איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...

האיש ההוא...הוא דוד שלי, אחיו של אבי.

הוא עלה לארץ מרומניה בשנת 1964, עם הוריו ושלושת אחיו. אדם סגור וביישן. מעולם לא נישא ולא עזב את בית הוריו. את אהבתו לילדים העניק לי, כאחייניתו הראשונה.

כילדה, ביליתי חופשים רבים וארוכים בביתם של סבתא וסבא, כך שלדודי היתה הזדמנות לחשוף אותי לעולם התרבותי שלו. הוא נהג להשמיע לי את תקליטי האופרה הרבים שלו ולספר לי את סיפור המעשה שלהם, הוא חשף אותי לסוגי מוסיקה שונים, לקח אותי לצפות בסרטים בקולנוע הישן בעיר מגוריי, קנה לי ספרי קריאה רבים ועודד אותי לקרוא עוד ועוד...הוא הראה לי דברים שהוריי לא חשפו אותי אליהם (אולי כי היו עסוקים כל כך במריבות?)

כשבגרתי, גיליתי גם את נדיבות ורוחב לבו כשעזר לנו ברכישת הדירה הראשונה שלנו כזוג נשוי, או כשנתן לבכור סכומי כסף יפים לימי ההולדת שלו (וגם כשסתם באנו לבקר...). הוא לימד אותו לשחק שחמט, קנה לו ספרי קלאסיקה רבים כדי לעודד אותו לקרוא...

דוד שלי מאוד אהב לקרוא...הכל! הוא לא למד באוניברסיטה, אבל למד מהספרים.

הספרייה הביתית שלו תמיד היתה מלאה ספרים, החל מספרי קריאה של יוצרים מפורסמים שהם קלאסיקות, וכלה בספרי עיון כמו בישול, תרופות, גידול צמחי בית, גידול כלבים, מקרמה (כן...פעם בילדותי הוא לימד אותי גם את אמנות המקרמה), ספר ללימוד קראטה, ספר שחמט כמובן ועוד...

אהבה נוספת שלו, מלבד הספרים והמוסיקה היו פאזלים...הוא יכול היה לשבת שעות וימים ולהרכיב פאזלים, שאח"כ נתלו על קירות חדרו...

במשך השנים הוא איבד את הוריו ושניים מאחיו (הראשון, על שמו אני נקראת, התאבד בצעירותו והשני שבמשך שנים היה חולה במחלת כליות, עבר השתלות כושלות וחי על דיאליזה נפטר לפני כארבע שנים).

הוא נותר כמעט לבדו, הוא ואבי.

לפני כמה שנים הוא חלה במחלת נשימה, אולם מהיותו אדם עקשן סירב להבדק ולטפל...המחלה התפתחה והתקדמה...הפכה ללייפת ריאתית ומצבו הדרדר, אבל גם אז...הוא התעקש.

בשלב מסוים כבר נזקק לסיוע של חמצן חיצוני, בהתייעצות עם מומחים הוצעה לו השתלת ריאות...אבל הוא פחד...

המצב המשיך להדרדר, החמצן כבר לא עזר הרבה, השיעולים שלו הפכו תכופים ומפחידים (פעמים רבות כשבאנו לבקרו נאלצנו להמתין בחוסר אונים בעוד הוא משתעל דקות ארוכות ומנסה להסדיר נשימה כדי לדבר)...פעולות יומיומיות הפכו קשות עבורו

ניסינו לדבר איתו שיקבל עזרה...כבר לא דיברנו איתו על השתלה...אלא על עזרה בבית, אדם שיהיה איתו ויעזור לו באותם דברים בסיסיים...אבל הוא התעקש להשאר לבד, סיפורי הזוועה על מטפלים מתעללים הצליחו להפחיד אותו.

כשהנסיעות לביה"ח אחרי התקפי שיעול הלכו וגברו, הוא הסכים לעבור לבית אבות סיעודי...

לאחר חיפושים וכמעט יאוש, אבי מצא עבורו בית אבות כזה, שם טיפלו בו בחום ואהבה שגרמו לו לצאת קצת מהקונכיה בה חי בכל השנים.

סוף סוף היתה תחושה שלמרות המחלה הקשה, טוב לו...הצוות אהב אותו ולהיפך.

ביקרנו אותו שם, על אף שנראה כאילו הזדקן פתאום בכמה שנים, הוא נראה מאושר...הוא שמח לראות את הגורים, ניהל עם הבכור שיחות ונהנה מהחיינדלעך של הקטנה...הבאנו לו ספרים שיעביר את זמנו, כבר עמדנו להזמין עבורו מכשיר DVD נייד שיוכל לצפות בסרטים בחדרו ואז הוא שוב הובהל לביה"ח אחרי התקף קשה...

הרופא בביה"ח הסביר לאבי שלפי צילום הריאות לא ברור לו איך הוא עדיין נושם ומבית האבות הודיעו במקביל כי לא יוכלו לקבלו חזרה, מאחר וצריכת החמצן שלו עולה על מה שהם יכולים לספק על פי חוק...הרגשנו אבודים...שוב לחפש מקום אנושי עבורו...

כעבור כמה ימים הגיע אישור כי יוכל לקבל תוספת חמצן באותו בית אבות והשמחה שלו היתה גדולה...

ביום שלישי שעבר, בל"ג בעומר בשעה ארבע אחה"צ הוא חזר לבית האבות, שמח...התבדח עם הצוות והודה לאבי מעומק לבו על המאמצים שעשה עבורו כדי להחזירו לשם...

יממה בדיוק לאחר מכן, קברנו אותו, חודשיים לפני שמלאו לו 70.

12 שעות לאחר שחזר לבית האבות, במהלך סיור ביקורת של אחות הלילה היא מצאה אותו במיטתו מת...

בשעה שבע בבוקר צלצל הטלפון בביתי, הרמתי את השפופרת...אחי בצד השני לא אמר דבר מלבד "הלו" ואני כבר ידעתי. נשברתי בבכי.

הבעל שנשאר באותו יום בבית כי תכננו יום כיף יחד, בכה אחריי וכך גם הבכור שהתעורר לבית הספר...

זה היה יום עצוב, במקום יום כיף, התעסקנו בהכנות ללוויה ובסידורי השבעה.

אבי נשאר לבד, בת זוגו מאושפזת בבי"ח...לכן הזמנו אותו לשבת אצלינו. הקטנה הצליחה להשכיח ממנו מעט את הכאב במהלך השבוע הזה, היא זחלה לה בבית, חייכה אליו בכל רגע וגרמה לו אושר...

הבוקר לפני שקם מהשבעה, העצב חזר...דיברנו על דוד שלי, העלינו זכרונות...עדיין קשה להאמין שהוא איננו...

אדם בעל ידע רב, במגוון רחב של תחומים, אוטודידקט שיכול היה להנות ממה שיש לחיים להציע...

לנצח ישאר בזכרוני.

ולמשהו קצת אחר, בקומונת Craftime בתפוז התקיימה החלפת חיות, הוגרלתי לשלוח החלפה לדולפיננה, שהחיה האהובה עליה היא...דולפין.

הכנתי לה נרתיק למשקפיים מלבד, עם אפליקציה שגזרתי על פי סקיצה שציירתי. הוספתי אפליקציית לבד נוספת שתוכל לשמש אותה לקישוט וכרטיס אקורדיון (שונאת להכין כרטיסים, לא טובה בהם).

הנה ההחלפה:

אתגר עיצובי "בכור"

לימור מקסם שימושי קראה למעצבות טריות לקחת חלק באתגר העיצובי שלה לקראת חג הביכורים, בניגוד מוחלט לאופיי החלטתי לקפוץ על המציאה (וכמה שיותר מהר...סוף סוף מישהו יוכל לכתוב עליי שאני "מעצבת טריה" בלי שיאשימו אותי בתפיסת תוכע'ס או חוסר אובייקטיביות).

כשהקיט הגיע, הייתי מאוד נרגשת (אני מאוד אוהבת לקבל חבילות בדואר!) אלא שכשפתחתי את האריזה ההתרגשות התחלפה בהתלבטויות רבות...

צבעי הקיט לא היו "הצבעים שלי", הרגשתי שהחומרים לא מתחברים לי זה לזה (אם כי ברור לי שכן, אחרת לא היו מכינים אותם כקיט)...פתאום כל הבטחון שהיה לי ברח (כנראה שהוא לא מסתדר מי יודע מה עם רגליים קרות).

כדי לנסות להחזיר אותו, פשפשתי בערימת התמונות שפיתחתי למטרות עיצוב שונות ושלפתי משם 3 תמונות של הנסיכה שלי, אחת גדולה ושתיים קטנות...זה היה הדבר היחיד שהייתי בטוחה לגביו...

הבטתי שוב בחומרי הקיט ובתמונות שלפניי, ניסיתי לחבר ביניהם ולא הצלחתי! אחרי כמה דקות (או אולי שעות) של יאוש, הנחתי הכל בצד למשך כמה ימים...

בבוקר ל"ג בעומר נפגשתי עם שתי חברות לבוקר יצירתי ארוך וכיפי שהסתיים אחרי ארבע, כל אחת עבדה על משהו אחר ואני החלטתי לעבוד על דף האתגר...

הוצאתי שוב את החומרים, שוב הסתכלתי על התמונות, הנחתי תמונה פה, הזזתי דף שם, דמיינתי מה יקרה אם אעשה כך או אחרת...אבל כלום! מחסום יצירה!

תוך כדי, הנסיכה שלי שבדיוק הוציאה שיניים חדשות היתה די קרצוצית ורצתה כל הזמן שאחזיק אותה בידיים, מה שלא ממש תרם ליצירה לזרום (ואם נהיה מדוייקים, אז גם כל החיינדעלך שהיא עשתה לא ממש נתנו ליצירה לזרום)...אבל איכשהו בין כל ההתעסקויות האלו איתה, התחילו לעלות לי רעיונות וככה בין האכלה, להחלפת חיתול או סתם הענקת תשומי...הדף התחיל לרקום עור וגידים (או כפתורים וקארדסטוק אבל לא נהיה קטנוניים).

הקיט שלימור שלחה כלל 2 דפי קארדסטוק חלקים בצבעי ירוק ותורכיז, קארדסטוק תכלת בדוגמת פרחים מנצנצים מבית DCWV קארדסטוק בדוגמת עץ כחול מהסטאק הירוק של אותה חברה, דף חיתוכי אותיות (ייצור בלעדי ללימור) בדוגמת דף הפרחים המנצנץ, סרט סאטן תכלת, כפתורים לבנים, סיכות מתפצלות לבבות ועוגנים צהובים, פרחי נייר ירוקים ופרחים מוחתמים.

(כ"מעצבות טריות" קיבלנו יותר חומרים ממה שלימור שולחת בדרך כלל על מנת שיהיה לנו יותר "מרחב נשימה עיצובי").

ההנחיה היתה ליצור דף בעזרת החומרים הנ"ל, נושא הדף פתוח, יכולנו להוסיף קישוטונים או חותמות, אך בצורה שלא תאפיל על חומרי האתגר...

אחרי לבטים ארוכים ותוך גיבוש רעיון לנושא הדף החלטתי שהדף יתקשר בסופו של דבר לחג השבועות, הוא חג הביכורים (שלכבודו לימור כינסה אותנו), הוא חג המים (שמתאים לתמונות האמבטיה ואצל הנסיכה שלי כל כניסה לאמבטיה היא חגיגת מים שלמה, כולל כל מה שמסביב וכנראה שהיא היא הסיבה להתייבשות הכנרת)...בנוסף צבעי הדפים התכולים, הירוקים, הפרחוניים והאלמנטיים הלבנים פשוט זעקו לי חג שבועות (עם ביכורי הפירות והירקות, המים ומאכלי החלב).

מאחר ודף העץ, נראה לי אישית יותר כמו הדפס של מים (דמיון, אתם יודעים נתון לפרשנויות רבות)...החלטתי שהוא יהיה דף הרקע (וגם כי הנסיונות למצוא שילוב אחר לדף רקע פשוט לא הצליחו לי).

שוב הונחו חומרים על דף הרקע, תמונות זזו ודפים נחתכו (חלקם בטעות, כמו הפרח הגדול מאחורי התמונה המרכזית, שבמקור תוכנן להיות הרבה יותר גדול ולהיות מעין דף רקע משני...)

המאטינג של התמונה המרכזית נקרע בקצוותיו (ותודה לפיית המרציפן שחשפה אותי לטכניקה בבלוג הנפלא שלה), התמונה עצמה נתפרה ידנית בחוט רקמה אל דף המאטינג.

התמונות הקטנות הוצמדו בסיכות שדכן אל נייר מאטינג שלוטש בקצוותיו על ידי נייר לטש (כבר כתבתי שאני אוהבת לעשות בו שימוש לצורך העניין) והסרט התכול הודבק כביכול ברישול.

בסיום העבודה שמתי לב שעשיתי שימוש בעיקר בניירות שקיבלתי, הסיכות המתפצלות לא "התלבשו" לי בדף, הפרחים המוחתמים מצאו את עצמם "חתוכים על שולחן העריכה" ולמעט פרח נייר אחד ושלושה כפתורים שהונחו על הדף, השאר נשארו בצד. מקווה שבכל זאת ולמרות הכל עמדתי במשימת האתגר.

הקישוטון היחיד שהוספתי היה צ'יפבורד בצורת כתר שהיה בחבילת הבלוגולדה שקיבלתי מאליס והתאים בצבעיו למראה הכללי (המאטינג של הכתר נחתך ידנית מאותו קארדסטוק ירוק שקיבלתי לאתגר).

התלבטתי לגבי הכותרת של הדף, אבל בסוף היה לי ברור שאני הולכת עם הקונספט עד הסוף!

השתמשתי בחיתוכי האותיות ליצירת שמה של הנסיכה...גאיה, שהיא אלת האדמה במיתולוגיה היוונית ומה מתאים יותר מאלת האדמה לחג השבועות והביכורים?

(ותודו שגם הכתר מקבל עכשיו רלוונטיות).

בסופו של דבר, אני סופר מרוצה מהדף, מהמשמעות שלו והקשר שלו לנסיכה שלי ולעיתוי האתגר...

והכי חשוב, נהניתי!!!

אלבום מעוצב

אני אפתח בשלל התנצלויות (או תירוצים, תלוי איך מסתכלים על זה)...
זה האלבום הראשון שלי בסדר גודל שכזה, לא היה לי נסיון קודם, קיבלתי הנחיות ברורות של שימוש בגוונים חמים לדפים, בלי הרבה קישוטים וקשקושים, הצילומים של הדפים עושים להם עוול של ממש!
הצבעים לא יצאו דומים (אם כי עברו קצת שיפוץ בפוטושופ כדי שיהיו דומים עד כמה שניתן)...
בחלק מהדפים הפוקוס הלך לאיבוד והצילומים יצאו לא ברורים (עם כל הטיפים של לטפס על הגג, להתלות מראש הר או לצלם את הדפים מגובה הלווין, זה לא הלך!)...
והכלב אכל לי את השיעורים...אה, סליחה...התירוץ הזה שייך לנישה אחרת...

בכל מקרה, כפי שכבר ציינתי ברשומה הקודמת, חברתי ושותפתי לניהול "קומונת הורים לילדים עם קשיים בעיבוד החושי" בתפוז, ביקשה שאעצב אלבום למסיבת יום ההולדת ה-60 של אביה...היא נתנה בי אמון שאצליח למרות שזה האלבום הראשון שלי (תודה מירב יקירתי...)...
ההנחיות היו להשתמש בדפים בגוונים חמים ולהמנע עד כמה שניתן מעודף קישקושיאדה...
לקח לי זמן לא מועט לעבוד על התמונות, "לטפל" בהן בתוכנת הפוטושופ ובכלל להניע את הגלגלים כדי לבחור את צבע הדפים שיהוו את הרקע לעבודה.

מאחר והתקשיתי למצוא סטאק דפים שיענה על הדרישות, בחרתי בסופו של דבר בארבעה דפים דו צדדיים של חברת My mind's eye ודף אחד של Around the block, הזמנתי מהם כמה עותקים והחלטתי שהם יהיו הבסיס...השתמשתי בעיקר בצד החלק שלהם...
חייבת להודות שיש דפים שאני אוהבת יותר ויש דפים שהתחברתי אליהם פחות, אבל מאחר וזו עבודה שהוזמנה, הייתי צריכה להתחשב במה שהתבקשתי לבצע ולא לעשות ככל העולה על רוחי. העיקר שהמקבלים היו מרוצים :-)

הדף הראשון של האלבום הוא דף הברכה אותו הקריאו במהלך המסיבה.
הדף מורכב משני צדדיו של הקארדסטוק (פרחוני מסדרת Tres Jolie של My mind's eye) , חתכתי את הדף כך שיווצר לי רבע דף מדוגם ושלושת רבעי דף חלק עליו הודפסה הברכה.
הוספתי פס מקארדסטוק מדוגם אחר שמתאים בגווניו על מנת להסתיר את החיבור של שני חלקי הדף.

(הקלקה על הדפים, תגדיל אותם...כך לפחות אני מקווה)



בדף הזה השתמשתי בצד הסולידי יותר של הקארדסטוק (הצד השני פרחוני מאוד ונעשה בו שימוש בדפים אחרים באלבום), זהו דף Vent Rouge של Around the block.
המאטינג של התמונות יושן בקצוותיו (אני מיישנת את הקצוות בעזרת נייר לטש), תוספת של חותמת שעון על נייר שנצבע בצבעי מים וכיתוב שנחתך ידנית והודבק על רקע עם חותמת תוים.



זה אחד הדפים שאני אוהבת יותר, דף פשוט, אין בו יותר מדי קישוטים ובכל זאת...יש בו משהו שמדבר אליי.
הדף הוא פרחים - "זכרונות" מסדרת signature suite של My mind's eye.
התמונות הונחו על מאטינג חום, מתחת לשתי תמונות הנחתי דף קרוע מספר ישן, עליו הונחה עוד חתיכה של קארדסטוק מדוגם וחותמת שעון...



הדף הזה הוא פרחים - כתום מסדרת Tres Jolie, הוספתי לו דף מדוגם קרוע בתחתית, רצועה מקארדסטוק מדוגם מנוקד (אותו קארדסטוק שמופיע בדף הראשון של האלבום ויופיע שוב בהמשך). קצת לכלוך בדיו בפינה השמאלית כדי שלא יהיה ריק מדי.

זהו הקארדסטוק שמשלים את רצף הגוונים שמופיעים באלבום והדפים בהמשך הם בעצם חזרה על אותם דפים אם כי לא בהכרח לפי אותו סדר.

הדף הוא משבצות - חברים מסדרת Tres Jolie. בדף הזה שולבו שתי תמונות צניחה, האחת מהעבר ואחת עדכנית יותר. התמונות חוברו למאטינג בעזרת סיכות שדכן, צירפתי דף מחברת שלוכלך וקומט כדי לתת לו מראה כמו של נייר כתיבה ישן עליו נכתב הפזמון משיר הצנחן.

זה עוד דף שאני מאוד אוהבת...התמונה עצמה מדהימה בעיניי...מזכירה לי עטיפות תקליטים משנות השבעים...נכון שהם נראים כמו איזו להקה סטייל ה- Bee-Gees?? (אחת הלהקות האהובות עליי).

ידעתי שזו תמונה שצריכה דף משלה, כי מעבר ליופיה, יש לה גם חשיבות למשפחה.

את התמונה המרכזית (שהונחה בכוונה לא במרכז הדף) השארתי צבעונית ואת התמונות הקטנות פיתחתי בגווני ספיה. הרקע שנראה כמו סרט צילום הוא בריסטול מאוד עבה שנצבע בצבעי מים עד שקיבל את הגוון החום שלו. את החורים יצרתי בעזרת מכונת ספירלה שיש לי.

על דף הרקע החתמתי בדיו מים, חותמות של שעונים ומתחת לתמונה המרכזית הוספתי החתמות של חותמת מעויינים שהכנתי בעצמי מסול וקאפה.
כבר אמרתי שאני מאוווווד אוהבת את הדף הזה?

בדף הזה, שנראה "נשיאותי" משהו החלטתי לתת מראה קלאסי ומכובד...יצרתי מסגרות עשויות קרטון דק חום שנצבע במריחות בכרית דיו כסופה, המריחות גרמו לכך שהצבע החום של הקרטון בולט בחלקים שונים ומוסיף עניין למסגרת. הכנתי גם פינות לתמונות באותו אופן (חיתוך ידני של אותו קרטון ומריחתו בדיו), את התמונות להן הוספתי רק פינות, הדבקתי על מאטינג מדף וולום שיש, את הדפים האלו (שאריות מהם) יש לי עוד מהתקופה שעיצבתי הזמנות לאירועים.

הכיתוב נחתך ידנית ונצבע גם הוא בעזרת כרית דיו כסופה.

זה עוד דף שאני אוהבת...הוא היה בין האחרונים שיצרתי (לא עבדתי בצורה כרונולוגית על הדפים, אלא לפי מוזה ורעיונות שצצו לי תוך כדי התבוננות בתמונות ובחומרים שלפניי)...בשלב הזה נשארו לי הרבה שאריות מקארדסטוקים בהם השתמשתי בדפי האלבום האחרים ותוך כדי משחק עם השאריות על הדף בנסיון ליצור משהו, התחלתי להניח חתיכות מסביב לתמונות ואז עלה הרעיון ליצור מסגרות שמזכירות קצת שמיכות טלאים...זרמתי עם הכיוון, יצרתי מסגרות טלאים משאריות הדפים ובפינות הדף הוספתי עוד כמה רצועות להשלמת המראה. יצא דף קצת "כפרי" אבל אני אוהבת אותו.

בדף הזה לא נעשתה הרבה עבודה, מאטינג כפול לתמונות ורצועה מדף מדוגם.

גם זה דף שאני אוהבת עם תמונה נוספת מיוחדת בעיני...גם פה ידעתי שהתמונה תקבל דף משלה.

התמונה הזו שידרה לי משהו חלומי...הילדים שטים על נהר (בארץ רחוקה), לא טרודים בשום דבר...מצב כזה של ריחוף בחלום...

הקארדסטוק המנוקד חוזר ומופיע פה, את הגזרה ציירתי וחתכתי ידנית ללא שבלונות...מתחת לתמונה שמתי מאטינג כחול שהתחבר לי עם חולצת הילד והשלים לי משהו...מעליו הנחתי "מעין" גלויה (לקחתי בריסטול לבן, החתמתי במרכזו חותמת פס מנוקד, הדבקתי "בול" שנחתך בפאנץ' בול והוחתם בחותמת אינץ' ומעליו החתמתי בחותמת של חותמת ;-))

הכיתוב שוב נחתך ידנית ולוכלך בדיו.

אמנם לא כל כך רואים אבל השכבות מודבקות עם דבק שנותן מראה מוגבה.

פה נעשה שימוש בשני דפי רקע. השתמשתי בקארדסטוק כתום חלק של DCWV, עליו הדבקתי את הקארדסטוק האדום המדוגם שנעשה בו שימוש מלא בעמודים קודמים. את הגזרה ציירתי וחתכתי באופן ידני, שוב בלי שבלונות.

המאטינג של התמונות הוא למעשה צידו השני (הפרחוני) של אותו קארדסטוק אדום...משאריות שנשארו לי.

הדף הזה שיצא מאוד מיוחד, יצא הכי לא בפוקוס בצילום! גגגררררר...

הכל התחיל מהתמונה התחתית. התבקשתי להוציא ממנה דמות שעמדה ברקע. ניסיתי לבצע את זה בעזרת הפוטושופ אבל התוצאות לא היו מוצלחות בעיני ולאחר התייעצות עם מזמינת האלבום הוחלט שאחתוך את הרקע כולל אותה דמות ואצור רקע חדש.

את הרקע החדש יצרתי בעזרת כריות דיו ומסכות. את הדמויות הדבקתי בעזרת דבק דו צדדי ליצירת גובה. יצרתי מסגרת שהודבקה גם היא עם דבק ליצירת גובה (כפול).

מאחר והדף נראה לי ריק עם תמונה אחת החלטתי להוסיף תמונה נוספת בטכניקה דומה. חתכתי את הרקע, הפעם יצרתי רקע חדש בעזרת ציור עם צבעי מים.

חיברתי לתמונות חוט והצמדתי לדף עם סיכה מתפצלת למראה של תמונות התלויות על קיר.

מאוד אהבתי את התוצאה הסופית, חבל שהצילום יצא כל כך לא מוצלח.

כאן ניתן לראת את השכבות המוגבהות של התמונה.

בדף הזה יצרתי מאטינג על ידי צביעה בצבע אקרילי. הוספתי רצועת נייר מדוגם שתחמתי עם חותמת (אותה חותמת בה השתמשתי ליצירת הגלויה בדף החלומי), הוספתי תגית שהכנתי עם אותם חומרים.

הנה עוד דף שאני אוהבת.

צבעתי ניילון בועות (פצפצים) בצבע אקרילי אדום והחתמתי על הדף, הדבקתי מעליו חתיכת דף קרוע מספר אותו צבעתי בצבע אקרילי לבן והוספתי עוד שכבת מאטינג. על התמונה הצמדתי סרט בעזרת סיכות שדכן. לסרט יש תירוץ מצוין! הוא מיועד להסתיר איזה צ'ופצ'יק (הילדון התיישב על סבא נטול חיתול או בגד והייתי צריכה לבחור בין חיתוך התמונה והקטנתה או כיסוי האינסטרומנט...בחרתי באפשרות השניה).

הכיתוב הודפס על קארדסטוק אדום שלוכלך בדיו והודבק עם דבק דו צדדי ליצירת גובה. השוליים של הדף לוכלו גם הם בדיו אדום.

שוב רקע שנוצר על ידי צביעה בצבע אקרילי (פה הוא נראה אפור, אבל הצבע במקור, כמו גם של הסרט בתחתית העמוד, הוא קרם).

הפעם השתמשתי בקארדסטוק חלק מהמלאי שהיה לי כיוון שלא הצלחתי למצוא דף שיתאים לתמונה.

הוספתי רצועה מהקארדסטוק המנוקד, סרט חצי שקוף, כיתוב שנחתך ידנית והודבק על כמה שכבות של דף קרוע מספר וקארדסטוק ופרח עשוי שכבות של דף ספר קרוע, קארדסטוק, פרח פרימה וכפתור.

זה הדף הסוגר את האלבום, עוד אחד מהאהובים עליי...

המאטינג של התמונה עשוי כולו מרצועות קארדסטוק (צידו הפרחוני של אותו קארדסטוק אדום ששימש אותי בכמה עמודים באלבום), החתמות של סוגריים (סט חותמות של Inkadinkado), כיתוב בחיתוך ידני ופרח שכבות.

האלבום עצמו הוא אלבום שמרדפים, בכריכת קורדרוי בורדו.

נהניתי מאוד מהעבודה על האלבום, אין ספק שיש לי עוד מה ללמוד בתחום, אבל אני חושבת שיצא לי אלבום לא רע בשביל עבודה ראשונה.

מה שחשוב הוא שקיבלתי פידבקים טובים (מבחינתי, הספיק לי לראות את התגובות על פניה של חברתי כשדפדפה באלבום בזמן מסירתו)...

מקווה שלא השתעממתם...

רשומת טלאים...

לא, אין לי שום עבודת טלאים להציג...אבל פתאום שמתי לב שיש לי כמה דברים לספר עליהם, שאינם ממש קשורים זה לזה...כך שכתיבתם יחד באותה רשומה, תיצור מעין רשומת טלאים...

אז ממה נתחיל? בשבוע האחרון קרו כמה דברים...

סיימתי את האלבום המעוצב הראשון שלי והגשתי אותו. הכל התחיל לפני כמה חודשים כשחברתי ושותפתי לניהול "קומונת הורים לילדים עם קשיים בעיבוד החושי" בתפוז פנתה אליי וביקשה שאעצב אלבום לכבוד מסיבת יום הולדת 60 של אביה...היא ידעה שטרם עיצבתי אלבומים, אבל האמינה בי מספיק כדי לתת לי את העבודה.

אני אכתוב בקרוב רשומה עם תמונות של האלבום שנמסר לידיה לפני כשבוע, אבל בינתיים אספר שהתגובות שיצאו לה מהפה כשראתה אותו, הכניסו בי יותר בטחון מאי פעם! גם התגובות שבאו מאוחר יותר מהאורחים שצפו באלבום...

אח"כ הגיע יום העצמאות, יצאנו לטיול הראשון מאז נולדה גאיה...

הקטנה הועמסה על גבי בתוך מנשא הגב ויצאנו לטיול סביב גני הנדיב דה רוטשילד בזכרון יעקב...

לא היה עמוס, לא היה צפוף, לא היו ריחות "על האש" ויכולנו להנות מטבע נהדר שנגלה אלינו מכל עבר...(וגם מכאבי גב ועצמות שלא עמדו במעמסת המנשא ותוכנו...אבל היי, כבר אמרתי שאני מעדיפה מחנות אימונים נוסח גלעד ינקלביץ')...

לקראת סוף השבוע, לימור מקסם שימושי החליטה לשנות מעט את פורמט האתגר העיצובי החודשי בבלוג שלה ולכבוד חג השבועות, קראה ליוצרות צעירות להשתתף באתגר כחלק מעבודת ביכורים, החלטתי לקפוץ לשלולית ולנסות את מזלי...לקראת שבועות נראה מה יצא לי...

ובינתיים, בין סיום האלבום וההמתנה להגעת הערכה לאתגר העיצוב, מילאתי משאלה במסגרת החלפת משאלות בקומונת פרידה ונומה...

במסגרת ההחלפה, כל אחת מהיוצרות המשתתפות בה, כותבת עד שלוש משאלות יצירתיות שהיתה רוצה לקבל (יש מי שמתקשה להחליט, כמוני! וכותבת יותר משלוש משאלות, אבל תודו שזה מאפשר מרווח בחירה גדול יותר), במקביל כותבות היוצרות למארגנת ההחלפה, מה הן מוכנות/יכולות/רוצות ליצור (לפעמים הן מציינות גם עבור מי) וכך מתבצע הזיווג האומנותי.

מאחר וההחלפה שלי עושה את דרכה אל הנמענת ואני לא רוצה להרוס את אפקט ההפתעה לחלוטין, לא אחשוף את שם המקבלת, אבל כן אראה תמונות (אני מניחה שאם היא קוראת בבלוג היא בוודאי תזהה את המשאלה שלה...מכיוון שמרבית היוצרות כבר נתנו וקיבלו את המשאלות במהלך מפגש הקומונה שהתקיים ביום שישי...אבל אם אני מניחה נכון, אז היא לא קוראת כאן).

כשקיבלתי את שמה של מבקשת המשאלה, ניסיתי למצוא עליה דברים שיעזרו לי בעיצוב המשאלה...מצאתי שרשור הודעות בו כתבה שהיא נמצאת עכשיו בתקופה רומנטית כזו ובכלל בקטע של ורדים...אז עיצבתי לוח מגנטי למקרר עם פנקס נתלה שניתן לשלוף וכמובן עט (זו היתה המשאלה)...בגוונים רומנטיים עם ורדים...מקווה רק שהצהוב השולט לא סנוור אותה...הוא פשוט הסתדר לי טוב עם גווני הורדים.

(הקלקה על התמונות תגדיל אותן)

וככה לפני סיום, אספר שאתמול זכיתי בבלוגולדה של אליס מ My punch...בעוד אני קופצת משמחה ושואגת ברחבי הבית, הבעל הביט בי כאילו תוהה "לאשפז אותה עכשיו או לתת לה עוד כמה קפיצות התלהבות לפני שאני מלביש עליה כתונת משוגעים!" הבכור היה שותף למחשבות אביו והקטנה מחאה כפיים באושר כאילו הייתי עוד פרק של "חבורת איינשטיין" בערוץ הופ...

אני כבר מחכה לכל המטעמים שעושים דרכם אליי!!

ועוד בקטנה לפני סיום, היום התלוויתי לבכור בטיול הכיתתי אל נחל קטוע-פארק נשר שבכרמל...חווית המעבר על הגשר היא כיפית ואם נדמה לכם שהוא קצר אתם תמיד יכולים לעלות עוד קצת, לעבור על הגשר השני ולחזור בראשון (ממש כפי שעשינו היום!).

היינו שם כבר בטיולים המשפחתיים כארבע פעמים קודם לכן...מקום מקסים לטייל בו, אבל לא ביום אביך וחם כמו היום...ובכל זאת, נהנינו...היה כיף! (ברור שתיעדתי...אבל התמונות עוד במצלמה...)