אז אתמול הבעל ואני חגגנו את יום נישואינו ה-15...
האמת שקצת קשה לקרוא לזה חגיגה...בחודש האחרון אנחנו לא ממש חוגגים פה...בעצם הבית כן "חוגג" אבל לא במובן הטוב של המילה.
כן, הסדנה של עמליה היתה מוצלחת, ההמשך פחות...לא ארחיב כרגע כי דברים עוד לא סגורים...אבל בואו נאמר שלא עושים לנו חיים קלים וההתנהלות סביב זה משפיעה מבחינה רגשית על כולנו...גם על יובל שפשוט יורד מהפסים וכתוצאה מכך כל הבית "חוגג"...
אז ממש לא קל לנו ולכן גם לא התפנינו באמת לחגוג את יום הנישואים...ובסופו של דבר היה לנו יום לא משהו בכלל! מקווה שזה לא סימן לבאות...
הבעל לקח אמנם יום חופש מהעבודה, אבל הראש שנמצא במקום אחר לא התפנה לתכנן משהו ליום הזה וכך יצא שסתם הסתובבנו יחד בקניון, חסרי מטרה...
כדי לא להרגיש שהיום הזה "נשרף", החלטנו לשבת בבית קפה (רולדין, דווקא נחשב למיטב הבנתי) כדי לעשות משהו קטן לציון האירוע...אבל לעוגה שהזמנו היה טעם של קרטון (כנראה יצאה מהקפאה והופשרה מהר מדי...) ועד שחיכינו לעוגה אחרת במקומה, קיבלתי טלפון מביה"ס שיובל לא מרגיש טוב ושנבוא לקחת אותו...אז ביקשנו לארוז (בחיים שלי לא אכלתי עוגה ארוזה...כי מה כל הכיף בלאכול עוגה אם לא יושבים בכיף ומתענגים עליה?) וטסנו החוצה...בדרך עשינו עצירה מהירה בדוכן האוכל הסיני, כי יובל מאוד אוהב אוכל סיני ומזמן לא פינקנו אותו בסיני... אח"כ בבית גילינו שכנראה טעו בתיבול של הבשר והיה בלתי אפשרי לאכול אותו...אלא אם כן היה מטף כיבוי אש בסביבה...
אספנו את יובל שהיה מעוך לגמרי...אספנו את גאיה מהגן, פרקנו שקיות והופ הבעל שוב בדרך החוצה, לבדיקה בבי"ח...בדיקה חשובה שהיה צריך לחכות הרבה זמן בתור עבורה והנה התפנה במקרה תור ליום הזה שלנו...אז לא ניקח?
בקיצור...זה היה יום ממש ממש לא "חגיגי"...אני מקווה שנמצא יום אחר לפצות...
לכבוד האירוע החלטתי להכין לבעל מיני אלבום נוסטלגי עם תמונות שלנו מאז שאנחנו יחד...בשבוע האחרון עבדתי על האלבום וסיימתי אותו ממש אתמול בבוקר, הבעל קיבל אותו ממש חם מהתנור...
נהניתי מאוד מההכנה ואני מאוד אוהבת את התוצאה, יצא מיני אלבום שמן מאוד, עם דפים אינטראקטיביים בגדלים שונים (באופן כללי הלכתי על גודל של תמונה 10X15) ואני מאוד אוהבת את חוסר האחידות שלו...אז בלי יותר מדי מילים...הנה התמונות (ויש הרבה!)
כמו תמיד, הקלקה על התמונות תגדיל אותן...
האמת שקצת קשה לקרוא לזה חגיגה...בחודש האחרון אנחנו לא ממש חוגגים פה...בעצם הבית כן "חוגג" אבל לא במובן הטוב של המילה.
כן, הסדנה של עמליה היתה מוצלחת, ההמשך פחות...לא ארחיב כרגע כי דברים עוד לא סגורים...אבל בואו נאמר שלא עושים לנו חיים קלים וההתנהלות סביב זה משפיעה מבחינה רגשית על כולנו...גם על יובל שפשוט יורד מהפסים וכתוצאה מכך כל הבית "חוגג"...
אז ממש לא קל לנו ולכן גם לא התפנינו באמת לחגוג את יום הנישואים...ובסופו של דבר היה לנו יום לא משהו בכלל! מקווה שזה לא סימן לבאות...
הבעל לקח אמנם יום חופש מהעבודה, אבל הראש שנמצא במקום אחר לא התפנה לתכנן משהו ליום הזה וכך יצא שסתם הסתובבנו יחד בקניון, חסרי מטרה...
כדי לא להרגיש שהיום הזה "נשרף", החלטנו לשבת בבית קפה (רולדין, דווקא נחשב למיטב הבנתי) כדי לעשות משהו קטן לציון האירוע...אבל לעוגה שהזמנו היה טעם של קרטון (כנראה יצאה מהקפאה והופשרה מהר מדי...) ועד שחיכינו לעוגה אחרת במקומה, קיבלתי טלפון מביה"ס שיובל לא מרגיש טוב ושנבוא לקחת אותו...אז ביקשנו לארוז (בחיים שלי לא אכלתי עוגה ארוזה...כי מה כל הכיף בלאכול עוגה אם לא יושבים בכיף ומתענגים עליה?) וטסנו החוצה...בדרך עשינו עצירה מהירה בדוכן האוכל הסיני, כי יובל מאוד אוהב אוכל סיני ומזמן לא פינקנו אותו בסיני... אח"כ בבית גילינו שכנראה טעו בתיבול של הבשר והיה בלתי אפשרי לאכול אותו...אלא אם כן היה מטף כיבוי אש בסביבה...
אספנו את יובל שהיה מעוך לגמרי...אספנו את גאיה מהגן, פרקנו שקיות והופ הבעל שוב בדרך החוצה, לבדיקה בבי"ח...בדיקה חשובה שהיה צריך לחכות הרבה זמן בתור עבורה והנה התפנה במקרה תור ליום הזה שלנו...אז לא ניקח?
בקיצור...זה היה יום ממש ממש לא "חגיגי"...אני מקווה שנמצא יום אחר לפצות...
לכבוד האירוע החלטתי להכין לבעל מיני אלבום נוסטלגי עם תמונות שלנו מאז שאנחנו יחד...בשבוע האחרון עבדתי על האלבום וסיימתי אותו ממש אתמול בבוקר, הבעל קיבל אותו ממש חם מהתנור...
נהניתי מאוד מההכנה ואני מאוד אוהבת את התוצאה, יצא מיני אלבום שמן מאוד, עם דפים אינטראקטיביים בגדלים שונים (באופן כללי הלכתי על גודל של תמונה 10X15) ואני מאוד אוהבת את חוסר האחידות שלו...אז בלי יותר מדי מילים...הנה התמונות (ויש הרבה!)
כמו תמיד, הקלקה על התמונות תגדיל אותן...
ושימו לב לעובי שלו...
שימו לב לדף השמאלי...
רואים את הלשונית הירוקה הקטנטנה בתמונה השמאלית??
מושכים אותה...והנה עוד תמונה בכיס נסתר...
דף שקוף, את הדף עצמו הכנתי מאריזת פלסטיק קשיחה של תבניות נסטביליטיס ששמרתי
גם מרימים את הדף וגם שולפים תגית...
מה מסתתר פה בכיס??
עוד אלבומון קטנטון
את ההשראה ליצירת הדף המיוחד הזה, קיבלתי מפוסט בבלוג של מימס, אליו אני מנויה.
כשראיתי את הטריק המדליק הזה בפוסט שלה ידעתי שאני חייבת לנסות אותו!
סבלנות זה לא הצד החזק שלי וגם לא נסיעות ארוכות לסדנאות בקצה השני של הארץ...אז התחלתי לשוטט ברחבי הרשת המופלאה ובעזרתו האדיבה והסבלנית של Google (שסבל את כל נסיונות החיפוש ההזויים שלי) מצאתי את ההדרכה שהביאה אותי ליצירת הדף הזה...
מושכים בתגית למעלה...
והופ...תמונה אחת נפתחת למעלה והשניה מלמטה...
התמונות היו מאוד מטושטשות, כי יובל צילם אותנו, אבל היה לי כל כך חבל לא להשתמש בהן, שעשיתי להן אפקט קל של זוהר בפוטושופ וזה גם טשטש קצת את חוסר הבהירות שלהן ונתן להן מראה מיוחד...
הבעל מאוד התלהב והתרגש, בעיקר מהתמונות הנוסטלגיות...וביקש שאעצב גם איזו קופסה כדי שיוכל להחזיק את זה במשרד בלי שהאלבום יצבור אבק או יהרס...אז יש לי כבר פרויקט נוסף שמחכה לי...