעל, הרכב - של הדודה של הבעל...



כשהצטלמנו בטיילת לואי הסתובבה שם קבוצת תיירים מנורבגיה...הם מאוד התלהבו מזה שראו חתן וכלה וביקשו להצטלם איתנו (מה שאומר שאי שם בנורבגיה מסתובבת תמונת חתונה שלנו), אבל זה לא הסביר את הצחוקים שלהם כשנכנסנו לרכב...
בירור קצר עם מדריך הטיולים שלהם הבהיר שהם משועשעים מהעובדה ששני גבוהים כמונו (הבעל כמעט שני מטר, אני כמעט 1.80) מצליחים להדחס עם השמלה והכל לתוך הדייהטסו הקטנה...פייר, גם אני הייתי צוחקת!


אז התחתנו, לחופה צעדנו לצלילי דיויד ברוזה ו"מתחת לשמיים", שבזמנו נשמע לי הכי רומנטי שיש, אבל קריאת המילים עכשיו מבהירה לי שזה שיר שמתאים לירח הדבש עצמו, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת...

גם לכניסה לאולם היינו צריכים לבחור שיר ואני רציתי את "ברית עולם" של מתי כספי, אלא שהתקליטן שביום החתונה היה כנראה על איזה חומר לא כל כך חוקי אם אשפוט לפי ההיפריות שלו, אמר שצריך שיר קצבי שיעורר את הקהל לקום על רגליו לכבודינו (בדיוק מה שאדם עם חרדת קהל צריך! כאילו שסתם להיות כלה לא מספיק לצורך העניין!) וכך מצאנו את עצמינו צועדים לאולם לצלילי הנעימה מהסרט "השוטר מבברלי הילס"...

הצעד הבא היה כמובן לגור יחד...מה שלא עשינו קודם לכן, כי בשביל מה לבזבז כסף על שכירות אם יכולתי להגיע אליו בגלישת אומגה מחלון החדר שלי?
וכשהרגשנו שאנחנו כבר מסודרים עם דירה משלנו ורכב, הגיע הזמן לצעד נוסף...כלב!
אז צירפנו אל משפחתינו את הדובון הלבן שלנו, פאן, שליווה אותנו יותר מעשר שנים (אלוהים, כמה אני מתגעגעת אליו)...


שלוש שנים אח"כ הצטרף אלינו הבכור...שתפקד כמלך הבלתי מעורער של הבית...


עד שהצטרפה אחותו הנסיכה...לפני שנה ושבעה חודשים...


אז זהו, 14 שנה אחרי (21 בכולל)...אנחנו עדיין פה...יחד :-)
יום נישואים שמח בעלי היקר!


(לא, לא הצטלמתי עם מחבל, הוא פשוט החליט לבדוק את כוח הסבל שלי לפרווה הזו שצימח על פניו, היא כבר לא שם!)


18 תגובות:

  1. מזל טוב :-)
    לעוד הרבה שנים טובות!!

    השבמחק
  2. חתיכת היסטוריה...שיהיה לכם המון מזל טוב ועוד שנים רבות של אושר ואהבה ונחת אחד מהבני ומהילדים

    השבמחק
  3. מזל טוב ליום הנישואין
    איזה סיפור מקסים
    שתזכו לעוד שנים רבות של חברות אהבה ונחת

    השבמחק
  4. מזל טוב!!!!!
    לעוד הרבה שנים מאושרות, מחוייכות ושמחות!

    השבמחק
  5. וואו מותק איזה יופי של סיפור וחייבת לציין שהיית כלה מהממת ויפה יש לך בעל מדהים מההיכרות שלי איתו והילדים שלך מתוקים {בכלל חולה על גאיה) ואין צורך לציין כמה אוהבת אותך מאחלת לך עוד הרבה שנים מאושרות יחד מזל טוב !

    השבמחק
  6. מזל טוב. קראתי בעיון את התיאור המעניין שלך..גיליתי קוים משותפים. נחמד לקרוא את סיפור החיים אחרי הכרות עם שניכם.את כותבת נפלא!
    שתהיו תמיד מאושרים,וחברים הכי טובים שיש.
    יום נישואין שמח!

    השבמחק
  7. המון מזל טוב עם הרבה כייף סבלנות וסובלנות אחד לשני.
    בהצלחה
    עליזה

    השבמחק
  8. איזה מהממת היית בחתונה שלכם. איזה זוג מקסים אתם. ומזל טוב. בהחלט זכיה כפולה אחד בשניה.
    יום מהנה
    אמיליה

    השבמחק
  9. שפע של ברכות ליום נישואיכם!
    שתזכו לפי 2 של שנים נוספות, ולא פחות מאושרות!!
    גלית

    השבמחק
  10. נהניתי מאד לקרוא את הסיפור שלך! שיהיה במזל טוב ומאחלת לכם עוד שנים רבות של אושר ושל ביחד!

    השבמחק
  11. מזל טוב!!!!
    איזה כייף לקרוא את זה... מחזיר גם אותי 14 שנה אחורה (התחתנו כמעט חודש אחריכם). איזה הבדל בין החתונות של אז והחתונות של היום.
    מאחלת לכם עוד הרבה שנים מאושרות יחד.
    ענת.

    השבמחק
  12. מזל טוב!!!
    סחתיין על הפז"מ!
    לעוד הרבה הרבה שנים כיפיות ונפלאות לפחות כמו אלה שהיו!

    השבמחק
  13. תודה לכל המברכים, זה מחמם את הלב :-)

    השבמחק
  14. מזל טוב!!!
    איזה סיפור מתוק ומרגש,
    ואיזה יופי של חיים בניתם לכם יחד...

    שתחגגו כל יום ותאהבו יותר ויותר,
    וכמובן הרבה בריאות ושלווה!!!

    ענבר/BarBima

    השבמחק
  15. יקירתי, המון מזל טוב!!
    יש לך משפחה נהדרת (את יודעת שאני מתה עליכם!!) ואני מאחלת לכם שתזכו לשנים רבות של נחת, אושר והמון אהבה!!

    השבמחק
  16. מרגש
    |מזלטוב| לעוד הרבה שנים טובות לך ולו

    אוהבים

    השבמחק
  17. את כותבת מקסים שאין דברים כאלה!

    מזל טוב ולעוד הרבה שנים נפלאות!

    ליאת

    השבמחק
  18. סיפור יפיפה. מקסים לראות לאן מובילות אותנו השנים.

    השבמחק

תודה שקפצתם לבקר ולקרוא...
אשמח לתגובותיכם :)